חו"ל

לסבוס יוון, מילון כיס

א אי חולמת לחיות על אי, לאו דווקא בודד. הים, השמיים והמים מכל הכיוונים. פמיליאריות נעימה שיש לאן לברוח ממנה כשצריך. שקט, חופש וחיים בסלואו מושן. לסבוס – האי היווני השלישי בגודלו, קרוב לגבול עם טורקיה. פשוט ובסיסי, נטול בתי מלון מפוארים, מועדונים, אטרקציות אתגריות והמוני תיירים. אנשים פשוטים, חופים […]

הסביצ'ה של איבון

סופשבוע של דכדכת עמוקה עבר עלי. כזו שאפילו שעות במטבח פלוס יין טוב וחברים אהובים לא הצליחו לגאול אותי ממנה. מצאתי את עצמי מתחפרת בעומקן של מחשבות מייאשות חסרות התחלה אמצע וסוף, כמו מבוך של מנהרות קטל מתוצרת חמאס. איכשהו, כמעט בכל סיטואציה, נוטה קו המחשבה שלי לעבור במטבח. חיילים […]

ביקור בירדן ועוף בדואי צלוי על גחלים

"מה אתה אומר על נסיעה לירדן בפסח?", שלפתי מול האיש שלי בטון הנונשלנטי ביותר שיכולתי לגייס. הוא לכסן אלי מבט של "מאיפה-לעזאזאל-הבאת-את-ירדן-עכשיו", שתק כמה שניות ובתום שיח פנימי מהיר משך בכתפיו וסינן "יאללה, למה לא?". למחרת החג הראשון ארזנו ציודינו, מצאנו בייביסיטר ראויה לסלוקית ושמנו פעמינו אל המדבר הגדול, כי […]

אז ככה זה בסירה

   צילום: נירית ירון את פני השנה החדשה קיבלתי על סירה בלב ים. הים הוא אהבתי הגדולה. פלא הטבע הגדול מכולם. שילוב של עוצמה וכוח אינסופי עם איפוק וליטוף עדין של גלים עטורי קצף רך. גדלתי ליד הים. בניתי ארמונות מחול רך לחופו, אספתי צדפים, למדתי לשחות במעמקיו, טיילתי במעלה […]

מכסיקני

דאבל תירס / חלק ג' ואחרון

טורטיות ביתיות מקמח תירס (כ-16 לא גדולות) הריח של מכסיקו הוא ריחן של טורטיות טריות מקמח תירס, נקלות במאפיה כפרית מקומית או מחוממות על הפלנצ'ה בטאקריה עירונית. אי אפשר להתעלם מהריח הזה. יש לו אפקט מהפנט וממכר שמעורר את הדמיון ואת הכמיהה לחסל תיכף ומיד טורטיה שמקפלת בתוכה ביסים עתירי […]

מכסיקני

דאבל תירס / חלק ב' ובו מתכרבלים תירס טרי וקמח תירס בתוך עלה תירס ומעוררים זכרונות וגעגועים מענגים

השבוע נאלצנו להיפרד בעצב מר' ול' שהיו בשנים האחרונות חלק מאיתנו, כמעט משפחה. בקצב הסלסה ובמבטא דרום אמריקאי מתגלגל, כבשו השתיים את ליבנו, גדולים כקטנים, והחלל שהותירו אחריהן כשעלו על המטוס שלקח אותן חזרה למולדתן הרחוקה גדול ומצער. רגע לפני דרמת הפרידה הספקנו לשבת יחד במטבח שלי ולמצמץ שפתיים בעונג […]

אפיה

דאבל תירס / חלק א'

התירסים עכשיו הכי טריים ומתוקים. גרגיריהם מסודרים שורות שורות, מבריקים כמו שניים שהוברשו היטב, מתפקעים מחלב רווי סוכר. אם אתם מזדמנים לשוק או מנויים לארגז אורגני שבועי, תזכו בהם עטופים בעטיפת עלים ירוקים, מחוספסים ומהודקים, מרופדים היטב בחוטי משי זרחניים, כמו מתנות יקרות ערך שנועדו לחצות יבשות וימים ולשמח ליבם […]

קורס קיץ

    חופשת הקיץ הגיעה מוקדם השנה. לפני החום הגדול באמת, לפני שהסתיימה הקיטנה, לפני מחנה הקיץ, לפני שכולם מיצו לגמרי את החופש ועברו ישירות לשלב ההתחרפנות. הכל נקבע כשבן הדוד הבנקאי מציריך (זוכרים אותו מכאן?) ומשפחתו האהובה הודיעו שהקיץ הזה הם שוב לרשותנו לחופשה משותפת, רצוי ביוון. אנחנו כידוע […]

ליבי במזרח. לונדון

  כמו שכתבתי פה לפני שנתיים (איך הזמן טס), לונדון היא עבורי בית שני. גם השנה בחרנו האיש שלי ואני לבלות בה ביחד סופשבוע ארוך ורגוע עם כמה שפחות תכנונים וכמה שיותר בילויים רוויי אלכוהול ואוכל משובח. ברגע האחרון, ממש לפני סגירת המזוודה, גילתה לי הילה חברתי המעודכנת ורבת הטאץ' […]

ויאטנם זה פו/מרק פו

סוף שנה ותחילתה של אחרת הוא תמיד זמן לסיכום וסימון מגמות. הנה אחת קולינרית שקשה לפספס אם מסתובבים לאחרונה בתל אביב: אוכל אסייתי. כל עיר מערבית שמכבדת את עצמה מאובזרת בליין של מטבחים אסייתיים ראויים, עדיף מהסוג הלא מפונפן, ששמים דגש על חומרים וטעמים נאמנים למקור ולא מתעסקים בפרשנויות מודרניות […]