יומולדת לאיש שלי ובצעד לא אופייני הוא מחליט לחגוג. סאן סבסטיאן, ארץ הבאסקים בצפון ספרד, עם א’ ונ’ חברינו האהובים. מלון קטן וקסום, אוכל קטן וטעים, אלכוהול משמח בכוסות גדולות, גיחות לכפרי דייגים פסטורליים מוקפים הרים ירוקים שיורדים עד הים, אדריכלות מגוונת ומעוררת השראה, תרבות מערבית ישנה וחדשה ואנשים […]
הנסיכה חולה. אחרי שנים של דלקות ריאות והפרעות נשימתיות מכל סוג – סתם צינון עם חום, גם כזה שנמשך ארבעה ימים ארוכים, נראה כמו מחלה-לייט. היא מכורבלת על הספה עם הסרט של הדרדסים, צורכת הרבה ויטמין סי בצורת קלמנטינות, תפוזים וגזרים בשלל צבעים ומטפלת באוסף חיות המחמד הבובתיות שלה, שגם […]
בצק שמרים מטוגן, מלוח או מתוק, הוא בעיני החטא האולטימטיבי. בעצם שילוב של כמה חטאים משובחים שחברו להם יחדיו כדי להוכיח שוב ושוב עד כמה חלשת אופי אני יכולה להיות. ובאמת אין לי שום דרך לעמוד בפני פיתויים של אלה. חבל אפילו לנסות. כמו תמיד אפשר לסמוך על האיטלקים שיקחו […]
סוף סוף הקיץ. מפגשים משפחתיים בסוכה. עוד חופשה ארוכה מדי ממוסדות החינוך והרבה ארוחות חג/שבת שלאף אחד כבר אין כוח להכין או לאכול. נשמע כמו זמן טוב לקראמבל – מאפה של פירורים, שבבסיסו פירות עזי טעם וצבע ובראשו פירורי בצק חמאתי שמפיץ ניחוחות מייסרים ורבי הבטחה בעודו משתזף ומבעבע […]
תאנה היא הפרי האהוב עלי בעולם. בעצם היא גם העץ האהוב עלי בעולם. הענפים הכסופים, הצמרת הרחבה, העלים המאוצבעים עם הריח החזק-עדין שהרבה פעמים מבשר קירבה למעיין נובע. בשבריריות רבת עוצמה מצמיחה התאנה את פגיה, שכולן שחלה אחת גדולה, פוריה ומלאת דבש. לקטוף אותן ישר מהעץ, ירוקות-זהובות מבחוץ, מאיימות להתפקע […]
את מרבית השבוע תכננתי לבלות במטבח של מחנה הקיץ של הנהגת צופי ת”א, שם יש לי השנה נציג טרום-מתבגר משלי, וכמובן לשרוד כדי לדווח לכם איך זה לבשל בכמויות מסחריות וב- 30 מעלות בצל: שניצלים, פתיתים, פסטה, או מה שזה לא יהיה שמאכילים בו היום את ילדי השפע במחנות של […]
הקיץ הוא שעתן היפה של העגבניות. עכשיו הן בשיאן: בשלות, מוצקות, ארומטיות, סמוקות לחיים מהשמש ומתוקות מתמיד. הכתרים הירוקים והשעירים שלהן זקורים ומפיצי בושם עגבניות מעורר תיאבון וגעגוע. עגבניות שטח גדולות עם הרבה עיוותים א-סימטריים מעוררות כמיהה לסלט נפלא. עגבניות שרי קטנות, חדות שפיץ ומאורכות, שחורות או אדומות, מזמינות לאכול […]
אצבעונים קטנטנים ואדומים עשויים גרגרים-גרגרים. עיגולים שחורים מתפקעים ממיץ, מתחברים לקיפודים ביישנים שאין בהם שום קוצניות. כדורים כחולים עם כתר עדין שנראים תמיד קצת מאובקים. קלחים שחורים ורכים, תמצית הילדות על העץ של השכנים, מטביעים חותמם עם כל נגיעה עדינה. פטל אדום, פטל שחור, אוכמניות, תותי עץ. כולם נחים […]
חברה וירטואלית חדשה, שלא לומר קולגה, כתבה לי לא מזמן שהופתעה לשמוע שאני גרה בפרבר תל-אביבי, כי בדמיונה ראתה אותי מגדלת צנוניות במושב מרוחק. בלי לדעת, קלעה בול לקונפליקט שמתנהל לו דרך קבע בחיי: בין חוסר היכולת שלי להתרחק מהעיר, על כל הבטחותיה, הנוחיות והקצב שלה, לבין החלום הגדול שלי […]
בשכונה שלנו מורגשים דרך קבע משבים רעננים, נקיים וראויים של אג’נדה ירוקה ואקולוגית מודעת לעצמה ולסביבה. בביה”ס ממחזרים בקבוקים, גלילים, עיתונים וקרטונים למיניהם, אוספים את מי המזגנים להשקיית החצר, שומרים את כל השאריות מארוחת עשר לשרקנים ולחולדה הלבנה בפינת החי, משקיעים בגינת ירק ותבלינים ואפילו ויתרו על מסורת ארוכת שנים […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
