כשהילדים שלי שומעים את המילה קומפוט הם צוחקים. "אמא זאת מילה של זקנים" ,הם אומרים בהתרסה. מיותר לציין שלא עולה בדעתם להביא כפית גדושה אל פיהם ולטעום.
הם צודקים. קומפוט זו מילה של פעם. זה גם אוכל של פעם. אוכל שמזכיר סבתות. אני בכלל לא אוהבת קומפוט. ובדרך כלל – כמו הילדים – לא טורחת אפילו לטעום ממנו. אבל קומפוט מזכיר לי את סבתא שלי ואת אמא שלי, אצלן חג לא היה חג בלעדיו, ודי בזה לגרום לי להעיף מבט בחבושים היפהפיים שמבשמים לי את המטבח ולהחליט בהבזק של רגע להכין מהם קומפוט.
"תודה שאת לוקחת מהחבושים שלנו, זה משמח אותי מאוד כשקונים מהם", מחייך אלי עמי, איש התפוחים מרמת הגולן מאחורי הדוכן שלו בשוק שישי בבוקר בנמל. ככה זה חקלאים בלב ובנפש – הם קשורים מאוד לפירות שהם מגדלים ולא יכולים לשאת את המחשבה שמי מהם יישארו מיותמים בארגז.
חבושים תמיד הילכו עלי קסם מיוחד במינו. בבוסתן של סבא אריה עמד לו עץ חבוש קטן, נצמד בביישנות לקיר החיצוני של המטבח, מסתיר בין עליו פירות לא גדולים, פלומתיים, מפתים בצבעם ובניחוחם. כמה חשקה נפשי לנעוץ בהם שיניים. פעם אחר פעם נמלאתי תקווה שאולי הפעם לא תכהנה, שאולי הפעם הבשילו דיים. "תקטפי מהם כמה שאת רוצה", היתה סבתא מציעה נחמה. "אכין לך קומפוט וריבה". אמרה ועשתה.
על השרפרף הגבוה במטבח הקטנטן שלה ישבתי והבטתי בתנועת הסכין החדה מסירה בעדינות את הקליפה הצהובה, חורצת בקושי את הבשר הלבן, הקשיח, שמיד הפך שחום. משך דקות ארוכות של רתיחה ובעבוע נעצתי מבט בפלחים המתבשלים, נחושה שלא לפספס את רגע הקסם בו יסמיקו החבושים, בשרם הנוקשה יהפוך רך וצבעם יהיה לפתע ורוד אדמדם, כזה שאי אפשר לסרב לו גם אם לא אוהבים קומפוט.
החבושים עכשיו בשיא יופיים וניחוחם. אני קונה מהם עוד ועוד. מקשטת ומבשמת בהם את הבית. מקלפת ומבשלת מהם בכל הזדמנות – קומפוט, מרקחת סמיכה, רסק ממותק, קרמבל או גאלט חמאתיים, תוספת טעם וצבע לסירי בשר, קציצות, עוף, ממולאים ואפילו חמין.
קומפוט חבושים
3-4 חבושים גדולים, צהובים, בעלי ניחוח עז
1.5 – 2 כוסות סוכר (תלוי במידת המתיקות והסמיכות שתרצו)
6 כוסות מים
3-4 עלי גרניום ריחני (לא חובה)
חותכים את החבושים לפלחים שעובי כל אחד מהם כ-1.5 ס"מ (הדרך הנוחה ביותר לעשות זאת היא לחתוך את החבוש בקליפתו לארבעה חלקים סביב הקלח הנוקשה והגרעינים: שתי לחיים עגולות ורחבות ועוד שני פלחים עבים בצדדים, כולם ללא חלקים מעוצים וגרעינים. באמצע נשאר הקלח כיחידה נפרדת. כל לחי חותכים ל-3-4 פלחים וכל אחד משני הפלחים הנוספים – לשניים. סך הכל מתקבלים מכל חבוש 10-12 פלחים. שיטת החיתוך הזו לוקה אולי בבזבזנות אבל היא מונעת את הצורך להילחם בחיתוך וגילעון חלקיו קשי העורף של החבוש.
בעזרת סכין חדה מקלפים את פלחי החבוש. אני מוצאת שקל יותר לקלף את הפלחים מאשר את החבוש השלם.
בסיר רחב מערבבים מים וסוכר.
מוסיפים את פלחי החבוש, מכסים ומביאים לרתיחה.
מנמיכים להבה ומבשלים ברתיחה מתונה (רתיחה עצבנית מדי תגרום לחבושים להתפרק) במשך שעה עד שעה וחצי, עד שהחבושים סמוקים וצבעם אדום-ורדרד שובה לב ורב קסם.
אין לערבב את החבושים בזמן הבישול. מדי פעם מרימים מכסה ומנערים את הסיר מצד לצד.
כשהחבושים מוכנים מניחים להם להתקרר.
אם רוצים להסמיך ולתבל מעט את הסירופ שנוצר מבישולם של החבושים אפשר להעביר את הפלחים בעדינות לקערה, להוסיף לסיר את עלי הגרניום ולבשל את הסירופ ברתיחה מתונה 5-10 דקות נוספות.
את הסירופ המבושם יוצקים מעל פלחי החבושים ומניחים להם לספוג טעמים ולהצטנן.
ואם אתם בעניני חנוכה וטיגונים. מזכירה לכם את הסופגניות האלה, שהן באמת כליל השלמות.
ושיהיה חג חנוכה מתוק ושמח, עם או בלי שמן.
שלום, כמה זמן אפשר לשמור במקרר, תודה
ישמר כמה ימים טובים בלי בעיה. אולי אפילו שבוע
קל יותר לחתוך אחרת את החבושים:
1. חיתוך ראשון לרוחב החבוש, 2. להניח חצי חבוש כך שהחתוך על קרש החתוך.
3. להניח את הסכין במרחק מה ממרכז החבוש, כך שליבת החבוש תישאר, ולחתוך פלח שמן.
4. כעת לחתוך פלחים נוספים מסביב לליבה, עד שנשארים רק עם הליבה- שהולכת לפח!
5. את הפלח הראשון השמןה – לפצל לשנים או שלושה פלחים.
6. כך גם עם חצי השני של החבוש.
כעיקרון כל הבריאות בחבושים זה הקליפה מאוד בריאה עדיף לעשות את הריבה יחד עים הקליפה ואז כשמבשלים את החבושים שלמים הם ניהים רכים ואחרי כן חותכים לפלחים ואז מתחילים לעשות את הריבה
מיכל יקרה
עשיתי את הסופגניות לפי המתכון שלך והן יצאו טעימות להפליא.
יואב הביא מזרקים והנכדים נהנו להזריק ריבה לסופגניות.
אני קוראת אדוקה של הבלוג שלך שהוא הרבה יותר מרשימת מתכונים ותמיד יש בו ניחוח משפחתי
באהבה
דודה אילנה
איזו מציאה משמחת בראשיתו של שבוע!
נשיקות לכולם
קומפוט זה הכי טעים בעולם.
אבל חיתוך וקילוף החבושים מפחיד אותי – לא עדיף לקלף אותם אחרי הבישול?
מעולם לא ניסיתי לקלף אחרי בישול ומודה שזה נשמע כמו המון התעסקות ופוטנציאל מעיכה והתפרקות. אם עוקבים אחרי הוראות החיתוך לפלחים ללא הקלח שבמרכז ומקלפים את הפלחים החתוכים זה לא מאד מסובך, בעיקר עם יש סכין ראויה
מקסים מקסים! אם אני רוצה להכין ריבה מהחבושים? לא להוסיף מים והשאר כרגיל?
גם לריבה צריך מים כי חבוש זה פרי קשה ויבש, רק הכמויות שונות. תעשי חיפוש בבלוג ריבת חבושים, תגללי עד הסוף את הפוסט שהכותרת שלו היא: מחשבות על סתיו ומשחקים בחבושים ותמצאי מתכון מדוייק
תודה❤️