את ברלין גילה האיש שלי לפני כמה שנים במסגרת נסיעת עבודה. לקח לי זמן לנטרל את ההתנגדות הפנימית שלי לגרמניות ולהצטרף אליו לביקור בעיר שכה התחבבה עליו. מאז חזרנו אליה כמה פעמים, בהרכבים שונים.

השנה החלטנו במסגרת נסיונות המילוט שלנו מן הכלא המתקרא במחוזותינו תקופת החגים, לבלות בה קצת יותר משבועיים בדירה יפהפיה, מרוחקת מהמרכזים התיירותיים הסואנים של העיר ומצוידת במטבח מדוגם ופינה של פרטיות לכל אחד ואחת מבני המשפחה.

IMG_20150927_115905_Fotor_Collage_Fotor

פרידרכסהיין היא השכונה המזרחית הקולית, שתושביה הצעירים מתניידים על אופניהם, גופם מקועקע ושיער פנים עבות מפריד בינם לבין המציאות ההיפר אקולוגית סביבם. במרכז השכונה פרוסה בנינוחות בוקסהאגנרפלאץ – כיכר מלבנית בצל עצי דלבים ענקיים – במרכזה גינת משחקים עמוסת ילדים קטנים ואמהות מרושלות בקפידה, רובן אינן דוברות גרמנית מלידה, שיחד מדגמנים שובבות מאופקת. מהכיכר יוצאים בתשבץ רחובות מלאים מסעדות, בתי קפה, ברים וחנויות קטנות שלא תמיד ברור מה בדיוק מוכרים בהן ואיך מצליחים בעליהן להתפרנס.

IMG_20150923_140758_Fotor

השכונה מתנהלת בעצלתיים – הכל נפתח בה מאוחר ואם יש קצת שמש מתמלאות המדרכות באנשים ששמחים להיפגש, לשבת לקפה או לבירה גם באמצע היום ולוותר בקלות על מירוץ היומיום.

IMG_20140503_160550_FotorIMG_20141026_135302_Fotor_Collage_FotorIMG_20150925_144319_Fotor_Collage_FotorIMG_20141026_111527_FotorIMG_20150930_123939_Fotor

מדי שבת מתמלאת הכיכר דוכנים דוכנים שיחד מרכיבים את אחד משוקי האוכל המוכרים והשווים של העיר. דוכנים של חוות אורגניות קטנות מהסביבה מציגות לראווה ארגזי תפוחים, ענבי יין, שזיפים אחרונים סגולים ומאורכים וגם שזיפי מיראבל קטנטנים שזורחים בצהוב ומנוקדים בנמשים אדומים כאילו התכוונו כוונה עמוקה להתמזג עם עלים ראשונים של סתיו. שורשים בשרניים בכל פינה: סלקים ושומרים על עליהם, לפתות, ראשי סלרי גדולים וזרי צנוניות בוורוד עז. דלעות גדולות וקטנות בכתום זרחני, כרובי סבוי צעירים ומקומטים וארגזים של תפוחי אדמה מכוסים ברגבי אדמה ממנה נשלפו לא מזמן. קופסאות קטנות של פירות יער ומיני גרגירים והמון המון סלסלות של פטריות שלוקטו ביערות אלוני ענק, עצי בוק רחבי צמרת או מחטניים זקופי גו שראשם בשמיים.

IMG_20141026_111422_Fotor_Collage_FotorIMG_20151002_142525_Fotor_Collage_FotorIMG_20140503_145533_Fotor_Collage_Fotor

ליד ארגזי הירקות כמה זרים של פרחי בר שנאספו בשטחי החווה ואוגדו בחבל לכדי ערימות צבעוניות, עדינות וענוגות כותרת ששום חממה לא תצליח לייצר כמותן.

IMG_20150926_112535_Fotor_Collage_Fotor

בין הירקות פזורים דוכנים של גבינות מקומיות או כאלה שהגיעו מארצות שכנות, מוצרי בשר ושרקוטרי עזי טעם ועתירי שומן, דגים מפולטים ומוכנים לבישול, פסטה ביתית בעבודת יד, צנצנות דבש בשלל צבעים וטעמים, לחמים ומאפים שניחוחם די בו כדי להוציא את העוברים והשבים משלוותם.

מי שהרעיבו אותו קניותיו ונפשו חשקה במשהו מיידי לנגוס בו יכול לשוטט בין דוכני האוכל המוכן ולהתלבט בין נקניקיות לבנות דשנות צלויות מעל גריל פחמים, גבינת רקלט ריחנית מבעבעת, דגים שיצאו הרגע מהמעשנת בליווי חזרת מעוררת דמעות או חרדל עוקצני, סלט תפוחי אדמה חמים, פלמיני רוסיים קטנטנים ממולאים בשר משכשכים בשלולית שמנת חמוצה, סנדוויץ' הרינג בר כבוש עם הרבה בצל וגם מיני מאכלים צמחוניים וטבעוניים, שתי אוכלוסיות שהעיר בכלל והשכונה בפרט ידידותיות ביותר כלפי העדפותיהן הקולינריות.

לקינוח, לצד קפה משובח, אפשר לבחור מבין מגוון גדול של עוגות ומאפים ביתיים ומי שחפצה נפשו בשחיתות אמיתית יעמוד בתור הארוך שמשתרך מול דוכן כדורי הבצק הקלילים והאוריריים שנשלפים ישירות מהשמן כשהם שחומים ופריכים מבחוץ, רכים וקלילים מבפנים, מהבילים מחום ומצופים בשכבה דקיקה של סוכר גרגירי.

IMG_20150926_130239_FotorIMG_20140503_151054_Fotor_Collage_FotorIMG_20140503_151354_Fotor

ימי ראשון גם הם ימי שוק בכיכר. בשעת בוקר מאוחרת היא מוקפת שוב בדוכנים, הפעם אלה פרטי וינטג' יד שנייה: בגדים, מנורות, רהיטים, כלים, ספרים, תקליטי ויניל וחפצי נוי שמוצעים למכירה במחירים אטרקטיביים. לא הכל ראוי, צריך לנבור ולסרוק בעין חדה אבל אפשר בהחלט לצאת מפה עם שלל אוצרות משמחים לבית, למטבח ולחדרי ילדים ומתבגרים.

IMG_20150405_130045_FotorIMG_20150920_151249_Fotor

אני יורדת לכיכר מצוידת בעגלת שוק על גלגלים אותה אני ממלאה שוב ושוב מכל הבא ליד. צועדת חזרה לבית הזמני, פורקת את תכולתה על השיש הבוהק במטבח וחוזר חלילה.

IMG_20150926_113919_Fotor

לוקח לי יומיים-שלושה להרגיש בבית במטבח הזר, להחליף עונות בראש ולהיכנס ללופ של בישולים שממלאים את חלל הבית בריחות חדשים שיש בהם גם מן המוכר: חבושים, תפוחים, שזיפים, אוכמניות, כרובים, סלקים, תפוחי אדמה, פטריות שאספנו ביער עם חבר מקומי (שמכיר אותן היטב ויודע את מי לאכול וממי להישמר), עשבי בר לסלט, תבלינים מהעציצים על אדן החלון, עופות אורגניים שניזונו מגרגירי תירס ועורם צהבהב, נקניקיות עבודת יד מתובלות בזרעי שומר, גבינות ומיני שרקוטרי, קרם פרש ומיני שמנת מהחלומות, חמאה תוצרת בית מחלב לא מפוסטר – כל אלה תורגמו לסירים, מחבתות וצלחות של אוכל פשוט ומשובח שנטשף בהרבה בירה, יין ושנאפס מבושם מחבושים, שזיפים או האהוב עלי מכל – משמשים, שנקנו אצל איש האלכוהול בחנות מעבר לכביש.

IMG_20151002_162930_Fotor

מה עשיתם שבועיים בברלין? שואלים אותי. הרבה פחות ממה שתיכננו. בישלנו, אכלנו, שתינו. טיילנו ובילינו. גינות משחקים, שופינג, אמנות, חנויות ספרים, טיולים ביערות ועל שפת האגם והרבה שקט, שלווה, קרירות נעימה ושפיות. כשנגמרה החופשה והגיע הזמן לחזור הביתה ניזכרנו שלא הספקנו המון דברים. יש למה לחכות. יש למה לחזור.

 

 

קציצות בשר חורפיות מבושלות בבירה וחרדל עם תפוחי אדמה

הקציצות האלה נולדו ללא כל תכנון מוקדם. חזרתי משוק שבת בכיכר עם שקית של בשר טחון אותו תיכננתי לצוות לתבשיל של שעועית לבנה. בקבוק של ווייסביר (בירה מקומית עכורה שלא עברה סינון. תושבת קבע במקרר הברליני שלנו) שחיכה לאיש שלי על השיש במטבח גרם לי לחשב מסלול מחדש. זה מה שיצא. המקור וגם השחזור התל אביבי נטרפו בהתלהבות רבה. אפילו אמא שלי ביקשה את המתכון.

_MG_4947_Fotor_MG_4950_Fotor

 

לקציצות:

1 קילו בשר בקר שמן טחון גס

5-6 פרוסות לחם, רק החלק הלבן, מושרות וסחוטות היטב

או

3/4 כוס פירורי לחם

1 בצל בינוני מגורר על פומפיה דקה או טחון המעבד מזון

מלח ופלפל שחור

מעט שמן לטיגון הקציצות

 

לבישול:

1 בצל גדול מקולף ופרוס דק

3 כפות שמן זית

4-5 גרגירי ערער (ג'וניפר) מעוכים קלות (לא חובה אבל מוסיף המון)

עלים מ 3-4 ענפי טימין

גרידה מחצי תפוז ירוק

1 כף גדושה חרדל דיז'ון איכותי

מלח ים

10 גרגירי פלפל שחור שלמים

1 ליטר בירה

5-6 תפוחי אדמה מקולפים וחצויים או חתוכים לפלחים

 

בקערה גדולה מערבבים את כל חומרי הקציצות.

יוצרים מהתערובת כדורים לא גדולים.

בסיר רחב שיוכל להכיל את התבשיל כולו, מחממים שמן ומטגנים את הקציצות עד שהן שחומות משני צידיהן.

מוציאים אותם לצלחת מרופדת בנייר סופג.

שופכים את השמן מהסיר ומנגבים אותו בעזרת נייר.

מוסיפים לסיר שמן זית ובצר ומטגנים מעל להבה גדולה עד שהבצל מזהיב.

מוסיפים פלפל שחור, גרגירי ערער, גרידת תפוז וחרדל.

מערבבים היטב לתוך הבצל תוך כדי קירצוף תחתית הסיר עם הכף.

שופכים את הבירה לסיר, מערבבים ומביאים לרתיחה.

מוסיפים את הקציצות שטוגנו, מערבבים בעדינות ומחזירים לרתיחה.

מסדרים את תפוחי האדמה מעל הקציצות, מכסים את הסיר ומבשלים ברתיחה שעה עד שעה וחצי או עד שהרוטב מסמיך, תפוחי האדמה מזהיבים וריח שאי אפשר לעמוד בפניו ממלא את הבית.

_MG_5540_Fotor

 

עוד דברים שהתבשלו במטבח שם או בהשראתו יצוצו פה בשבועות הקרובים וגם רשימת מסעדות ששווה לדגום אם אתם מזדמנים לברלין..

 

 

 

תגובות 19

  1. סיוון פרנס

    רק עכשיו הכרתי את הבלוג המקסים.
    טסה לברלין בעוד חודש וחצי ל 4 ימים, פעם ראשונה.
    אשמח מאד להמלצות על בתי קפה או מסעדות טובות.

  2. היי מיכל,

    תודה על הבלוג היפייפה שלך!
    תוכלי לשתף ברשימת ההמלצות שלך לברלין?

    תודה :-))

  3. היי מיכל,
    תודה על הבלוג המהמם שלך!
    תוכלי לשתף ברשימת המקומות המומלצים שלך לברלין?

  4. אם אכין ואקפיא אותם הם עדיין יהיו בסדר כי יש בהם אלכוהול או שחבל בכלל לנסות?

    • מיכל וקסמן

      האלכוהול מתנדף מהר בבישול ולא נשאר ממנו זכר בתבשיל. בעיקרון אפשר להקפיא אבל עדיף בלי תפוחי האדמה שמאבדים את מרקמם בהפשרה

  5. איזה יופי!

  6. המתכון שפרסמת מטריף!!!! תודה לך על השיתוף, יצא סיר קציצות ביתי מושלם לסופה 🙂

  7. אפשר להקדים עם רשימת המסעדות? נוסעת עוד שבוע וחצי ל4 ימים

  8. מיכל שלום הכנתי את התבשיל יום אחרי שראיתי את המתכון יצא נהדר! המתכון מדויק טעים ומעורר השראה!
    השתמשתי בבירת חיטה גרמנית לא מסוננת שלדעתי מתאימה יותר מסוגים אחרים של בירות למשל בירה לאגר כמו גולדסטאר הייתה הופכת את התבשיל למריר יותר. בכל אופן המון המון תודה!

    • תודה שחף שחזרת ודווחת ושמחה לשמוע שהצליח לך. זה נכון שגולדסטאר מוסיפה מעט מרירות אבל בסוף הבישול גם היא נעלמת.

  9. היי מיכל,
    ראיתי את המתכון הזה והתאהבתי! עכשיו כל הבית מלא בריח המשכר, ואני מודה שכבר הגנבתי קציצה לפני הזמן… אי אפשר להתאפק!.

  10. היי מיכל. את חושבת שהתבשיל מתאים גם לממש קטנטנים (שנה וחצי, שלוש)? באיזו בירה את ממליצה להשתמש, כדי שמנה לא תצא מרירה?
    תודה, נשמע מצויין!

    • מיכל וקסמן

      מתאים בהחלט. האלכוהול בבירה מתנדף ולא נשאר ממנו זכר בתבשיל הסופי. בבישול התלאביבי השתמשתי בגולדסטאר כי זה מה שהיה לי. לגולדסטאר יש טיפה מרירות שאין לבירה הגרמנית אבל בבישול קצת יותר ארוך גם היא נעלמת. כמעט כל בירה שאיננה כבדה או מרירה במיוחד במקור תתאים פה

  11. נשמע מעולה!
    שאלה – אם מכינים חצי מכמות הקציצות, האם את ממליצה להפחית גם את חומרי הרוטב לחצי?

    • מיכל וקסמן

      אפשר ואפשר גם לא. מקסימום יוצא קצת יותר רוטב. אם את משתמשת בסיר רחב ונמוך בו הקציצות נכנסות בשכבה אחת אפשר להסתפק גם בחצי מכמות הרוטב.

להגיב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*