חברה וירטואלית חדשה, שלא לומר קולגה, כתבה לי לא מזמן שהופתעה לשמוע שאני גרה בפרבר תל-אביבי, כי בדמיונה ראתה אותי מגדלת צנוניות במושב מרוחק. בלי לדעת, קלעה בול לקונפליקט שמתנהל לו דרך קבע בחיי: בין חוסר היכולת שלי להתרחק מהעיר, על כל הבטחותיה, הנוחיות והקצב שלה, לבין החלום הגדול שלי […]
צלוי
הכל בפיתה
מבחינת האיש שלי אין כמעט אוכל שאי אפשר או לא כדאי לשים בפיתה. לא במקרה הוא מהוגי ומובילי טרנד הפיתות שמשתלט על העיר ומאיים להפוך מהבשורה המנחמת של החורף לפתרון הבזק של הקיץ. בכל שעה ביום, תהיה פסגת חלומותיו (והוא יודע לחלום!) מנה של שווארמה נוטפת טחינה, עדיף "שמש" או […]
הצד הנשי של החציל
יש ירקות ופירות שאנחנו מדברים עליהם בגוף זכר אבל מהותם לגמרי נשית. חציל הוא אחדמהם. בחוץ קליפה עם ברק לכה סגול-שחור וחמוקיים מתעגלים יותר או פחות, בפנים שחלה יצרנית ופוריה, ממנה ינבטו המוני תינוקות חציל מדושנים ורכים. האיטלקים, שאין כמוהם מבינים רכות נשית מהי, קראו לזני החצילים שלהם בשמות כמו […]
ג'ינג'יות מהנות יותר
יש משהו מאוד אנושי בדלעת. אולי זה הגודל שלה, אולי החמוקיים המלאים שמשדרים רכות וטוב מזג של דודה שמנמנה. אולי אלה הפרצופים שמפסלים ממנה ילדים שזכו בחגים שיש בהם מוטיבים מקושטים עם המון דמיון וצבע, ואולי זה בכלל המקום שלה באגדות שגורם לי לרצות להיכנס אל בטנה ולהפוך לנסיכה בדרכה […]
סלק סלק תשרוף
סלק הוא שרש עם יכולות פיתוי גבוהות. ערימה של סלקים בשוק, עם או בלי העלים המסורגים בוורידים אדומים, הם כמו לחיצה על כפתורי היצירתיות הקולינרית שלי. משהו בצבע העז שמסתתר בביישנות מתחת לקליפה החומה כמו לוחש לי: "באתי ממעמקי האדמה, אפוף מסתורין וריח של רגבים לחים. בתוכי מתחבאת שמחה עצורה […]