ירוקים

אסיתי

ארזתי לבד/ דפי אורז ממולאים

  המתבגר במחנה קיץ של הצופים. פעם ראשונה יצא לחמישה ימים שלמים בלי הבית, המיטה, המזגן, שירותים נקיים ואוכל של אמא. לקראת ביקור הורים אני מתמלאת התרגשות ומתכננת בקפידה מה להכין, איך לסחוב שיישאר קר/חם: יהיה מקום בצידנית? אולי אביא את הגזיה הגדולה של הטיולים לחימום? כמה להכין? אולי יהיו […]

אורז אדום נגד חום

  חם, חם, מתחמם. באמת יכול להיות יותר חם מזה?  ולא רק מזג האוויר מגיע לנקודת רתיחה. נראה שסביבתי כולה מבעבעת.  ספר שצריך להיסגר לדפוס בלו"ז צפוף. מסיבות סיום בית ספר יסודי מלווות בהרבה אמוציות והתקפי זעם רוויי הורמונים של גיל ההתבגרות. מתבגרים נרגשים ממלאים את הרשתות החברתיות בכל קלישאת […]

עונת המלפפונים

  Cool as a cucumber. אולי לא ביטוי שמיתרגם טוב לעברית אבל בהחלט ממצה בתוכו את עיקר יתרונו של המלפפון. רוב השנה הוא בשבילי עוד ירק לשים בסלט כזה או אחר בשביל אקסטרה קראנץ' בלי יותר מדי הסחות טעם וגם משהו להגיש לילדים סרבנים שמוכנים לאכול רק אותו מכל הירקות […]

ניחוחות גליליים

  טיול, כל טיול, הוא בשבילי פתח למפגשים וגילויים חדשים בתחום האוכל. היעד יכול להיות לונדון, ניו יורק, פריס, רומא, ברלין, ברצלונה או סלוניקי וגם עכו, ירושלים, נצרת או כפר יאסיף. בכל מקרה יוצאת לכבוש אותו עם הרבה חלומות על אוכל טעים, שווקים, דוכנים, מסעדות ואנשים בעלי ידיים טובות שמגדלים […]

פריקה שואו

  את הפריקה הטרייה הראשונה שלי קניתי לגמרי במקרה, לפני לא מעט שנים, אצל ירקן קטן בשוק של נצרת. אחרי העטאייף הממכרים של אבו-אשרף לארוחת בוקר, ריחות התבלינים והקפה במטחנת אלבאבור העתיקה ושאר ירקות ופירות שבחרתי בקפידה מתוך ערימות שכמוהן לא נצפו בתל אביב מאז סגירתו של שוק תמר ביפו, […]

כדורי טלה, על שום מה ולמה?

  יש עוד יותר משבוע עד ליל הסדר וכבר אני משחקת בהכנות לחג. מעמידה סירים של מרק, מכדררת קניידלך רכים שיתפחו בגאווה בתוכו. טוחנת תמרים ואגוזים לחרוסת וסלקים לחזרת סוחטת דמעות. אפילו את הזרוע מהמרק צליתי רגע בתנור שלא תיראה אפורה ועצובה בצלחת הפסח שתעמוד במרכזו של ליל הסדר החגיגי […]

עגבניות

הפרעת ריכוז/ עגבניות מיובשות

תחשבו על עשרה ילדים שאתם מכירים ותגידו לי: מה הסיכוי שאף אחד מהם לא מגלה סימנים כאלה או אחרים של הפרעת קשב וריכוז? מדובר באחד המאפיינים הבולטים של דור הילדים שלנו, הדור המאותגר מכל כיוון בכל כך הרבה גירויים שבאמת לא ברור איך אפשר להכיל את כולם ולהישאר קשובים ואסופים. […]

ליבי במזרח. לונדון

  כמו שכתבתי פה לפני שנתיים (איך הזמן טס), לונדון היא עבורי בית שני. גם השנה בחרנו האיש שלי ואני לבלות בה ביחד סופשבוע ארוך ורגוע עם כמה שפחות תכנונים וכמה שיותר בילויים רוויי אלכוהול ואוכל משובח. ברגע האחרון, ממש לפני סגירת המזוודה, גילתה לי הילה חברתי המעודכנת ורבת הטאץ' […]

פלאפל קינואה

  יום חמישי בשבוע. עדיין מנסה לנחות מארבעה ימים מושלמים בלונדון (פרטים מלאים בשבוע הבא. מבטיחה) שהתמוססו אל תוך שלושה ימים של דלקת קלה אך עיקשת באוזנה של הנסיכה. בסיר אחד מתבשלת קינואה לנטולי הגלוטן שבינינו (דיאטה חדשה-ישנה שהתאזרחה בחייו של האיש שלי ומאיימת להישאר). בסיר השני מתחמם ראגו בולונז […]

מרק משתלם

  שש בבוקר. עדיין חושך בחוץ. אנחנו מתעוררים בבהלה לצלילי בכי שבוקעים מחדרה של הנסיכה. מסתבר שפיית השיניים ביקרה אצלה בלילה והשאירה בקצה מיטתה משחק "טיפשי שהוא רק לתינוקות", כך היא מסננת בקול רועד בין מפלים שוצפים של דמעות. בקושי רב אנחנו מרגיעים את הבכי ומנסים להיות יצירתיים עוד לפני […]