Sec 2

אוכל תמיד היה מרכיב מרכזי בחיי. גדלתי בבית שהמטבח הוא מרכזו, פיסית וגם לא. ביליתי בין עצי הפרי בחצר, בפרדסים ובמטעים של סבא שלי וינקתי משרשיהם תובנות ראשונות ובלתי מודעות על חומרי גלם טריים ואיכותיים, שלא נולדו על המדפים בסופרמרקט.
טעימת העולם שמחוץ למזרח התיכון התחילה בילדותי, בעקבות עבודה של אבא. הצמא לראות ולהכיר את מה שאין לנו פה בכל תחומי החיים וגם באוכל, הביא אותי אל עגלות הקוקוס, הלובסטרים והצדפות בג'מייקה, השווקים של רו מופטר בפריס, בורו מרקט בלונדון וצ'לסי מרקט בניו יורק כמקור השראה למה שהתבשל במטבחים קטנים בדירות סמוכות בהם פרקתי סלים ומלאתי מחבתות וסירים בכל חלומותי הקולינריים.
שנים של עבודה עיתונאית במדיות שונות נתנו ביטוי לצורך לכתוב, שנמצא איתי מגיל אפס. שנים של עבודה לחוצה בשיווק וניהול לקוחות בחברות סטארט-אפ וחממות לגידולן אפשרו לי הרפתקאות תכופות ברחבי העולם. בתוך מרוץ הקריירה המטורף בישלתי את עצמי לדעת, האכלתי את כל האהובים עלי: חברים ומשפחה, השתעשעתי בבקורת מסעדות חובבנית וחלמתי על מסעדה או בר-אוכל משלי.
ואז הפכתי לאמא. במרכז ההומה ומלא האדרנלין של הסיטי של לונדון, שבו גרתי וילדתי, פיניתי זמן ואנרגיות לדבר המופלא הזה שהיה לגמרי שלי וממני. כשהגיע הזמן להכיר לאיתי שלי את עולם האוכל שמחוץ  לציצי של אמא, אספתי את כל אהבתי ותשוקתי לבישול והרפתקה במטבח והשקעתי אותם בוריאציות פרטיות על האכלת תינוקות. מבחינתי היה זה קהל יעד חדש ואטרקטיבי במיוחד להאכיל. קראתי, בדקתי, חתכתי, אידיתי וכתבתי. כשחזרנו לארץ כעבור שנה, מצאתי את עצמי מול התחלה חדשה. עם תינוק גרגרן ומתוק, שקשה במיוחד לשלוח לגן, או להפקיד בידיה של מטפלת, בלי מוטיבציה לחפש עבודה חדשה, שכוללת המון נסיעות ופרידות ועם טיוטה לספר אוכל לתינוקות במגירה. כך נולד טעמים ראשונים.
הצורך היה ברור וגם הוואקום המוחלט בתחום על המדפים בחנויות הספרים. בהוצאה התלהבו מהרעיון ואני שמחתי שמישהו מוכן להדפיס את היצירה שלי וקיוויתי שיהיה בצד השני גם מי שירצה לרכוש אותה ולמצוא בו עזרה, הדרכה ומי יודע – אולי אפילו הצלה. תוך זמן קצר היה ברור שמדובר ברב מכר. בין לילה כמעט, כמו באגדות על הצלחות שהן בדרך כלל נחלתם של אחרים, הפך הספר לתנ"ך בתחום האכלת התינוקות. ספר חובה בכל בית שיש בו תינוקות. מקור אינפורמציה שאמהות, מטפלות, אחיות טיפת חלב ואפילו רופאי ילדים נשבעים בו.
מאז אני פנויה לשלב בין הרבה זמן איכות בבית עם הילדים שלי (איתי בן 9 ואלה בת 4 וחצי) לבין העיסוק האהוב עלי בכתיבה, באוכל ובהאכלת היקרים לי, פריווילגיה גדולה ולא טריוויאלית.
במקביל אני מוצאת את עצמי מנהלת קבוצות תמיכה ספונטניות בבריכה, בגינה, באסיפות הורים בגן ובביה"ס, בשיחות טלפון תכופות עם חברות ומכרות, שמחה לחלוק את הידע והנסיון שלי עם אמהות-קולגות, שלא חשוב מה עיסוקן ומידת פניותן – הן תמיד דואגות שהילדים שלהם לא אוכלים מספיק טוב….
השתעשעתי לא פעם ברעיון לתרגם את הספר לעוד שפות ולשגר אותו לשווקים חדשים. בנתיים הוא פורס כנפיים בעצמו וכבר נחת לא פעם בארה"ב ובאנגליה, בקנדה, בלוקסמבורג ובגרמניה. תורגם בספונטניות לאנגלית, גרמנית וצרפתית על ידי אמהות ישראליות שקבלו אותו במתנה  לחו"ל והפיצו אינפורמציה ומתכונים בקרב חברותיהן המקומיות.
לכל מפגש שלי עם אמהות מאסכולת טעמים ראשונים נלווית השאלה "מתי יהיה ספר המשך?" אז עכשיו גם ארוחת ילדים נמצא על המדפים בחנויות הספרים  ואיתו הבלוג הזה, שיתן לי הזדמנות בלתי אמצעית ומיידית לתקשר בטקסטים, במתכונים ובתמונות, ולהשאר מחוברת אליכם, הקהל הגדול והצמא שלי, שנתן לי את ההזדמנות להפוך את מה שאני הכי אוהבת לעיסוק שפרנסה בצידו.