החצר שלנו לא גדולה, ובכל זאת נטועים בה לא פחות מ-12 עצים מניבי פרי ועוד כמה שגרים במכלים על הגג ובמרפסות קטנות פה ושם. לא אכחיש שמדובר בצפיפות שלא תמיד מיטיבה עם העצים ומאלצת אותם להיות מאוד יצירתיים בחיפושם אחר מרחבים לפרוס אליהם ענפים ולהתחדש בפלומת עלים צעירה ומבריקה.
ובכל זאת, מדי פעם אני נתקפת אובססיה קשה לעץ כזה או אחר שממש חייבת לארח בגני, ורק התעקשותו הנחושה של בני הגנן לשמור על איכות חייהם והאוויר לנשימה של כל דיירי הגינה הקיימים – מונעת ממני להרחיב את משפחת העצים ולאמץ אליה חברים חדשים.
לא פעם אני מרימה עיני מעל הסירים במטבח, מישירה מבט אל החצר ומדמיינת את הרחבתה לבוסתן עתיר פרי. זית, משמש, תאנה, שקד, מנגו, עוד ליים, חבוש – כל אלה ורבים אחרים הם אורחים קבועים בפנטזיות הגינה שלי. אם רק היו עוד כמה מטרים, עוד טרסה קטנה, עוד ערוגה צדית… אז אולי.
אם תדחקו אותי לפינה ותבקשו לדעת איזה עץ הייתי נוטעת ראשון מכל העצים, זה שבאמת מכבב בחלומותי הכמוסים מאז הייתי ילדה, זה שאפילו לסבא שלי לא היה כמותו בגן העדן הכפר-סבאי שלו, זה שצומח לגובה ואוהב לפרוס את ענפיו ברדיוס של מטרים, זה שגזעו יכול להגיע לעובי בלתי נתפס אם רק ייתנו לו, זה שילדים יכולים לטפס עליו ולהתנדנד על ענפיו, זה שאפשר לבנות עליו בית עץ מהחלומות, זה שמצמיח את הפירות הכי טעימים ומלכלכים בעולם שקצת אוכלים אותם וקצת מקלקלים וקצת גם נשאר למחר. עץ תות. תות פשוט. שחור, לבן, אוזבקי, פקיסטני, שמי – העיקר שיהיו לו המון תותים מתוקים שאוכלים עד שאי אפשר יותר והידיים מוכתמות ובטח גם הסנטר והחולצה.
עכשיו התותים בשיא עונתם. כל שכונה ועץ התות העמוס שלה. השבוע חזרתי מעוד ביקור בנצרת ואיתי קערה מלאה בתותים בשלים. אחרי שאכלנו מהם עוד ועוד נשארו מספיק לנסיונות במטבח. וזה מה שיצא:
סלט תותי עץ, מלפפונים, פלפל חריף וירוקים
אולי אתם לא רגילים לחשוב עליהם כמרכיב בסלט חריף-חמוץ-מלוח, אבל בעצם למה לא? הכי יתאימו לסלט הזה תותים שעוד לא הגיעו לשיא בשלותם והם נושאים בתוכם מעט חמיצות.
2 כוסות תותי עץ בשלים אך מוצקים, שלמים
2 מלפפונים צעירים וטריים, פרוסים
1 פלפל ירוק חריף פרוס דק
חופן עלי נענע שלמים
2 בצלים ירוקים פרוסים דק
לרוטב:
1/2 כפית רכז רימונים
מיץ סחוט טרי מ-1/2 לימון
3 כפות שמן זית
מלח ים
בקערה מערבבים את תותי העץ עם פרוסות המלפפונים, הפלפל החריף והירוקים.
בקערית נפרדת מערבבים את חומרי הרוטב וטורפים בעזרת מזלג עד שהם מתאחדים לרוטב חלק.
יוצקים את הרוטב על הסלט ומערבבים בעדינות בעזרת הידיים.
אוכלים מיד.
קפרזה תותי עץ
זה לא ממש מתכון, יותר הצעת הגשה שתופסת את העין בשילוב הצורות והצבעים ועובדת טוב גם בטעמים. אין משמעות לכמויות, אפשר לאלתר כרצונכם. כשנועצים מזלגות ואוכלים נצבעת הגבינה הצחורה במיצי התותים בסגול מרהיב שבעצמו מצדיק את השילוב הפחות שגרתי.
1 כדור גדול של מוצרלה מחלב בופאלה
חופן תותי עץ בשלים
1 פלפל ירוק חריף פרוס דק
עלי בזיליקום, כמה שאוהבים
שמן זית בנדיבות
מלח ים
בוצעים את כדור המוצרלה לנתחים גסים בעזרת הידיים ומסדרים אותם על צלחת.
מפזרים ביניהם תותי עץ, פרוסות פלפל חריף ועלי בזיליקום.
ממליחים ומזלפים שמן זית בנדיבות.
אוכלים מיד.
מאפינס תותים עם שמנת (10-12)
קל מאוד להכין את אלה, אפילו לא צריך להפעיל את המיקסר. הם יוצאים מהתנור זהובים מבחוץ, רכים ובהירים מבפנים, מוכתמים באדום-ורוד של מיצי תות חמוץ-מתוק.
2 כוסות קמח רגיל
1 כף שטוחה אבקת אפייה
1 ביצה גדולה
1 כוס סוכר
50 גרם חמאה מומסת
11/2 כוסות שמנת חמוצה
2 כוסות תותי עץ בשלים
מחממים תנור ל-180 מעלות.
משמנים תבנית שקעים או גביעים לאפיית מאפינס.
בקערה מערבבים קמח ואבקת אפיה.
בקערה נוספת טורפים את הביצה.
מוסיפים סוכר וטורפים בעוצמה עד לקבלת תערובת סמיכה ואחידה.
מוסיפים חמאה ומערבבים.
מוסיפים שמנת חמוצה ומערבבים.
מוסיפים לקמח את התותים ומערבבים קלות בעזרת הידיים.
מוסיפים את תערובת הביצה, סוכר, שמנת וחמאה לקמח עם התותים, ומקפלים בעדינות בעזרת מרית עד שהקמח נטמע בתערובת ולא יותר. התערובת הסופית תצא סמיכה למדי.
בעזרת כף מחלקים את התערובת בתבנית השקעים או הגביעים. היא צריכה למלא כ-2/3 של הגביע או השקע.
אופים במרכז התנור 30 דקות או עד שהמאפינס זהובים וקיסם שמוחדר למרכזם יוצא נקי.
מניחים למאפינס להתקרר לפני ששולפים אותם מהתבנית או מהגביעים.