קטגוריה: דגים

  האיש שלי תמיד אומר שאיך שמגיע פסח, נגמרת השנה. ואכן, כל שנה, מיד אחרי ליל הסדר, מתחיל מיקס מבלבל של שבתות, מועדים וחגים, חופשות ונסיעות. מעט מאוד ימי שיגרה והמון שבועות שלא ברור איזה יום פותח אותם ו ...

על חיבתי למטבח התוניסאי בכלל ולפריקסה בפרט כתבתי כאן כבר לא פעם. מי שנמצא איתי איזה זמן פה בבלוג וגם בספרים שלי, זכה לפגוש את סבתא עליזה שלנו ולהציץ אל מטבח הפיוז’ן התוניסאי שלה, שהוא תמיד מלא ש ...

  המתבגר במחנה קיץ של הצופים. פעם ראשונה יצא לחמישה ימים שלמים בלי הבית, המיטה, המזגן, שירותים נקיים ואוכל של אמא. לקראת ביקור הורים אני מתמלאת התרגשות ומתכננת בקפידה מה להכין, איך לסחוב שיישאר ק ...

שבת בבוקר. השיפוץ נגמר. המטבח שלי חזר לאיתנו. הילדים הודיעו שאם זה תלוי בהם אפשר לא לאכול בחוץ יותר לעולם. מוסיקה לאוזני. בעודי רצה את ריצת הבוקר שלי בפארק (הרגל חדש ומענג  שמנסה להפוך להתמכרות, בינתי ...

הכי בעולם מתחשק לי עכשיו לעזוב הכל ולברוח לים. הלחות והחום בחוץ מכים בי בהתרסה. הבית משתפץ אחרי פוגרום של נזילות מהאמבטיה שחירבו את תקרת הגבס בסלון וחייבו את החלפתה. הילדים בשיגרת ביה”ס, האיש בע ...

חופשה כלל משפחתית בצפון החזירה אותי לפני שבוע לשוק בעיר העתיקה של עכו. שלוש שנים, מהשמחות בחיי, עברו עלי על חוף הים באכזיב. הסמטאות של עכו היו לי כמו בית שני. קצת מוזנח, קצת עצוב, עם פוטנציאל אדיר שאי ...

  לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת:  יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים ש ...

  סטאי, יקיטורי, ברושט, פינצ’וס, שישקבב, סיח’ים. שיפודים. איך שלא תקראו להם, יש בהם משהו נעים וחברתי: נתחוני בשר, דגים ואפילו ירקות מושחלים על מקלות צרים וארוכים, עם או בלי משרה ותיבו ...

האבוקדו עכשיו בשיאו והשוק מלא בכמויות ממנו מכל הגדלים, הצבעים והמינים. האטינגר הגדולים, החלקים והירוקים מסיימים את משמרתם לטובת האס הקטנים והמחוספסים שמשחירים עם הבשלתם. החמאה של הטבע אני קוראת להם, ו ...

לימונים כבושים זכו לעדנה בשנים האחרונות וכיאה לטרנדים קולינריים כאלה ואחרים הפציעו במסעדות, ספרי בישול ובלוגים בארץ וגם בעולם. קשה להיות אמביוולנטיים לגבי הלימונים האלה. יש להם טעם מאוד חזק ומודגש שהו ...