את תבניות החימר החומות, יפות המראה וכבדות המשקל, סחבה עימה המסתובבת מחופשת קיץ משפחתית באנטליה. כשחושבים על חופשת קיץ באנטליה רואים בדמיון ימים עצלים על החוף, עם כוס איירן או ראקי ביד. המסתובבת, לא אשת קונבנציות, העדיפה להשאיר את אהוביה לרבוץ מול הים ולצאת בעצמה למסעות ארוכים בעקבות קהילות סופיות […]
שזיפים אינם מהפירות האהובים עלי למאכל, אבל אלה האליפטים, שקליפתם כמעט כחולה ובשרם צהוב חלמוני, קורצים לי בהמוניהם מתוך ארגזים ומעל גבי הדוכנים בשוק כמו אומרים "איך תעמדי בפנינו, יפים ומלאי הבטחה?". שגיב קוראים לזן השזיפים שחותם בפירותיו את הקיץ. נדרש מזל על מנת לפגוש פה ושם אחדים שיש בהם […]
הקיץ הוא שעתם היפה של הענבים. פעם היו בארץ זנים רבים של ענבים עתירי טעם, שונים זה מזה במראה ובארומה. נכון, היו להם גרעינים, אבל אי הנוחות הכרוכה בשליפתם של אלה מתוך הפרי בטלה בשישים מול עושר הטעמים שאצר בתוכו. היום קשה למצוא ענבי חברון, תמר או דבוקי של פעם. […]
אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל. החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי – אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי – הסתיים בניצחון, כלומר בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים הציב […]
בחצר של סבא וסבתא שלי צמחו עצי שזיפים מחמישה זנים שונים בצורתם ובטעמם, כולם כאלה שלא יצא לי לפגוש מאז בשווקים או במטעים: שזיפי סנטה רוזה באדום יין, שאיבדו מחמיצותם רק כשהגיעו לבשלות שיא. שזיפי אוגדן צהובים ומלאי מיץ. שזיפי קלסי ירוקים כהים, מוצקים ומתוקים. שזיפים קטנים בירוק ואדום (שמם […]
במהותי אני אשה של קיץ. הכל אהבתי בו: שחייה בים ורביצה על החוף, שמש, בגדים קלילים, קמפרי צונן, רגליים שחומות, כפכפים וקפה קר. אך בשנים האחרונות הפך עבורי הקיץ לתסריט אימה של דביקות, הזעות ובעירה פנימית וחיצונית. אולי זו אני שהתבגרתי, אולי זה הוא שהפך אינטנסיבי עד בלתי נסבל. כך […]
הבוקר השני שלי בבנגקוק. מוכת ג'ט לג ומיוזעת אני נכנסת למונית שתסיע אותי מחוץ לעיר אל פרבר קטן ליד הנהר שם מחכה לי יום של בישולים עם הנומן (לשעבר אייל) אספלר – רופא כירורג, תכשיטן, טבח בחסד, חוקר ומשחזר מתכונים תאילנדיים מסורתיים, מייבש ביצות ומומחה לפרמה קאלצ'ר (חקלאות ברת קיימא). […]
בחצר של סבא אריה וסבתא טילה בכפר סבא גדלו לאורך השנים לפחות שישה זנים של שזיפים. באמצע הדשא הגדול, עליו אהבנו להתגלגל ולרוץ בין זרנוקי המים של הממטרות שציקצקו בהתרסה תוך כדי סיבוב והשפרצה, עמד עץ הסנטה רוזה הגדול. שזיפיו הבשלים שצבעם יין עמוק הגירו מיצים שזימנו אליהם דבורים וצרעות […]
דברים שאהבתי בלסבוס גבעות מכוסות עצי זית כסופי צמרת. קפה פרדו אמריקנו ושש-בש על המים. לחלוף על פני להקת האווזים שחיה את חייה בין סירות הדייגים לצד הכביש שמוביל אל הבית. צילום: ענת טל נשים בשחור. יושבות בזוגות או בחבורות ברחוב, ליד הבית, בהרים או ליד הים, נהנות מבריזה של […]
עכשיו הוא הזמן הכתום, זמן המשמש. הנה הוא כאן ולפני שבאנו על סיפוקנו כבר נעלם ואיננו עד שנה הבאה. "בוקרה פיל משמש" אומרים בערבית על משהו שאין יותר מדי סיכוי או ודאות שיתרחש, כי לך תבנה על המשמשים האלה שעוד יהיו פה גם מחר. צילום: רוני פרצ'אק בשבילי משמש הוא […]
