- מיכל וקסמן - https://www.michalwaxman.com -

ראש כרובית

 


 
 
לא פעם סיפרתי פה מעלילותיה של רותי חברתנו, אשת הטבע והחופש, שלא נותנת לעירוניות לנצח אותה בשום מצב. אחרי הגויאבות  במדבר והזיתים מהתבור הפציעה רותי בביתנו בבוקרו של שישי ובידה מתנה מהגינה הקהילתית שבה היא פעילה ומפעילה.

בעודי מדלגת בין הדוכנים בשוק קבלתי ממנה טלפון שבישר לי שאני לא נמצאת ושהיא משאירה לי במתנה זר של פרחים סגולים.

"רותי השאירה לך כרובית", בישר האיש שלי בסמס לקוני בין הקפה לסיגריה הראשונה. הכל עניין של השקפה.


ובאמת היתה זו תפרחת כרובית סגלגלה, טריה, ריחנית, צעירה ומוצקה, שרואים עליה שבאה מבית אורגני טוב בו קיבלה טיפול מסור. מה עושים איתה? חשבתי לעצמי. חבל לבשל אותה, שמא תיעלם סגלגלותה העדינה במים הרותחים או בחום התנור. ערכתי לה היכרות עם כמה קרובות משפחה  צעירות ולבנבנות תפרחת שהבאתי איתי מהשוק וזה מה שיצא:

 

סלט מכרובית סגלגלה שחבל לבשל

אפשר כמובן להכין את הסלט הזה גם מכרובית לבנה, ובלבד שתהיה צעירה, טריה ומוצקה מאוד. חפשו כרוביות לא גדולות שתפרחתן צפופה והדוקה, כמו פרח שלא נפתח עדיין, ואין עליהן כתמים חומים ושאר פגמים. לכרוביות כאלה יש טעם עדין עם גוון של מתיקות ופריכות נעימה שהופכים אותן לסלט מצוין.

1/2 כרובית קטנה

מיץ וגרידה מ- 1/2 לימון

2 כפות שמן זית

קורט נדיב של מלח

2 כפות אוכמניות מיובשות (אם אין, אפשר גם צימוקים קטנים)

חופן עלי גרגיר נחלים תלושים מהגבעול (אפשר גם רוקט מהסוג הקטן והחריף יותר)

מפרקים את הכרובית לפרחים ופורסים כל פרח לאורכו לפרוסות דקיקות. תצטרכו סכין ממש חדה בשביל להגיע לעובי הרצוי.

בעזרת הידיים מערבבים יחד את כל מרכיבי הסלט, מעבירים לצלחת ומגישים מיד, שלא ייבלו.

 

קוסקוס מבושם בכרובית שלא בושלה

אם מסתכלים על המנה הזאת מרחוק היא נראית כמו קוסקוס נקי. כשלוקחים ממנה ביס מקבלים בבת אחת המון טעמים שלא היתה להם שום הכנה מוקדמת: כרוביתיות חריפה-מתוקה, לימוניות עוקצנית ורעננה, פחממתיות רכה וגרגירית: כל כך הרבה בכל-כך מעט ואפילו לא כרוך בטירחה. שווה.

1/2 כרובית צעירה ומוצקה מאוד

1/2 כוס קוסקוס אינסטנט

1/2 כוס מים רותחים

2 כפות שמן זית

1/2 כפית מלח גס

גרידה ומיץ מלימון טרי

מכינים את הקוסקוס: בקערה מערבבים גרגירי קוסקוס אינסטנט עם 1 כף שמן זית ו 1/2 כפית מלח גס. מוסיפים מים רותחים. מערבבים, מכסים ומניחים לעמוד 10 דקות לספיגת הנוזלים. נספגו המים, מאווררים את הקוסקוס בעזרת מזלג כך שהוא מפורר היטב וגרגירי.

מפרקים את הכרובית לפרחים. מגררים בפומפיה דקה את התפרחות בלבד, ללא הגבעולים העבים יותר. מתקבלים פירורים של פריחת כרובית.

מערבבים את פירורי הכרובית לתוך גרגירי הקוסקוס. מוסיפים עוד כף שמן זית, מיץ וגרידה של לימון שלם ומלח אם צריך. נותנים לקוסקוס עם הכרובית לעמוד כמה דקות לספיגת טעמים. מגישים כתוספת לבשר או דגים, או כמו שהוא עם כף יוגורט מעל.

 

כרובית צלויה בטחינה לימונית

לכרובית:

1/2 כרובית צעירה וטריה מאוד

1/4 כוס שמן זית (ועוד קצת לזילוף בהגשה)

קורט נדיב של מלח גס

לטחינה:

1/2 כוס טחינה גולמית טריה ומשובחת (עדיף הר ברכה)

מיץ מלימון שלם (ועוד קצת לזילוף בהגשה)

קורט מלח

בערך 1/2 כוס מים

מכינים את הכרובית:

מחממים תנור ל-180 מעלות

מפרידים את הכרובית לפרחים לא גדולים. חוצים כל פרח לשניים לאורכו ואם הוא גדול אז לארבע.

יוצקים על פרחי הכרובית את השמן ומפזרים מלח. מערבבים היטב כך שכל הפרחים יהיו עטופים בשמן זית.

מניחים את פרחי הכרובית בתבנית שמכילה אותם בשכבה אחת.

צולים בתנור 20 דקות או עד שהכרובית מתחילה להשחים ומתרככת אבל לא הופכת סמרטוטית.

בינתיים מכינים את הטחינה:

אם עוד לא יצא לכם לטעום את הטחינה של הר ברכה, עשו לעצמכם טובה ורכשו קופסה, כי באמת – יש טחינה ויש הר ברכה! בעיני, היא הטחינה הטעימה, העדינה, הלבנה והקרמית ביותר בעולם.  כמעט ואין צורך לתבל אותה מרוב שטעמה עשיר ומושלם. לפניה הייתי אוכלת טחינה פעם ב. היום היא מרכיב מאוד נוכח במטבח שלי ומשתמשת בה בכל הזדמנות.

עכשיו כשזה מאחורינו: בקערה גדולה מערבבים טחינה עם לימון ומלח. באופן רגיל היתי מתבלת את הטחינה בהרבה פחות לימון, אבל לימון וכרובית הם שידוך נפלא ולכן התגבור בלימוניות.

מוסיפים בהדרגה את המים וטורפים בעזרת מטרף. מוסיפים כל פעם מעט עד שמתקבל המרקם הרצוי: לא סמיך מאוד אבל גם לא נוזלי, כזה שאפשר לתחום בעזרתו שלולית יציבה על צלחת ללא דפנות.

משלימים את השידוך:

בעזרת כף משטחים את הטחינה בצלחת גדולה. מניחים את פרחי הכרובית הצלויים במרכז שלולית הטחינה, מזלפים עליהם מיץ לימון ושמן זית ומגישים עם פיתה או לחם טריים לניגוב. הכרובית טעימה גם כשהיא לא ממש חמה.


 

כרובית שלמה צלויה בתנור

נשמע מוכר או שלא הפלגתי מספיק בתיאורים ציוריים?

זה הטייק שלי על המנה המפורסמת של צפון אברקסס מבית מדרשו של אייל שני. המנה ממנה נולד טרנד הכרוביות שכבש את העיר בשנה האחרונה. אכלתי אותה שם המון פעמים, צנועה וביישנית, עטופה בנייר ולא מעידה בכלום על גודל טעמיה. די בקלות איזרחתי אותה במטבח שלי ומאז הנסיכה שלי ואני מכרסמות כאלה מדי פעם. לא ביררתי אם ככה עושים אותה במקור אבל התוצאה בהחלט דומה וטעימה.

1 ראש של כרובית לבנה וטריה מאוד עם כל העלים שעוטפים אותה

שמן זית למריחת הכרובית

סיר מלא מים

חופן של מלח גס

מחממים תנור לחום מקסימלי.

מרתיחים מים בסיר גדול שיכול להכיל את הכרובית בשלמותה.

רתחו המים. מוסיפים מלח כמו לפסטה. מכניסים את הכרובית השלמה למים כשהזנב (הגבעול העבה) פונה כלפי מעלה והתפרחת כלפי מטה. מבשלים את הכרובית 10 דקות. אם היא פצפונת ממש אז אפילו פחות.

מוציאים את הכרובית בזהירות מהמים, שלא יקרעו העלים. מסננים ומורחים את התפרחת במריחה נדיבה של שמן זית. מניחים בתבנית או על רשת במרכז התנור (אם שמתם על רשת, הניחו תבנית מתחתיה לתפיסת טיפטופים). צולים כחצי שעה או עד שהכרובית שחומה ופריכה מבחוץ. אוכלים חם, למרות שהיא טעימה גם כשמתקררת.