- מיכל וקסמן – בואו לאכול – בלוג אוכל - https://www.michalwaxman.com -

פלאפל קינואה

 

יום חמישי בשבוע. עדיין מנסה לנחות מארבעה ימים מושלמים בלונדון (פרטים מלאים בשבוע הבא. מבטיחה) שהתמוססו אל תוך שלושה ימים של דלקת קלה אך עיקשת באוזנה של הנסיכה.

בסיר אחד מתבשלת קינואה לנטולי הגלוטן שבינינו (דיאטה חדשה-ישנה שהתאזרחה בחייו של האיש שלי ומאיימת להישאר). בסיר השני מתחמם ראגו בולונז לצהרים, בשלישי מים לבישול הפסטה ואני משחקת באוכל וצילומים, מנסה כרגיל לנצל באופן מקסימלי את השעות המעטות ביום שיש בהן גם פניות מצרכי אחרים וגם תאורה מחמיאה במטבח.

מרחיקה במחשבותי למחוזות אחרים, מדמיינת צלחות, צבעים, מרקמים וטעמים. שוכחת מפעולות בנאליות וארציות כמו הפעלת טיימר, אויייי, מה עם הקינואה?

פותחת את הסיר רק כדי לגלות שזו כבר מזמן עברה את נקודת האל-חזור של האל-דנטה המתבקש. אז מה עושים עכשיו עם סיר מלא בדייסת קינואה?

ברגע של אילתור שלא היה מבייש מתמודדת לחוצה במאסטר שף, מחליטה לעשות הסבה לקציצות. למה קציצות? פלאפל! פלאפל של קינואה והמון ירוקים מהגינה.

קוטפת, שוטפת, קוצצת, מערבבת, מכדררת, ממלאה מחבת בשמן עמוק דיו, מדליקה את הגז… מגמגם. זכר עמום ללהבה מלאת החיים שנדלקת בו בדרך כלל. “כשלא הולך לא הולך”, אני חושבת לעצמי ויוצאת בחוסר חשק להחליף בלון, לא לפני ששרבטתי על פתק להזמין בלון חדש והדבקתי על המקרר. הכל רק לא לשכוח ולמצוא את עצמי פתאום בלי גז בכלל. אין תסריט אימה גרוע מזה למי שחייה מתנהלים סביב הכיריים.

סוגרת בלון, פותחת בלון. רצה למטבח, מציתה להבה. כלום.

מאבדת סבלנות, נוזפת בעצמי על חוסר הריכוז. יוצאת שוב לחצר. פותחת בלון. סוגרת בלון. מנענעת את שני הבלונים. שניהם ריקים.

אז מה עושים עכשיו?

פלאפל קינואה שמחכה לטיגון ומים לפסטה שעוד לא רתחו. עוד רגע מתמלא הבית רעבים והמטבח מושבת.

מחממת תנור. מסדרת כדורי קינואה ירקרקים בתבנית, משגרת לאפייה מהירה. מקווה שיצאו אכילים.

חוטפת את סיר המים מהגז, את חבילת הפסטה מהמזווה, ורצה איתם לתמר חברתי, שזכיתי שתהיה גם שכנתי ובמקרה גם בבית באמצעו של יום.

תמר מתקשה לעצור את פרצי הצחוק. “הגם את ברוטוס?”, היא מסננת משועשעת מייאושי.

רבע שעה אחר כך הפסטה המוכנה מתעטפת בבולונז שחומם מחדש במיקרוגל (מי אמר שאפשר לחיות בלי זה?), פלאפל קינואה שחום, פריך ומפתיע בטעמו נשלף מהתנור  והשלווה חוזרת לשכון במטבח שלי.

לפעמים טעויות הן פתח לגילויים חדשים ומסעירים שלא היו נולדים מתוך תכנון.

 


פלאפל של קינואה וירוקים אפוי בתנור (כ-15 קציצות לא גדולות)

כאמור תחילתו של המתכון הזה בסדרת טעויות בלתי מתוכננות וסופו בכדורים ירוקים-שחומים, פריכים וטעימים כל כך שהוכנו מאז שוב ושוב לשמחת כל מי שיצא לו לאכול מהם.

הכי טוב להכין את הפלאפלים מקינואה רכה מאוד, כמעט דייסתית. כדי לקבל אותה בתצורה הנכונה אפשר להשרות את הקינואה במים למשך חצי שעה או יותר לפני הבישול ואז לבשל אותה בכמות גדולה יחסית של מים. אם אין לכם סבלנות או זמן להשריה – לא נורא.

לקינואה:

1 כוס קינואה (מודדים לפני בישול) מושרית במים 1/2 שעה או יותר ומסוננת

1.5 כוסות מים

מלח ים

לקציצות:

קינואה מבושלת

1 כוס דחוסה של ירוקים. אני השתמשתי באלה שצומחים עכשיו בגינה:

פטרוזיליה, כוסברה, רוקט, בצל ירוק, עלי שום ירוק, עלי שומר

אפשר לגוון עם בזיליקום, נענע, שמיר, מנגולד או מה שאוהבים

1 ביצה

1/2 כוס פרמזן מגורר

2 כפות שמן זית + עוד קצת לזילוף

 

מחממים תנור לחום גבוה ביותר.


מבשלים את הקינואה:

מסננים את הקינואה ממי ההשריה שלה ומעבירים אותה לסיר.

מוסיפים כוס וחצי מים ומביאים לרתיחה.

מנמיכים להבה ומבשלים מכוסה עד שהקינואה רכה מאוד ודייסתית (בערך 20 דקות או קצת יותר אם לא ממש רכה ודביקה). אם נגמרים המים והקינואה עוד לא רכה אפשר להוסיף רבע כוס מים רותחים ולהמשיך בבישול.

מוסיפים לקינואה המבושלת מלח ומערבבים. לא מוסיפים מלח לפני הבישול כי הוא מונע מהקינואה להתרכך.

מעבירים את הקינואה המבושלת לקערה גדולה ומניחים לה להתקרר לטמפרטורת החדר.

מכינים את הקציצות:

במעבד מזון קוצצים את כל הירוקים.

מוסיפים את הירוקים הקצוצים לקערה עם הקינואה.

מוסיפים ביצה, פרמזן, שמן זית ומלח אם צריך ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה.

מרפדים תבנית בנייר אפיה.

יוצרים מתערובת הקינואה קציצות כדוריות-פחוסות לא גדולות. אם התערובת רכה מאוד אפשר להרטיב קצת את כפות הידיים במים.

מסדרים את הקציצות בתבנית. מזלפים עליהן מעט שמן זית. אופים כ-15 דקות עד שהקציצות משחימות. אוכלים חם, אפשר עם יוגורט, שמנת חמוצה או טחינה. הקציצות טעימות גם כשהן מתקררות.