שבת בבוקר אצל סבתא לטיפה בקרית אונו. בני המשפחה שהקיצו זה עתה משנת לילה מתוקה מתאספים במרפסת רחבת הידיים, מחכים בקוצר רוח לסבא אברהם שישוב מבית הכנסת. אז יפתחו ברוב טקס סירי הטבית, שעשו את הלילה בביעבוע עדין על גבי פתיליות, וביצים קשות בעלות צבע ענברי וניחוח של בישול ארוך […]
"פעמיים בשנה היינו נוסעים מהקיבוץ להתארח בביתם של סבתא לטיפה וסבא אברהם בקריית אונו", מספר מעצב העל, בעודו מגרר בפומפיה עגבניות בשלות לתבל בהן את האורז של הטבית. "בקוצר רוח חיכינו לאכול את האוכל של סבתא וידענו שהוא תמיד יהיה הכי טעים בעולם. כי ככה זה אוכל של סבתא", הוא […]
רגע לפני שנסעה לשהות בת שלושה וחצי חודשים בדלהי לצורכי מחקר והשאירה אותנו פה לדפדף בקנאה בין צילומיה רבי הקסם, סידרה לנו רוני חברתי יום בישול משמח, רב ריחות, צבעים, טעמים וסיפורים, עם חבריה ד"ר קהינברג' ג'נגיד ומיכל ארליך. הוא מרצה באוניברסיטת ג'ינדל, מומחה ללימודי ישראל, היא דוקטורנטית מאוניברסיטת תל […]
כשחושבים על עגבניות חושבים על איטליה. על אלה השמנמנות, מעוותות בחינניות, שמישהו גידל ומוכר מתוך תא המטען של האוטו לצד הכביש בסיציליה. על סן מרצאנו ארוכות, דקות ומוצקות שיפיקו רוטב מושלם לצלחת מהבילה של פסטה עבודת יד. על אשכולות חצי יבשים-חצי לחים של שרי גדולות ומחודדות חרטום שגדלו על אדמת […]
אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל. החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי – אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי – הסתיים בניצחון, כלומר בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים הציב […]
"מצאתי אתמול בשוק במיות ראשונות נהדרות", מדווח לי דוחול מהנעשה בנצרת, "עדיין יקרות מאוד, אבל את מכירה אותי, אני כמו נרקומן, לא יכול להתאפק איתן", הוא מסביר ואני יכולה לשמוע את החיוך שלו דרך הטלפון. גם אצלי החיבה לבמיה חוצה לעתים את גבול ההתמכרות. אני אוהבת אותה כמעט בכל צורת […]
במרפסת רחבת ידיים הצופה אל שדה אורז ארוך גבעולים בוהקים בירוק זרחני, אנחנו מוחים אגלי זיעה, מנסים להצטנן בלגימת בירה קרה שנמזגת כמנהג המקומיים אל כוסות מלאות קוביות קרח. שעת בוקר בכפר פונג קום צפונית-מזרחית לעיר צ'אנג מאי. עדיין מוקדם אבל החום גבוה והאוויר היבש מכביד על הנשימה. הקיץ התאילנדי […]
יום חמישי, רגע אחרי ראש השנה, רגע לפני יום כיפור. אני מזמינה את מעצב העל לבוקר של מילוי וגלגול (מהפעולות החביבות על שנינו), תחת הכותרת ריפוי בעיסוק לגוף ולנפש. הרתחנו בצלים, הפרדנו גלדים, הכנו מילוי, קילפנו וחתכנו לפלחים חבושים בשלים, שבישמו בניחוחם את המטבח כולו, צילמנו כמה תמונות ואפילו קצה […]
אמצע שבוע בסתם יום של חול, שום חג עוד לא נראה באופק ואפילו לא רמז ליורה המיוחל. אני אורזת את הטרום מתבגרת שלי (ששמחה לזכות מן ההפקר ביום נטול לימודים) ונוסעת לבלות יום במטבח של סבתא עליזה בכפר אוריה. ראש השנה מתקרב ואני נחושה סוף סוף לשחזר את תבשיל החג […]
חלק נכבד מהשנתיים האחרונות ביליתי בנצרת, במטבח הביתי של משפחת ספדי. מה שהתחיל במפגש חברתי מקרי וטעים ביני לבין השף דוחול ספדי הפך לאט-לאט לחלום שמתגשם ונגמר בספר שיצא לאור בשבוע שעבר. קשה לתאר במילים את עוצמת החווייה האישית שלי מתהליך העבודה על הספר הזה ואת גודל ההתרגשות שלי עם […]
