- מיכל וקסמן – בואו לאכול – בלוג אוכל - https://www.michalwaxman.com -

לוקומאדס / סופגניות מיוון

חודש דצמבר פותח כל פעם מחדש את הדיון בנושא למי יש את החגים הכי שווים. איך לומר זאת בעדינות? אנחנו לא בהכרח יוצאים כשידנו על העליונה.

אני יודעת – זה קצת לא כוחות – שהרי אין ילד שלא חולם על עץ כריסמס זקוף, מקושט לתפארת בכדורים מנצנצים ואורות מהבהבים, מתחתיו שלל מתנות קשורות בסרט שנבחרו בקפידה מתוך רשימה ארוכה והונחתו בסלון באישון לילה ע”י סנטה והאיילים הצפוניים שלו.

העם היהודי הוא עם נרדף, למוד קרבות וסבל, מוקף אויבים רשעים גדולים שכולם כאחד בכל דור ודור עומדים עליו לכלותו. אז מה הפלא שחגינו אינם חגים של נצנצים ואיילים דוהרים? איך נוכל לחגוג בשקט מבלי לזכור את כל אויבינו הרבים אותם הבסנו בגבורה יתרה?

לכל חג יש אויב משלו: המן הפרסי, אדריאנוס הקיסר הרומאי, פרעה המלך המצרי והכי מכולם – זה ששמו הפך אותו למותג של רשע – אנטיוכוס היווני.

כדי להקל קצת את זכרונות הסבל הכרוכים בשמו של אנטיוכוס זה, הגיע פח השמן וסידר לנו נס קטן לשיפור המורל: שבעה ימים של פחמימות בטיגון עמוק וכל המרבה לטגן הרי זה משובח.

השנה לכבוד חנוכה והשמן ואנטיוכוס בחרתי להכין סופגניות מיוון. לוקומאדס. או כפי שהם נקראים בתרגום לתיירים: האני בולס.

פגשנו אותם לראשונה בטברנה של קוסטאס, מתחת לבית בלסבוס, ולא היתה לנו שום דרך לעמוד בפניהם. קטנים, עגולים, שחומים, תפוחים, ריחניים, שוחים בסירופ סוכר ודבש, מפודרים קלות בקינמון ואגוזים קצוצים. פשוט נפלאים.

למרות תחנונים והפצרות סירב קוסטאס (צורר יווני רשע שכמותו) לחשוף בפני את המתכון הסודי ללוקומאדס שלו. הקירבה לחנוכה היא מבחינתי תירוץ מצוין לפצוח בנסיונות שהובילו אותי לכדורים מוצלחים משלי.

לחובבי הסופגניות שאינם ששים להתפיח שלוש פעמים, לקרוץ ולמלא – לוקומאדס הם פתרון פשוט ומהיר יחסית. הבצק דליל ודביק – משהו בין פנקייק לפוקצ’ה במרקם לפני טיגון. היוונים יוצרים ממנו כדורים עגולים מושלמים בעזרת מכונה קטנה שבנויה ממשפך מתכת אליו מחוברת ידית. את הבצק הנוזלי שופכים לתוך משפך המתכת, מסובבים את הידית והמכונה מפילה כדורים לתוך השמן הרותח. קצת כמו מכונות פלאפל של פעם. בבית אפשר ליצור כדורים לא רעים בכלל בעזרת כפות ידיים רטובות.

הסירופ הוא ערך מוסף לחובבי המתוק-מתוק. אני מעדיפה את הכדורים החמים טבולים בתערובת סוכר וקינמון. כך או כך הם טעימים ואינם כרוכים במאמץ גדול.

 

לבצק:

3 ו-1/4 כוסות קמח

2 כפות סוכר

15 גרם (כף שטוחה + כפית שטוחה) שמרים יבשים

1 כוס חלב פושר

1 כוס מים פושרים

4 כפות שמן זית

קורט מלח

שמן לטיגון עמוק (אני השתמשתי בחצי כמות שמן זית וחצי כמות שמן רגיל)

 

לסירופ דבש:

1 כוס מים

1/2 כוס סוכר

1 כף דבש

 

להגשה:

קינמון טחון לפי הטעם

אגוזי מלך קצוצים

 

מכינים בצק:

בקערת המיקסר מערבבים היטב קמח, שמרים וסוכר.

מוסיפים מים, חלב, שמן ומלח ומערבבים במהירות גבוהה במשך 2-3 דקות, עד שמתקבלת תערובת אחידה, נוזלית ודביקה יחסית.

מכסים את הקערה במגבת לחה ומניחים לה לתפוח עד להכפלת נפחה. שעה לפחות.

 

מכינים לוקומאדס:

בסיר לא גדול מחממים שמן ל-180 מעלות. אם אין מדחום מחכים שהשמן יראה סימני בעבוע קלים וזורקים לתוכו פיסה מהבצק. אם הבצק צף ומוקף בועיות רתיחה עצבניות סימן שהשמן חם.

כשהשמן חם דיו מערבבים את הבצק עם כף כך שבועות האוויר שנוצרו בו יעלמו.

מרטיבים מעט את כפות הידיים, תולשים חתיכה קטנה מהבצק ומגלגלים אותה בעדינות בין בידיים לקבלת צורה כדורית ככל האפשר. זורקים את הכדור לשמן וממשיכים לכדור הבא.

נזהרים לא לטגן יותר מדי כדורים בבת אחת, שלא יידבקו זה לזה.

כשהכדורים זהובים משני צידיהם מוציאים אותם מהשמן ומניחים בצלחת מרופדת בנייר סופג.

היזהרו מחימום יתר של השמן, שלא יישרפו הכדורים מבחוץ ויישארו נאים מבפנים.

 

מכינים סירופ דבש:

בסיר קטן שמים סוכר, דבש ומים.

מביאים לרתיחה, מסירים קצף אם יש ומבשלים כ-5 דקות ברתיחה עד שהסירופ מסמיך.

 

מגישים את הלוקומאדס:

מסדרים מספר כדורים בצלחת הגשה.

יוצקים עליהם סירופ דבש או סוכר.

זורים על הכדורים מעט קינמון ואגוזים קצוצים ואוכלים מיד.