ירקות

ירקות

אסיתי

בומביי פינת מונטיפיורי/ טעימות מהמטבח ההודי

את רוני פרצ'ק, ד"ר רוני פרצ'ק בשבילכם, קיבלתי בעיסקת 1+1 משתלמת במיוחד עם בן זוגה וחברי הטוב דקל, אותו כבר פגשתם כאן וגם כאן. רוני היא מרצה ללימודי הודו המודרנית באוניברסיטת ת"א. אשה מרשימה ודעתנית, בעלת אג'נדה סדורה וחיבה עמוקה לכל מה שהוא עולם שלישי בכלל והודו בפרט. בחורה שיודעת […]

חצילים

הזולה של רולה/ מוסקה יוונית כהלכתה

את גן העדן בניקיטי גילינו בקיץ שעבר. המשאלה התגשמה והוזמנו שוב השנה. הים אותו ים. השלווה אותה שלווה. הבית יפה עוד יותר על פינותיו החדשות והנוחות. רולה (שם גדול, תודו), אם הבית היווניה, מקבלת אותנו בחיבוקים. מבחינתה אנחנו כבר בני בית פה. גם מבחינתנו. למה לא? בימים הקרובים נחלוק את […]

סלטים

הכל סלואו/ קולסלואו מהיר, אסייתי או ורוד

  סלואו (slaw) הוא בהגדרה סלט שמבוסס על רצועות דקות של כרוב בתוספת מקלות או רצועות של ירקות אחרים. בארץ מכירים בעיקר את הקולסלואו הקלאסי: רצועות כרוב, גזר ובצל ברוטב מיונזי עשיר. כרובים אינם אזרחי קבע במטבח שלי, בטח לא בקיץ, כשאין פניות לתבשילים מפיצי ניחוחות. מיונז גם הוא נמצא […]

דגנים

יוצאת מהצנצנת/ פולנטה

יום שישי, גשום וסוער, שש וחצי בבוקר ובחוץ חושך של אמצע הלילה. על הספה האדומה הסאלוקית מכורבלת בתוך עצמה, בקושי פוקחת עין. אני מקציפה חלב לקפה, מורחת סנדוויצ'ים עם נוטלה לביה"ס ולגן: סממן ראשון לשבת הקרבה. יהיה או לא יהיה שוק הבוקר? מעיל פוך, מגפי האנטרס מגומי עד הברכיים, העגלה […]

נער הגוגו שלי

יש לי פטיש אמיתי למשמשים. עונתם הקצרצרה גורמת לי להתגעגע אליהם רוב השנה, וגעגועים הם כידוע מרכיב מחמם לב ובונה תשוקה בכל מערכת יחסים. ראשונים מופיעים הבלדי הקטנים ואחריהם המיסטקאווי הלבנים, עם הסומק הקל בלחיים. רכים ומבלבלים במראה הצנוע שלהם אבל מהפנטים בבושם שטמון בבשרם המתוק והעסיסי. בהמשך יבואו הכתומים הרגילים. […]

זוהי עכו ילדה

חופשה כלל משפחתית בצפון החזירה אותי לפני שבוע לשוק בעיר העתיקה של עכו. שלוש שנים, מהשמחות בחיי, עברו עלי על חוף הים באכזיב. הסמטאות של עכו היו לי כמו בית שני. קצת מוזנח, קצת עצוב, עם פוטנציאל אדיר שאין מי שישכיל לממשו, והרבה קסם של ים ותרבויות עתיקות. אחרי היעדרות […]

מי אכל את הבמיה שלי?

  לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת:  יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]

חלב ודבש

 מדי שנה כשחג השבועות מתקרב, אני מוצאת את עצמי בודקת ביני לביני אם אפשר להיאחז עוד קצת באביב או שכדאי להשלים עם העובדה שהקיץ כבר כאן. ההתלבטות הזאת פוגשת אותי בכל פינה. סימנים של שינוי, של התחדשות, של הבשלה: בשדות הבשילו שיבולי החיטה, התייבשו ונצבעו זהב. הרוח עוברת ביניהן, מלחשת […]

אהבה בימי טורטיה

עוד בצעירותי, כשאהבות ראשונות בצבצו ולהטו משיבושים הורמונליים של התבגרות וגילויים מסעירים על החיים, היתה בי התבונה והתובנה שאהבה ואוכל הן צמד חמד שאין להפרידו. כבר אז השכלתי לבחור את הגברים שלי מצוידים באמא בשלנית עם שורשים עמוקים במטבח אקזוטי כזה או אחר, לא חשוב מאיזו עדה. אהבת הנעורים המהותית […]

החיים בורוד

התפר הקצרצר בין סוף החורף לתחילת הקיץ, זה שקורא לעצמו אביב ומעיר מתרדמתם שדות ולבבות, מביא איתו שילוב מעניין של ירקות חורפיים שהם עדין פריכים, רוויי גשם ומתפצחים בפה ולצידם ירקות חובבי חום שמבשרים שמשיות מתקרבת ונושאים בקרבם מתיקות עדינה שמתעצמת בבישול. קחו לדוגמה את הסלק, אחד הירקות החביבים והמשמחים […]