מיטלס מאנדיי

סופגניה נפוליטנה

בצק שמרים מטוגן, מלוח או מתוק, הוא בעיני החטא האולטימטיבי. בעצם שילוב של כמה חטאים משובחים שחברו להם יחדיו כדי להוכיח שוב ושוב עד כמה חלשת אופי אני יכולה להיות. ובאמת אין לי שום דרך לעמוד בפני פיתויים של אלה. חבל אפילו לנסות. כמו תמיד אפשר לסמוך על האיטלקים שיקחו […]

איך אומרים חנוכה בתוניסאית?

למטבח התוניסאי יש חלק מכריע בעובדת היותי אישה נשואה כדת וכדין. בגיל 30, עם קריירה עתונאית משגשגת וחלומות על בר-אוכל משלי, היתי צעירה, יפה ומשוחררת מכל מחשבה על התמסדות רישמית והקמת משפחה. ארבע שנים במטבח של עליזה (לימים סבתא עליזה המפורסמת), תוניסאית רבת כשרון קולינרי וזוג ידי זהב, הביאו אותי […]

שום על

לאורך השנים קיננה בי התובנה שפעילות גופנית זה משהו שצריך לעשות גם אם לא בדיוק מתים על זה. זה היה מבחינתי סוג של מאבק שהצלחתי לקיים בכבוד יותר או פחות על מנת להביא את עצמי למיכסת פעילות סבירה שתחזק את הגוף ותשקיט את ייסורי המצפון. היחסים שלי עם פעילות ספורטיבית […]

דאבל קראמבל

  סוף סוף הקיץ. מפגשים משפחתיים בסוכה. עוד חופשה ארוכה מדי ממוסדות החינוך והרבה ארוחות חג/שבת שלאף אחד כבר אין כוח להכין או לאכול. נשמע כמו זמן טוב לקראמבל – מאפה של פירורים, שבבסיסו פירות עזי טעם וצבע ובראשו פירורי בצק חמאתי שמפיץ ניחוחות מייסרים ורבי הבטחה בעודו משתזף ומבעבע […]

השומר הצעיר

    בשבת הזיזו את השעון אחורה. במחי סיבוב מחוגים נלקח מאתנו אחד מיתרונותיו הגדולים של הקיץ. בימים האחרונים התחיל סופסוף האוויר לזוז קצת. פתאום אפשר לכבות את המזגן אחר הצהריים וליהנות מבריזה קלה עם הקפה בחצר, לצאת עם הילדים והסאלוקית לגינה השכונתית בלי לנטוף, ולחזור לארוחת ערב כשבחוץ עדיין אור. […]

טופו. לא מה שחשבתם

  הילדים חזרו למוסדותיהם החינוכיים, הימים מתקצרים, האוויר מתחיל לזוז בערבים, אוהלי המחאה מתקפלים לאיטם – אווירה של שינוי עם קצת מלנכוליה טרום-סתווית שגורמת לי לאי שקט לא ברור אפילו בתחום המטבח. מין הרגשה שרוצה הכל ולא רוצה כלום. רגע אחד מוצפת יצירתיות שמאיימת להתפרץ ולנער לי את מעט השיגרה […]

לחם, עגבניה!

חזרנו הביתה מחופשה משפחתית רגועה וקסומה בארץ האגמים האוסטרית. מבטיחה להרחיב ולספר הכל על מים צלולים, יערות ענקיים, מטעי תפוחים סמוקי לחיים, בעלי חיים, מדורות על הנחל ו….אוכל. בטח שאוכל. בינתיים כולנו עסוקים בנחיתה. כל אחד פוגש את המסך שהשאיר מאחור לשבוע. הסאלוקית הולכת אחרי מחדר לחדר שמא איעלם לה […]

אוכל לציפורים

  בשבוע שעבר באה נטע חברתי לביקור עם המוני ילדיה ואיתה גם נעמי אחותה, שהתמזל מזלה לחיות כבר לא מעט שנים בפירנצה, עם אריאל הקטן-גדול שלה שאפילו נולד שם. מי שלא זכה לשמוע ילד הורס בגוון שוקולד עמוק מגלגל על לשונו הקטנה משפטים באיטלקית שוטפת, לא יודע התמוגגות מהי. בלי […]

אשה תחת תאנתה

תאנה היא הפרי האהוב עלי בעולם. בעצם היא גם העץ האהוב עלי בעולם. הענפים הכסופים, הצמרת הרחבה, העלים המאוצבעים עם הריח החזק-עדין שהרבה פעמים מבשר קירבה למעיין נובע. בשבריריות רבת עוצמה מצמיחה התאנה את פגיה, שכולן שחלה אחת גדולה, פוריה ומלאת דבש. לקטוף אותן ישר מהעץ, ירוקות-זהובות מבחוץ, מאיימות להתפקע […]

ליבי במזרח

לפעמים אני שוכחת שבעצם אני נשואה לירושלמי. עם כל הסטייל והשליטה בטרנדים ובמוקדי בילוי תל-אביביים – האיש שלי, בעברו הלא כל-כך רחוק, ירד מההרים. איפשהו באמצע יוני הוא  מתחיל לנבול ולגלות חוסר שקט, שהולך ומתגבר בואך יולי-אוגוסט וחוזר לעצמו רק אי-שם בסוף ספטמבר. כל שנה הוא נשבע מחדש, בעודו מנגב […]