ספרי בישול הם מחומרי הקריאה החביבים עלי. המטבח שלי מלא בהם וכשהם מגיעים באריזות חומות עם הלוגו של אמאזון אני רצה הביתה מסניף הדואר השכונתי, אחוזת התרגשות של ילדת יומולדת שמצפה לחבק בובה חדשה, שוקעת לתוך כורסה עמוקה, מנותקת לגמרי מהעולם סביבי, יוצאת למסע פרטי במטבחים של אחרים שגם אם לא אבשל שום מנה שלהם שלב אחרי שלב, בדיוק על פי המתכון, בטוח יספקו השראה ותשוקה גדולה לאוכל קצת אחר.

הצצה ראשונית, דפדוף מהיר יחסית. הרבה קיפולים בפינות הדפים. דגדוג בקצות האצבעות. לפעמים רשימת רעיונות שעולים תוך כדי. בלילה לפני השינה, אני והספר החדש מכורבלים במיטה. מתעכבת על המילים, התיאורים, החוויות. מעדיפה תמיד את אותו בשלן או בשלנית שתופסים אותי גם במילותיהם ולא רק באוכל שלהם, כי קל יותר להבין ולאוהב אוכל שיש מאחוריו סיפור או פאזל אנושי מסקרן. זה השלב שספר בישול הופך פרוזה לכל דבר ואם הוא מסקרן מספיק קוראת בו מכריכה לכריכה.

בכל ביקור בעיר רחוקה, מוכרת או זרה, מקדישה זמן איכות לביקור בחנויות ספרים. מציצה ברבי המכר, בספרות חדשה, בהמלצות הצוות. מזדחלת לאיטי אל פינת ספרי האוכל. פושטת מעיל, מניחה את התיק, משתיקה את הנייד. נעלמת לכמה שעות טובות בין המדפים. מלטפת עמודים, בולעת תמונות ומילים, מייצרת ערימות לדפדוף ובסוף בוחרת את מי שיזכה לחצות אוקינוסים ולחזור איתי למטבח שלי. שום אמאזון בעולם לא יחליף את החוויה הזו. שום קונגלומראט ספרים עם דוכני 4 במאה לא יאפשר את השלווה שבצלילה אל בין דפיו של ספר ששוכן לבטח על מדף שעושה לו כבוד בבחירה, בתצוגה, באוירה.

כשנכנסתי בפעם הראשונה אל החלל הלא קטן של סיפור פשוט בנווה צדק התמלאתי תחושה של הזמנה. שקט, סדר, אור, כסאות קטנים שקוראים להתנחל, תצוגה יצירתית, אינטליגנטית וברורה שנבחרה בקפידה בכל תחום ואינה סובלת מעומס יתר, ומוכרת (או בעצם ספרנית) שמתקשה להתנתק בעצמה מהספר שבדיוק שקועה בקריאתו. יותר מרכז תרבות מחנות.

ככותבת – שמחתי לראות את הכבוד הנדיר שעושים כאן ליצירות ספרותיות. כקוראת – שמחתי להבלע אל תוך כריכות ודפים ולשכוח לגמרי את רשימת המטלות שחיכתה לי בהמשך היום.

כשמירה, מנהלת החנות וקוראת נאמנה של הבלוג הזה, פנתה אלי והציעה לי להיות אורחת קבועה בחנות, כזו שמוזמנת מתי שרוצה לעלעל באוסף ספרי הבישול המקומיים והזרים המכובד שבה, לבחור בכל פעם אחד, לחזור איתו הביתה בהשאלה, לקרוא, לבחור, להתנסות במטבח ולספר איך ומה יצא, התקשיתי לסרב.

מסע דמיוני בלבאנט ובצק נפלא ורב שימושי

הרבה חברים אהובים מצאתי על המדף בסיפור פשוט. כאלה שספריהם בולטים בספריה הפרטית שלי ואחרים שתכננתי לרכוש ולא הספקתי. כמו תמיד יצאתי עם הרבה יותר מהספר האחד שלשמו באתי.

מתוך כל הספרים שחייכו אלי בחנות, נמשכה העין אל סאהא של הזוג האוסטרלי גרג ולוסי מאלוף.

סאהא הוא ספר מסע לפחות כמו שהוא ספר אוכל. מסע של אוכל ותרבות בסוריה ובלבנון, ארצות קרובות-רחוקות שמטבחיהן הם מהמסקרנים בעולם מבחינתי. תרבות אוכל מפוארת שנמצאת במרחק נגיעה, נעה סביב חומרי גלם וצורות בישול כל כך מוכרות ובכל זאת נשארת בלתי מושגת . עוד זוית כואבת לסיפורו של הלבאנט ומלחמת העמים שמתנהלת וכנראה תתנהל בו לעולם.

הוא שף אוסטרלי ממוצא לבנוני. היא כותבת ועורכת אוכל. ביחד הם יוצאים למסעות קולינריים אותם הם מתעדים בספריהם בסיפורים, במתכונים ובתמונות.

בחרתי מתוך הספר שני מתכונים שמבוססים על בצק אחד. שניהם קלאסיקות של המטבחים המדוברים. חוץ מהם סימנתי עוד המון דברים שמתחשק לי לבשל ובטח תפגשו וריאציות שלהם פה בעתיד הקרוב.

בצק יוגורט – מתכון בסיסי

הבצק הזה הוא טייק קצת אחר על בצקי פיצה ופוקאצ'ה. היוגורט שבתוכו   משנה את המרקם ומוסיף לו עוד רובד בטעם וכמובן מתחבר באופן מושלם עם שאר החומרים שיצטרפו אליו מבפנים ומבחוץ.

בחרתי לתת פה שני יישומים לבצק היוגורט. בספר תמצאו גם שלישי. עם קצת דמיון ויצירתיות אפשר להמציא עוד כמה.

1/2 כוס + כף גדושה יוגורט צאן סמיך 4% או יותר (יוגורמה יהיה מצוין)

2 כוסות קמח (עדיף שטיבל 2)

1/2 כפית מלח

3/4 כפית סוכר

1 כף שמרים יבשים

3 כפות שמן זית

3 כפות מים פושרים

בקערה מערבבים קמח מנופה, מלח, סוכר ושמרים.

מוסיפים באחת יוגורט, שמן זית ומים.

לשים ביד או בוו לישה במיקסר עד שהבצק מתאחד לגוש אחד.

לשים 10 דקות עד לקבלת בצק חלק, אחיד, רך וגמיש.

יוצרים מהבצק כדור, מניחים בקערה גדולה ומכסים בניילון נצמד.

מניחים במקום חמים לתפיחה של שעתיים בהן הבצק אמור לפחות להכפיל את נפחו.

לחמה בעג'ין (פיצות קטנות של בצק יוגורט ובשר כבש מתובל)

ו כמות בצק יוגורט אחרי תפיחה של שעתיים

שמן זית למריחת הבצק

250 גרם בשר טלה לא רזה, טחון גס

1 עגבניה ללא גרעינים, עם הקליפה, קצוצה הכי קטן שאפשר

1 צ'ילי אדום טרי קצוץ הכי קטן שאפשר

1 בצל קטן קצוץ הכי קטן שאפשר

1/2 כפית בהרט

1 כפית רכז רימונים

מלח ופלפל לפי הטעם

מחממים תנור לחום גבוה ביותר.

מכינים את תערובת הבשר:

על קרש חיתוך גדול שמים בשר, עגבניה, בצל וצ'ילי קצוצים. מערבבים תוך כדי קיצוץ בסכין חדה עד שמתקבלת תערובת אחידה ועדינה במרקמה. מוסיפים בהרט, רכז רימונים, מלח ופלפל ומערבים ע"י לישה.

מכינים את עיגולי הבצק:

מפילים את הבצק שסיים תפיחה.

מחלקים אותו ל- 12 חלקים.

מגלגלים כל חלק לכדור קטן.

בעזרת מערוך פותחים כל כדור לעיגול בצק שקוטרו בערך 10 ס"מ. אין צורך לקמח את משטח העבודה. הבצק גמיש ואינו נדבק.

מסדרים את עיגולי הבצק על תבנית מכוסה בנייר אפיה.

בעזרת מכחול אפיה מורחים כל עיגול בצק במעט שמן זית.

מחלקים את תערובת הבשר ל – 12 כדורים שווים.

מועכים כל כדור בשר על פני עיגול בצק. בעזרת האצבעות מורחים ומהדקים את הבשר לבצק כך שנוצרת שכבה אחידה בעוביה. משאירים מעט שוליים של בצק שאינם מכוסים בבשר.

אופים בתנור חם מאד במשך כ- 5 דקות או עד שהבצק זהוב ופריך למעלה ולמטה והבשר מקבל צבע צלוי ומפיץ ריחות שגורמים לכם טירוף קל.

אוכלים חם ולא מאמינים כמה טעים!


 

לחמניות גבינה וזעתר

1 כמות בצק יוגורט אחרי תפיחה של שעתיים

100 גרם חלומי או מוצרלה קשה מגוררות גס

3 כפות פרמזן מגורר גס

חופן נדיב מאד של עלי זעתר טריים.

מעט שמן זית למריחת הלחמניות.

מחממים תנור לחום גבוה ביותר.

מפילים את הבצק אחרי תפיחה של שעתיים. מעבירים אותו למשטח עבודה. מפזרים מעליו גבינות וזעתר ולשים עד שבגבינות והעלים נטמעים בבצק באופן פחות או יותר אחיד.

מחלקים את הבצק ל – 12 חלקים ומגלגלים מהם כדורים.

מרפדים תבנית לא גדולה בנייר אפיה ומשמנים אותו.

מסדרים את עיגולי הבצק בשורות שוות עם רווחים ביניהם עדי שיוכלו לתפוח. הרווחים צריכים להיות של חצי ס"מ בערך מכל כיוון כדי שהלחמניות יגעו זו בזו בסוף תהליך התפיחה והאפיה.

מכסים את התבנית בניילון נצמד או מגבת לחה ומניחים במקום חמים לתפיחה נוספת של שעה לפחות או עד שהלחמניות נוגעות זו בזו. בסוף התפיחה מורחים את הלחמניות בשמן זית בעזרת מברשת בצק.

מניחים את הלחמניות בשליש התחתון של התנור ואופים 20-25 דקות או עד שהלחמניות שחומות, תפוחות ואפויות היטב מבפנים.

שולפים את נייר האפיה עם הלחמניות מהתבנית ומניחים להתקרר על רשת ברזל. אוכלים כמו שהן או טובלים ביוגורט עם זעתר ושמן זית. לפני ששמתם לב התבנית התרוקנה.





תגובות 12

  1. אני מניחה שמשום שהמתכונים בספר הם מלבנון, שם הספר הוא סחה (صحة), שזה "בתיאבון", ולא ”סאהא”.

  2. לנעמה: כל יוגורט יעבוד

    ובלבד שלא יהיה רזה מדי (3% לפחות).

    ותודה על המילים החמות

  3. לתמר: באמת קשה להאמין
    הזעתר בשיאו וטעמו נפלא.תוכלי בטוח למצוא אותו במשתלה ואז יהיה לך כבר שתיל משלך ולא תצטרכי לסמוך על הירקן הדעתן.
    המתכון המקורי הוא עם נענע. אפשר לנסות גם עם תבלינים אחרים שאת אוהבת, למשל אלה שהזכרת. בכל מקרה היתי מורידה מעט בכמות כי הם הרבה יותר חזקים מזעתר

  4. לא יאמן אבל לא מצאתי זעתר טרי…
    המתכון של הלחמניות עשהלי חשק גדול אבל נתקלתי בקושי בלתי צפוי כניסיתי ליישם, לא מצאתי זעתר טרי… הירקן השכונתי טוען שלזעתר הטרי אין עכשיו טעם וריח… בכול מקרה האם אפשר להחליף את הזעתר באיזה עשב טרי אחר? אולי בזיליקום? טימין? רומרין?

    תודה
    תמר

  5. הכנתי! יצא מעולה
    עשיתי כמות כפולה של הבצק לארוחת ערב אתמול והכנתי גם לחמניות וגם לחמעג׳ון. הבצק נהדר, חמצמץ ואוורירי. בפעם הבאה אני רוצה להכין את הלחמניות בגודל הרבה יותר קטן ולשים במרכז של כל אחת קובייה של גבינה קשה בהשראת חיסין, המטפלת המיתולוגית. מתכון שיכנס באופן קבוע אצלי! תודה

  6. בדיוק התחלתי לקרוא את ספרו של יאיר גרבוז
    "פריז תל-אביב" הוצאת מודן, שבו גם מתכונים,מסלולי טיולים בפריז רשומות על חייו שם בליוות עצות מעשיות לכל הגילים בנושאי בילויים (כולל מסעדות בתי קפה),קניות, תחבורה ועוד הרבה..
    כאוהבת טיולים, פריז ואוכל, אני מוצאת בספר ענין רב.

    אשמח לקרוא ספר דומה פרי עטך

  7. לאסתי: איזו מתוקה את!

    ולא שהמחשבה על ספר מסעות ואוכל לא עבר בדמיוני אף פעם… אבל כרגע בתכנית ספרים אחרים

  8. שמרים יבשים

    עושה חשק גדול להכין ולאכול!.

    לגבי הכנת הבצק, אין צורך להתסיס את השמרים היבשים עם מים פושרים לפני הערבוב עם הקמח?

  9. תיזמון
    בעצם דרושות כמעט 3 וחצי שעות להכנת הלחמניות. שעתיים התפחה ראשונה שעה התפחה שניה וזמן אפיה. האם יש דרך לעשות חלק? הכוונה שלי היא שזה יהיה מוכן לבוקר. אבל קמתי בחמש וחצי וראיתי שהזמן לא יספיק…
    האם לחלק את המשימה הזו זה להוציא את העוקץ מהעניין?

  10. נראה מעולה!

    באיזה חום אופים את הלחמניות?

  11. שאלה על ספרי בישול
    שלום מיכל, אני מאוד אוהבת את הבלוג שלך. כל מה שהכנתי עד היום,ממתכונייך, יצא נפלא.
    שאלתי היא האם יש ספר או ספרים על בישול מקסיקני או לאטיני, אפשר גם באנגלית, שאת יכולה להמליץ לי עליו \ עליהם? תודה. דנה

  12. למולי: חום גבוה ביותר

    250 מעלות. כמו שכתוב במתכון 🙂

להגיב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*