ירקות
בגינה, קצת כמו בעולם האופנה, מחליפים קולקציות הרבה לפני שהעונה הרלוונטית מגיעה. וכך יצא שעכשיו, ממש באמצע החורף, שלפתי מהאדמה צנוניות פצפוניות וסמוקות לחיים אחרונות לעונה ויחד עם ראשי כרוביות אחרונים שהציצו בביישנות מבין מעטפת עליהם, אספתי אותן אל המטבח שלי. גם הברוקולי והכרובים סיימו את משמרתם ובשבוע הבא, לכבוד […]
יום שישי 8:00 בבוקר. עוד יום בשבוע קר וסוער. בהרים נוחתים פתיתי שלג צחורים ומגרש החנייה של שוק האיכרים בנמל ריק מתמיד. גשם זלעפות בחוץ, מד הטמפרטורות באוטו מראה 6 מעלות. גלים גבוהים בצבע חום-בוץ מתנפצים בזעם אל החוף. צילום: ענת טל הרחבה שמכילה את השוק בימים כתיקונם ריקה. […]
בגיל 8 וחצי הנסיכה שלי כבר פיתחה לה תפיסה פמיניסטית רחבה ומנומקת לפיה העולם הנשי (שהוא בעיניה כמובן העולם השולט) מתחלק לשני סוגים עיקריים: פקצות ושובבות כיפיות. צילום: שי בן אסולין הפקצות, שהן הרוב, מתעניינות באורך השיער ובמידת חלקותו, שקועות רוב היום באייפון, חברות בשמונה קבוצות וואטסאפ לפחות, מעריצות […]
אוכל מודולורי הוא אוכל שמשרה ביטחון. הידיעה הזאת שבמקרר נח לו סיר שיכול לייצר ארוחה חמה ומספקת בשליפה וללא עבודת הכנה, היא לפעמים לא פחות מהצלה פיזית ונפשית. מכירים את ההרגשה, לא? אז ככה בדיוק תיפקד עבורי המרק הזה, על ניחוחו האסייתי, שמראש משרה עלי שלווה ועליצות, כפתרון בזק במשך […]
נסענו, חזרנו, עדיין משפצים. תיכף נוסעים שוב, חוזרים שוב, ועדיין משפצים. גשמים ראשונים נותנים אותותיהם בגינה שהחליפה קולקציה מקיץ לכמעט חורף. עלים ירוקים מאוד מנוקדים בטיפות גשם סברובסקי-סטייל. כולם עוד רכים, קטנים, ראשוניים. רק התרד והבזיליקום ששרדו את הקיץ שופעים עלים שפורצים את גבולות המכלים. כשהגינה נותנת לי תרד ובזיליקום […]
אז איך עבר החג אתם שואלים? נחנו קצת, טיילנו קצת, בילינו עם חברים קצת ואכלנו בלי סוף. לא יודעת איך יצא השנה שבמשך ארבעה ימי חג ארוכים לא אירחנו חברים ומשפחה על שולחננו אלא התארחנו בעצמנו בבתים של אחרים. בערב החג התכנסנו אצל ההורים שלי. שולחן ערוך לתפארת ו ה […]
החופש הגדול מאחורינו. באופק הקרוב מנופפים החגים לשלום. התקווה למצוא את עצמי לבד, בשקט בבית בשמונה בבוקר, התנפצה אל תוך רעש מחריש אזניים של שיפוצון שהתחיל בחצר ומאיים לפלוש אל הבית פנימה. מתקשה (אולי מסרבת) לנחות סופית מחופשת החלומות בלסבוס, אני מטפסת אל הבחצ'ה הפרטי שלי על גג החנייה ומוצאת […]
מלחמות כבר לא קורות בקיץ, אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש (סי היימן, גיבור גדול). כבר אוגוסט, חצי קיץ מאחורינו והמלחמה הזאת קורה גם קורה אפילו שבאמת חם לנו בשביל לכבוש ולאבד כל כך הרבה בדרך. ואולי סופסוף המלחמה הזאת, שהטריפה לנו את הקיץ והקפיצה לשמיים את מפלס החרדות האישי והקולקטיבי, […]
סופשבוע של דכדכת עמוקה עבר עלי. כזו שאפילו שעות במטבח פלוס יין טוב וחברים אהובים לא הצליחו לגאול אותי ממנה. מצאתי את עצמי מתחפרת בעומקן של מחשבות מייאשות חסרות התחלה אמצע וסוף, כמו מבוך של מנהרות קטל מתוצרת חמאס. איכשהו, כמעט בכל סיטואציה, נוטה קו המחשבה שלי לעבור במטבח. חיילים […]
וידויה של דיקטטורית מטבח: המטבח הוא איזור העבודה שלי. המטבח הוא איזור היצירה שלי. המטבח הוא שלי. את המטבח שלי אני אוהבת לשמור לעצמי. לא אוהבת להפקיד (או שמא להפקיר) אותו בידי אחרים. בטח שלא ילדים. שלא תטעו – אני אוהבת שהילדים שלי מתאספים סביבי במטבח, יושבים על השיש, בוחשים […]
