פסטה

ויאטנם זה פו

סוף שנה ותחילתה של אחרת הוא תמיד זמן לסיכום וסימון מגמות. הנה אחת קולינרית שקשה לפספס אם מסתובבים לאחרונה בתל אביב: אוכל אסייתי. כל עיר מערבית שמכבדת את עצמה מאובזרת בליין של מטבחים אסייתיים ראויים, עדיף מהסוג הלא מפונפן, ששמים דגש על חומרים וטעמים נאמנים למקור ולא מתעסקים בפרשנויות מודרניות […]

מירוץ יפו תל-אביב

שבת בבוקר. השיפוץ נגמר. המטבח שלי חזר לאיתנו. הילדים הודיעו שאם זה תלוי בהם אפשר לא לאכול בחוץ יותר לעולם. מוסיקה לאוזני. בעודי רצה את ריצת הבוקר שלי בפארק (הרגל חדש ומענג  שמנסה להפוך להתמכרות, בינתיים די בהצלחה) הרצתי בראש תפריטים אפשריים לארוחת צהריים משמחת. מלאת מרץ ואנדורפינים, התארגנתי ויצאתי […]

סוף הקיץ באי קאה

סוף אוגוסט. סוף החופש. הנסיכה שלי, שרק לפני רגע סיימה לינוק, מתחילה כיתה א’. מערבולת רגשית גדולה שכולנו סובבים בתוכה. ואני, כהרגלי בתקופות סוערות, בורחת למטבח, עושה תרפיה בבישול. מכינה את המקרר והפריזר לקראת החזרה לשיגרה. ממלאה סירים, מעבירה לקופסאות, מחלקת למנות. מוסיפה לתפריט המתגבש כמה מנות ילדים-משפחה חדשות ושוות […]

אהבה בימי טורטיה

עוד בצעירותי, כשאהבות ראשונות בצבצו ולהטו משיבושים הורמונליים של התבגרות וגילויים מסעירים על החיים, היתה בי התבונה והתובנה שאהבה ואוכל הן צמד חמד שאין להפרידו. כבר אז השכלתי לבחור את הגברים שלי מצוידים באמא בשלנית עם שורשים עמוקים במטבח אקזוטי כזה או אחר, לא חשוב מאיזו עדה. אהבת הנעורים המהותית […]

על שקדים ושקדיות

  בתקופת ירושלים שלי חגגתי הרבה על האימרה שלפיה הדבר הכי טוב בבירה זה הדרך חזרה לתל אביב. אבל בעונה הזאת של השנה עשיתי באהבה גם את הדרך אליה. בזכות השקדיות. נדמה שכל שנה נעשות השקדיות פחות ופחות סבלניות ואינן מצליחות לחכות עד ט”ו בשבט בכדי להפציע ברוב שוויץ כשהן […]

שום על

לאורך השנים קיננה בי התובנה שפעילות גופנית זה משהו שצריך לעשות גם אם לא בדיוק מתים על זה. זה היה מבחינתי סוג של מאבק שהצלחתי לקיים בכבוד יותר או פחות על מנת להביא את עצמי למיכסת פעילות סבירה שתחזק את הגוף ותשקיט את ייסורי המצפון. היחסים שלי עם פעילות ספורטיבית […]

השומר הצעיר

    בשבת הזיזו את השעון אחורה. במחי סיבוב מחוגים נלקח מאתנו אחד מיתרונותיו הגדולים של הקיץ. בימים האחרונים התחיל סופסוף האוויר לזוז קצת. פתאום אפשר לכבות את המזגן אחר הצהריים וליהנות מבריזה קלה עם הקפה בחצר, לצאת עם הילדים והסאלוקית לגינה השכונתית בלי לנטוף, ולחזור לארוחת ערב כשבחוץ עדיין אור. […]

הקויאר של האנשים הפשוטים

אומרים שאם את תוהה איך ייראה אהובך בעוד אי-אלה עשורים, מספיק להציץ באח של אמא שלו על מנת לקבל אינדיקציה לגמרי לא רעה (או לא ממש טובה….) למה אפשר לצפות. אצלנו זה עובד. הדוד רפאל ז”ל, אחיה הגדול והאהוב של סבתא עליזה: דקיק, קרח, מלא חיים, חובב בילויים, סיגריות ואלכוהול […]

תרפיה בזוקיני

את מרבית השבוע תכננתי לבלות במטבח של מחנה הקיץ של הנהגת צופי ת”א, שם יש לי השנה נציג טרום-מתבגר משלי, וכמובן לשרוד כדי לדווח לכם איך זה לבשל בכמויות מסחריות וב- 30 מעלות בצל: שניצלים, פתיתים, פסטה, או מה שזה לא יהיה שמאכילים בו היום את ילדי השפע במחנות של […]

הזמן האדום

הקיץ הוא שעתן היפה של העגבניות. עכשיו הן בשיאן: בשלות, מוצקות, ארומטיות, סמוקות לחיים מהשמש ומתוקות מתמיד. הכתרים הירוקים והשעירים שלהן זקורים ומפיצי בושם עגבניות מעורר תיאבון וגעגוע. עגבניות שטח גדולות עם הרבה עיוותים א-סימטריים מעוררות כמיהה לסלט נפלא. עגבניות שרי קטנות, חדות שפיץ ומאורכות, שחורות או אדומות, מזמינות לאכול […]