עכשיו זה הזמן הזה בשנה בו אנחנו נהיים קצת בריטים ומרבים לדבר על מזג האוויר. רק לכאורה. למעשה בשבועות האחרונים ובאלה שיבואו אחריהם ובאלה שיבואו אחרי אלה, שום דיבור לא יוכל להציל אותנו מתנועה כבדה ואיטית בתוך אוויר סמיך שמסרב בעיקשות לזוז אפילו מילימטר. גם גלי הים שנדמים מרחוק כמזמנים […]
מדי פעם פונה אלי מישהו בבקשה לראיין אותי לאייטם כזה או אחר שעוסק (קל לנחש) בילדים ואוכל. הם שואלים את אותן שאלות, אני עונה את אותן תשובות וכולם מרוצים פחות או יותר. כך בדיוק קרה גם השבוע. במחשבות שעלו לי בראש לקראת השיחה הספציפית הזו הבנתי פתאום שהנושא הזה, על […]
סופשבוע של דכדכת עמוקה עבר עלי. כזו שאפילו שעות במטבח פלוס יין טוב וחברים אהובים לא הצליחו לגאול אותי ממנה. מצאתי את עצמי מתחפרת בעומקן של מחשבות מייאשות חסרות התחלה אמצע וסוף, כמו מבוך של מנהרות קטל מתוצרת חמאס. איכשהו, כמעט בכל סיטואציה, נוטה קו המחשבה שלי לעבור במטבח. חיילים […]
האיש שלי תמיד אומר שאיך שמגיע פסח, נגמרת השנה. ואכן, כל שנה, מיד אחרי ליל הסדר, מתחיל מיקס מבלבל של שבתות, מועדים וחגים, חופשות ונסיעות. מעט מאוד ימי שיגרה והמון שבועות שלא ברור איזה יום פותח אותם ואיזה מסיים. אצלנו מתוספים לכל אלה גם אירועי בית מארח כיתתי וימי […]
המתבגר במחנה קיץ של הצופים. פעם ראשונה יצא לחמישה ימים שלמים בלי הבית, המיטה, המזגן, שירותים נקיים ואוכל של אמא. לקראת ביקור הורים אני מתמלאת התרגשות ומתכננת בקפידה מה להכין, איך לסחוב שיישאר קר/חם: יהיה מקום בצידנית? אולי אביא את הגזיה הגדולה של הטיולים לחימום? כמה להכין? אולי יהיו […]
שבת בבוקר. השיפוץ נגמר. המטבח שלי חזר לאיתנו. הילדים הודיעו שאם זה תלוי בהם אפשר לא לאכול בחוץ יותר לעולם. מוסיקה לאוזני. בעודי רצה את ריצת הבוקר שלי בפארק (הרגל חדש ומענג שמנסה להפוך להתמכרות, בינתיים די בהצלחה) הרצתי בראש תפריטים אפשריים לארוחת צהריים משמחת. מלאת מרץ ואנדורפינים, התארגנתי ויצאתי […]
הכי בעולם מתחשק לי עכשיו לעזוב הכל ולברוח לים. הלחות והחום בחוץ מכים בי בהתרסה. הבית משתפץ אחרי פוגרום של נזילות מהאמבטיה שחירבו את תקרת הגבס בסלון וחייבו את החלפתה. הילדים בשיגרת ביה"ס, האיש בעבודה, הסאלוקית ואני נעות מתוסכלות בין יריעות ניילון ללוחות גבס והרבה אבק, כשברקע רעשי קידוח, שיוף […]
חופשה כלל משפחתית בצפון החזירה אותי לפני שבוע לשוק בעיר העתיקה של עכו. שלוש שנים, מהשמחות בחיי, עברו עלי על חוף הים באכזיב. הסמטאות של עכו היו לי כמו בית שני. קצת מוזנח, קצת עצוב, עם פוטנציאל אדיר שאין מי שישכיל לממשו, והרבה קסם של ים ותרבויות עתיקות. אחרי היעדרות […]
לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת: יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]
סטאי, יקיטורי, ברושט, פינצ'וס, שישקבב, סיח'ים. שיפודים. איך שלא תקראו להם, יש בהם משהו נעים וחברתי: נתחוני בשר, דגים ואפילו ירקות מושחלים על מקלות צרים וארוכים, עם או בלי משרה ותיבול, צלויים שורות-שורות על גריל פתוח. ארוחת טעימות לא מפונפנת, מלאת ביסים קטנים שלא מצריכים צלחת או מזלג. אפשר […]
