שבת בבוקר. השיפוץ נגמר. המטבח שלי חזר לאיתנו. הילדים הודיעו שאם זה תלוי בהם אפשר לא לאכול בחוץ יותר לעולם. מוסיקה לאוזני.

בעודי רצה את ריצת הבוקר שלי בפארק (הרגל חדש ומענג  שמנסה להפוך להתמכרות, בינתיים די בהצלחה) הרצתי בראש תפריטים אפשריים לארוחת צהריים משמחת.

מלאת מרץ ואנדורפינים, התארגנתי ויצאתי לכיוון יפו לקנות זיתים לכבישה מאחמד הירקן, שהבטיח לשמור לי כמה קילוגרמים, ועל הדרך לצוד לנו משהו לצהריים משפחתי.

זיתים לא היו לו לאחמד, למרות ההבטחות.

מאוכזבת קלות לגמתי קפה מעורר והחלטתי לפצות את עצמי בעגבניות שטח אחרונות בהחלט לעונה, קישואים פצפונים ומוצקים, מלפפונים דקיקים בירוק עמוק, פלפלים בוערים של סוף הקיץ, שקית של תרד בר, ביצים של תרנגולות חופש מהחצר המשפחתית, אריסה מפלפלים אדומים חריפים אש שאשתו של אחמד מכינה בעצמה ושמן זית סורי ירוק ועכור שנסחט בלילה מזיתים שנמסקו במשך היום. "תתקשרי בשני, מבטיח להביא לך זיתים כמה שתרצי, בעזרת השם, שרק נהיה בריאים", אמר אחמד בהתכוונות גדולה בעודו מעמיס שקיות לאוטו שלי.

בדרך חזרה עצרתי ביפת אצל עיסא הדייג. חבורת גברברים צעירים וחסונים ניקו דגים במרץ. הגבוה מביניהם פתח בפני את דלתות המקרר והראה לי בגאווה ארגזים מלאים בכל טוב הים: שרימפסים קטנים למתבגר, קלמרי פצפונים לנסיכה, אנשובי בגודל אצבע לכבישה עבור חבר מסוג א' שמפנטז עליהם בשבועות האחרונים, פילטים של טרחון לאכול ככה, כמו שהם עם קצת לימון ושמן זית, אולי עם שומרים צעירים ופריכים ופלחי בצל ליד. עוד קפה קטן עם הל בזמן שמנקים את הדגים, צחוקים קולניים על חשבונו של חבר שקפץ לביקור. הרבה שמחת חיים יש אצל עיסא בשבת.

חציתי את הכביש עם שקיות הדגים בידי, אל מאפיית הפיתות שממול. עשר פיתות רותחות ישר מהתנור, שתי שקיות של פיתות בגודל ביס שיעברו בקלות הסבה לטוסטונים עגולים ומתפצחים ויככבו בסלט פתוש עם כל הירקות הטריים וקצת פטה בוואקום שהשתמרה איכשהו מהביקור בקיאה, יוון, ועוד כמה שטוחות ענקיות שימלאו בהצטיינות תפקיד של בסיסי פיצה לילדים.

בבית חיכתה לי חבורה סקרנית ורעבה. צ'יק-צ'ק ניקיתי פירות ים בחברתה של הנסיכה, שכרגיל משכה שרפרף והתייצבה לצידי,שמחה להפוך את שקיקי הדיו ששלפתי מגופם של הקלמרי לצבעי אצבעות.

הרתחתי מים, המלחתי, חתכתי, חלטתי, קיררתי, תיבלתי וערבבתי. זה מה שיצא:

 

סלט שרימפס וקלמרי עם אטריות צלופן וירוקים

10-12 קלמרי לא גדולים, רק גופים, חתוכים לטבעות עבות

10-12 שרימפס לא גדולים, מקולפים

1 כף מלח ים

1/3חבילה אטריות שעועית דקיקות

צרור קטן של כוסברה קצוצה

עלים קצוצים מ-5 גבעולי נענע

4 בצלים ירוקים, רק העלים, פרוסים דק

 

לרוטב:

1 ס"מ ג'ינג'ר טרי מגורר

1 כף אריסה

מיץ מליים או לימון שלם סחוט טרי

1 כפית שמן שומשום

1 כפית רוטב דגים

קורט מלח

 

משרים את האטריות בקערה גדולה מלאה במים רותחים. מכסים וממתינים כמה דקות עד שהן מבושלות, רכות וחלקות.

מסננים מהמים. שוטפים במי ברז עד שהאטריות מתקררות ומסננים שוב.

בסיר לא גדול מרתיחים מים. מוסיפים מלח ים.

זורקים את השרימפס והקלמרי למים הרותחים. חליטה קצרה – בערך דקה, עד שהשרימפס מאדימים והקלמרי מקבלים צבע לבן-אטום ומתנפחים.

מסננים את פירות הים ושוטפים במים קרים לעצירת תהליך הבישול.

מערבבים את חומרי הרוטב בקערית.

בקערה גדולה מערבבים פירות ים, איטריות, ירוקים ורוטב. מגישים מיד.

 

 

סלט שרימפס וקלמרי עם שומר ועגבניות

 

10-12 קלמרי קטנים, גופים שלמים וראשים (אם הקלמרי גדולים חוצים את הגופים לרוחב)

10-12 שרימפס לא גדולים, מקולפים

1 כף מלח ים

10-15 עגבניות שרי, עדיף מסוגים שונים

1/2 בצל סגול

1/2 שומר קטן

1/2 פלפל ירוק חריף חצוי לאורכו ופרוס לפרוסות אלכסוניות דקות

1 בצל ירוק, עלים בלבד

גרידה + מיץ מחצי לימון או ליים

מלח ים

2 כפות שמן זית, עדיף ראשון המסיק

 

בסיר לא גדול מרתיחים מים. מוסיפים מלח ים.

זורקים את השרימפס והקלמרי למים הרותחים. חליטה קצרה – בערך דקה, עד שהשרימפס מאדימים והקלמרי מקבלים צבע לבן-אטום ומתנפחים.

מסננים את פירות הים ושוטפים במים קרים לעצירת תהליך הבישול.

חוצים את העגבניות לאורכן וכל חצי שוב לאורכו.

חותכים את הבצל לפלחים צרים לאורכו.

חותכים את השומר לפלחים צרים לאורכו.

חותכים את הפלפל החריף לפרוסות אלכסוניות דקות.

בקערה מערבבים ירקות ופירות ים.

מוסיפים בצל ירוק, מיץ וגרידת לימון, מלח ושמן זית. מערבבים ומגישים מיד.

 



תגובות 4

  1. דוד אוורבוך

    כתבה יפה
    אבל רק תיקון אחד – הירקות של אחמד הירקן מוכרים למביני העניין כירקות מרוססים בחומרים אסורים
    ראו הוזהרתן.

    עיסא הדייג וגם עבדו הדייג בעלי סחורה מצויינת

  2. הי מיכל, מה הכתובת של אחמד הירקן?

    מחפשת שמן זית טוב.. תודה, ענת

  3. לענת: שמן זית טוב

    שבו אני משתמשת בקביעות הוא מסיק של קיבוץ מגל מזן קורנייקי. תוך שבועיים שלושה יהיה גם להם שמן ראשון המסיק שהוא ירוק-עכור וחזק מהרגיל. גם כשהוא שוקע הוא עדין נפלא.

    הנה לינק לרשימת החנויות בהן נמכר (סניפי עדן טבע מרקט ועוד רבות אחרות):

    http://www.masik.co.il/%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D

    ולגבי אחמד הירקן: פניה קטנה מיפת קצת אחרי עיסא דגים. לא זוכרת את שם הרחוב יש שלט בפינה: ירקות ופירות. השמן שהוא מוכר (רק לפעמים ובכמויות קטנות) הוא מזן סורי-בלדי שאותו אני פחות אוהבת בדרך כלל והוא גם פחות מתאים לבישול, אבל לכבישה של אתמול קשה לסרב.

  4. תודה

    רבה. אנסה את אחמד.. אוהבת את הבלדי הסורי.

להגיב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*