דברים שאהבתי בלסבוס גבעות מכוסות עצי זית כסופי צמרת. קפה פרדו אמריקנו ושש-בש על המים. לחלוף על פני להקת האווזים שחיה את חייה בין סירות הדייגים לצד הכביש שמוביל אל הבית. צילום: ענת טל נשים בשחור. יושבות בזוגות או בחבורות ברחוב, ליד הבית, בהרים או ליד הים, נהנות מבריזה של […]
כשהקיץ בשיאו, כשהלחות והחום מעפילים והופכים את החוץ לבלתי נסבל, גם המטבח ממהר להתאים את עצמו למצב. זה לא שמתקבלת החלטה מודעת לעשות שינוי, הוא קורה מעצמו. השאיפה לצנן, להקליל ולאוורר גם צלחות וסירים מכתיבה פרוטוקול קיץ, שמתחזק נוכח העובדה שאין יותר מדי מועמדים בבית לארוחת אמצע היום. הנסיכה עסוקה […]
יום שלישי בבוקר, שבוע שני של רמדאן והשוק של ואדי ניסנאס בחיפה מתקשה להתעורר. הג’ט לג שהביאו איתם ימים של צום ולילות של חגיגות וסעודות כיד המלך ניכר על פני המוכרים המותשים ומעט הקונים, הסהרוריים גם הם. ארוחת הלילה של אתמול הסתיימה רק לפני שעות אחדות וכבר צריך לעשות קניות […]
עכשיו הוא הזמן הכתום, זמן המשמש. הנה הוא כאן ולפני שבאנו על סיפוקנו כבר נעלם ואיננו עד שנה הבאה. “בוקרה פיל משמש” אומרים בערבית על משהו שאין יותר מדי סיכוי או ודאות שיתרחש, כי לך תבנה על המשמשים האלה שעוד יהיו פה גם מחר. צילום: רוני פרצ’אק בשבילי משמש הוא […]
אני מאוד אוהבת חצילים. על האש, בתנור, בשמן, במוסקה, בפסטה, בסלט. האהבה שלי אליהם מלווה במידה של חשדנות. כשאני בוחרת לי חציל בשוק אני בודקת אותו מכאן ומכאן, כאילו מנסה להשתכנע שהוא באמת ראוי לבוא איתי הביתה, למטבח שלי. בדרך כלל אני מזהה ירקות ראויים ממרחקים. שנים ארוכות של יחסים […]
לפני כמה שבועות היה יום השנה לפטירתה של סבתא טילה שלי. בשנים האחרונות אני נמנעת (למורת רוחה המוצהרת של אמא שלי) מלהשתתף בטקסי האזכרה השנתיים בנחלת הקבר המשפחתית הצפופה בבית העלמין בכפר סבא. לא רק כי אין לי זמן, חשק או מידה של הזדהות עם הטקסים האלה, אלא מתוך ידיעה […]
שוב הזמן הזה בשנה, שוב גדלתי בשנה והפעם מתקרבת בצעדי ענק למספר עגול ולא פשוט בכלל. מטבעי אני בחורה פרקטית ומאמינה גדולה בריפוי בעיסוק והשקטת מחשבות טורדניות וניצני חרדות בעזרת מעשים. לכן כשצלצל הטלפון וע’ חברתי הצעירה והנמרצת הציעה לי להצטרף לנסיעה בלתי מתוכננת ללונדון, לא חשבתי פעמיים. סידרתי סידורים, […]
כבר מהשם המסתורי-משהו יכולים חדי חושים להבין שיש פה עניין ששווה התעסקות. יופקה (yufka) היא יריעת בצק עשויה קמח ומים, מרודדת דק-דק בקוטר גדול (מין שטיחון בצק אפוי על סאג’) שמגיעה מתורכיה, שם מכינים ממנה מטעמים אפויים או מטוגנים, פריכים ומתפצחים, ממולאים במה שמתחשק: בוריק, גוזלמה, פליקאס ובקלאווה. המשותף לכולם […]
קרה נס ואנחנו בעיצומו של שבוע יחיד במינו ובמידת השיגרה שלו. 5 ימי לימודים למתבגר, 6 לנסיכה. האיש מתרגל נוכחות-נפקדות מפה ומשם, מנסה לתזמן נסיעת עבודה הכרחית בין כל החגים, המועדים, החופשות והארוחות. אני מנסה לצמצם פערי משימות, להזיע כמה שפחות ולסגור קצוות לשיפוצון מהלך אימה שאי אפשר להמשיך ולדחות. […]
לפעמים נדמה שהמיקרו והמאקרו מתחברים לכדי אוסף מדכדך של מצבים מייאשים, תקלות גדולות וקטנות, כלליות ופרטניות שהופכות את היום-יום למסטיק של אי שקט, חוסר סבלנות ודעיכות. לא אלאה בקיטורים מפורטים. אומר רק שתקופות כאלה יפה להם ישיבה על חוף מול גלים מתנפצים, בהייה במרחבים מדבריים, חופשה בארץ רחוקה או ריפוי […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
