עכשיו בבלוג: קציצות עוף עם גזרים צבעוניים צעירים בשיא עונתם, מבושמות במיץ וגרידת הדרים. חורף לפחות במטבח. לינק למתכון בפרופיל

עכשיו בבלוג: עונת ההדרים בשיאה וכמו בכל שנה המטבח שלי נכנס להילוך גבוה של רקיחות וניסויים. הכוכבת המפתיעה של העונה היא דוקא האשכולית האדומה, סמוקת הלחיים שנפרסה על בשרה העסיסי וקליפותיה המרירות ונרקחה לריבה מבריקה, מזוגגת וטעימה כל-כך. כשעייפתי מחיתוכים סחטתי את מיציהן של האשכוליות שנותרו להכנת סירופ עז טעם שעובד מצויין במשרה או רוטב לצליית ירקות, בשר או דגים, בויניגרט לסלט או בכוס משקה צונן, עם או בלי חיזוק אלכוהולי

זה קורה שוב ומספר המקומות שנותרו מוגבל ביותר. לינק להרשמה בסטורי

עכשיו בבלוג: נזיד עדשים חומות קטנטנות וירקות שורש, מחוזק בפסטו מעלי רוקט טריים. קלאסיקת חורף פשוטה ומספקת

מכירת ריבות וחמוצים. יום שישי הקרוב. שוק האכרים בנמל תל אביב. המלאי מוגבל, שלא תגידו שלא אמרתי. בואו להגיד שלום 16/12 שישי 7:30 עד שנגמרות הצנצנות

עכשיו בבלוג: כן חורף, לא חורף, הגינה והשוק מלאים עלים ירוקים רעננים. אז מאפה בצק יוגורט ושמן זית במילוי עלי חורף מתובלים בצלפים, אנשובי, צ'ילי ופרמזן. בין נצרת לנפולי

אסווירה היפה. זו ש"תוכננה כהלכה". זו שנמל הדיג שלה הוא הפעיל והמסעיר ביותר שיצא לי לפגוש. זו שנודעה בסרדינים המשובחים שלה, שימיה מבושמים בניחוחות צלייתם על גריל פחמים ולילותיה אפופים ריח טיגונם, זוגות זוגות, בשמן מבעבע. טאג'ין קציצות הסרדין של פאטימה היפה המיטיבה לקלל כמו שהיא מיטיבה לבשל. המז'וז'ים הבלתי נשכחים שהכינה כי בקשנו כל-כך לטעום ואיזה מזל שזכינו בהם.

פז. העיר המלכותית, המסורתית, בירת הסודות הקולינריים שנאספו ע"י דורות של בשלניות מחוננות. מבוך הסמטאות האינסופי של המדינה. הארמונות המפוארים. מוסדות ההשכלה. המלאכות המסורתיות הסיזיפיות שנוכחות עדיין בחיי היומיום העירוניים: טוויית חוטי משי, אריגת בדים, עיבוד וצביעת עורות, ייצור וצביעת כלים ואריחים, ריקועי מתכת, פיסול בעץ. מאפיות שכונתיות, פסי ייצור עמלניים של מיני בצק שנילוש, נמתח, מקופל ונאפה בעבודת כפיים יחידנית. כוכי שיפודי הכפתא וחלקי הפנים. החמארות של קעריות הביסרה המהבילות. התבשילים האלוהיים צבועי הזעפרן אותם אפשר לטעום רק בבית פנימה. קוסקוס שבעת הירקות המסורתי של סנעא, המופלאה בטבחיות.

מרקש. העיר הורודה. מהקסבה אל סמטאות המדינה. מדוכני המסמן, הבריוואט והספינג' הטעים בעולם אל המאפיות השכונתיות שעומדות לשירות האופות הביתיות. מהטאג'ינים המבעבעים לטנג'יות המתבשלות לאיטן על גחלי הפרנאצ'י במעמקי האדמה. מסירי הסיקוק, הביסרה והלוביה לדוכני החמוצים. הצצה קצרה מדי ורצון עז לשוב ולשוטט בה

דקל ואני חולקים אהבה גדולה למטבח, לאסתטיקה, לאוכל, ולמסורות והתרבויות מתוכן צמח. לערב אחד, מיוחד במינו נתארח ונארח במטבח של הסטודיו היפהפה של עירית בירן ביפו. תוך כדי מילוי וגלגול נסביר את כללי האצבע ליצירת סיר ממולאים מושלם: איך מגלגלים, ממה מורכב המילוי, איך בונים את הסיר ולמה זה חשוב, איך מתבלים, איך מבשלים ולמה סירי ממולאים נוכחים בכל כך הרבה תרבויות אוכל שונות מסביב לעולם. גם אתם תתנסו בגלגול והרכבת סירים, נסיון שתוכלו לקחת אתכם למטבח הפרטי, שם יהפכו הסירים הנחשקים לחלק מהתפריט המשפחתי שלכם ללא חרדת הביצוע שמאפיינת בדרך כלל את העיסוק בהם. בזמן שהסירים מתבשלים ולפני טעימה מענגת מהם, נזכר לרגע שאוכל הוא אף פעם לא רק אוכל ונתכנס לשיחה עמוקה על מקורם ההיסטורי-תרבותי ואפילו פוליטי של סירי הממולאים, מה הופך אותם לנחשקים ומלאי קסם, באיזה אופן הם משפיעים על המרקם המשפחתי ואיך כל זה מתחבר לעולם החומר, הצורה והאסתטיקה ולחלל יפהפה של יצירה בצבע ובחומר בלב ליבה של יפו. תוך כדי יהיו גם שלל כרסומים מעשה ידינו, מלווים בכוסות יין מקומי שאנחנו אוהבים. בואו לבשל ולפטפט איתנו. ומהרו - מספר המקומות מוגבל. לינק להרשמה בסטורי @dekelel @nowpottery

אצל דוחול. עלי גפן, קישואים פצפונים, ברוסט טלה ממולא אורז וצנוברים. מהבוקר על האש. תיכף אוכלים

עכשיו בבלוג: דלעות קיץ צלויות בתנור, בשרן העדין המתקתק מזכיר בצורה ובמרקם סורבה צונן. בתוספת שמן צ'ילי סיני מהיר הכנה או פסטו זרעי דלעת רענן ופירורי פטה, יהיה ארוחה קלה ומספקת