חג הביכורים ממשמש ובא, ואיתו מתקפת עוגות גבינה, מאפים, לזניות, פשטידות (מישהו עוד מוכן לאכול אותן?) ושאר תבניות עתירות חלב וגבינות בכל תצורה שניתן להעלות על הדעת. אל תטעו, אין לי דבר וחצי דבר נגד כל אלה, את חלקם אני אפילו מחבבת, רק שתחת משא הגבינות נקברו ונעלמו עם השנים […]
קפה של בוקר במטבח של נטע נבות (חברה ושכנה בעלת ידי זהב, חשיבה יצירתית וחוש אסתטי שאין שני לו, אותה פגשתם כבר כאן), מוקפות משמשים בשלים סמוקי לחיים לשמם התכנסנו בתקווה להפיק את המקסימום מהפרי האהוב כל כך על שתינו, רגע לפני שתסתיים עונתו הקצרה והוא ייעלם מחיינו עד שנה […]
בדיוק עכשיו, ממש ממש השבוע, זה הזמן של המשמשים הקטנים הלבנים, בעלי הלחיים הסמוקות. אלה שאוכלים אותם בשיא בשלותם וטעמם – אין די מילים לתאר אותו – מתוק, חמצמץ ומבושם לכדי שלמות. איך אני יודעת שזה בדיוק עכשיו, השבוע, שהמשמשים האלה מצופים להפציע בשוק? כי כבר כמה שבועות אני מסתובבת […]
השנה החלטתי להשאיר בגינה כמה פקעות של שומרים, לתת להם להגיע לפריחה ולייצר זרעים. לא פעם הזכרתי פה את חיבתי הרבה לעמודים הפורחים של שומרי הבר (אלה המקומיים וגם אחיהם היוונים) ולתרומה של זרעיהם וגבעוליהם לכל סיר, תבנית ומחבת במטבח שלי. ייבוא אישי שלהם לגינה הצליח הצלחה מסחררת בשנה הראשונה, […]
את החורף שעבר העברתי באובססיה קשה לרקיחת ממתקים מקליפות תפוזים. בחורף הזה הגעתי סופסוף אל היעד נכסף. אם גם אתם שותפים לפטיש המוחלט שלי למתוק-מריר הזה, עכשיו הזמן להיכנס לפעולה. עונת התפוזים בשיאה. העץ בחצר וגם הדוכנים בשווקים מתהדרים בכתום עז, שכל נגיעה בקליפתו תפיץ ניחוח פרדסי משכר, כזה שמחזיר […]
החגים הגיעו מוקדם השנה או שזו רק אני שנתפסתי לא מוכנה? איתותים ראשונים של סתיו מתמוססים באדי עומס חום כבד במיוחד. הראש שלי טרוד בעניינים משמחים ומשמחים פחות מפה ומשם. הבית משתפץ ונדמה לעתים שבמקום להיבנות הוא הולך ומתפרק. רעש, אבק, פועלים, נזילות והרבה כאב ראש. בר מצווה למתבגר כבר […]
א אי חולמת לחיות על אי, לאו דווקא בודד. הים, השמיים והמים מכל הכיוונים. פמיליאריות נעימה שיש לאן לברוח ממנה כשצריך. שקט, חופש וחיים בסלואו מושן. לסבוס – האי היווני השלישי בגודלו, קרוב לגבול עם טורקיה. פשוט ובסיסי, נטול בתי מלון מפוארים, מועדונים, אטרקציות אתגריות והמוני תיירים. אנשים פשוטים, חופים […]
שישי בבוקר מול הים. בשוק שקט שאין בו זכר לטירוף הדביק של ימי שיגרה. כולם מתנהלים בשקט יעיל, מתעניינים איך עבר הלילה ואיך שרדו המגדלים מהדרום את ההפצצות שאחרי הדיבורים על הפסקת האש שהפכה למלחמה בהילוך מתקדם. בחנייה יש מקום בשפע. גם בדוכנים ניכרת הפחתה משמעותית. חלק מהצפוניים לא הגיעו […]
