ירקות
בוקר ספק חורפי, אחרי לילה גשום, אני מטפסת לגג לבקר את ראשי הכרוב שצומחים בערוגות הגינה. כדורים עגולים צפופי עלים חיוורים מציצים מתוך מעטפת חיצונית בגוני ירוק כהה, כמעט כחול, טיפות של גשם נקוות כדמעות בין עורקיה הבולטים. יפים הם תינוקות הכרוב, כמו פרחי ענק מסתוריים הם רובצים על האדמה, […]
לכל הכותבים, השואלים, המוחים, המתעניינים ואלה שתהו האם ומדוע נשרו מרשימת התפוצה של הבלוג – צפירת הרגעה! נכון, לא הייתי פה אי אלה שבועות (טוב, חודשים) אבל לא עברתי לגור בתאילנד (הלוואי), לא הפסקתי לבשל וגם לא לכתוב. לפני כשלושה חודשים התחדשתי במדור מתכונים במוסף גלריה שישי של עיתון הארץ. […]
בסימטת האורקייטה, ליד כיכר הכנסיה בעיר בארי בפוליה, יושבות נשים מבוגרות, גדולות ממדים, וקורצות בידיהן המיומנות פסטה אורקייטה (אפרכסת באיטלקית) במהירות הבזק. חמושות בסכין ישנה ותו לא, הן יורות תחת ידיהן עוד ועוד אוזני פסטה עשויות בצק צהוב מקמח דורום קשה. אפשר לבשל את הפסטה שלהן כשהיא טריה מאוד […]
בוקר לא מוקדם של כמעט סוף קיץ על מזח הדייגים בנמל של בארי, העיר השנייה בגודלה בדרום איטליה והגדולה בחבל פוליה. עיר שאפילו בזמן העמוס בשנה אינה מוצפת תיירים כמו יתר ערי האיזור, בשל המוניטין הקשוח שיצא לה, המזכיר את זה שדבק משך שנים באחותה הדרומית הגדולה ממנה – נפולי. […]
חם. חם מאוד. אין די מילים לתאר כמה חם, הביל ומיוזע הקיץ הזה. כמו בכל שנה מתקיים הדיון ההשוואתי לשנים קודמות עם המסקנה המתבקשת שכזה קיץ חם עוד לא היה פה. חמסינים, אוויר רוויי לחות, רוחות חמות, עננים שצובעים את השמיים בצבעי סוף העולם, אפילו טיפות כבדות ומאובקות של גשם […]
חג רודף חג. עונה נמהלת בעונה. האיש חוגג 50. הטרום מתבגרת אוטוטו מגיעה למצוות. המתבגר לומד לבגרויות, מתייצב לצו ראשון ולומד נהיגה. אני עסוקה בלנסות להבין מתי ואיך כל זה קרה ולא מגיעה למטבח כדי להתנסות במיני מאכלים שמתרוצצים בדמיוני ומבקשים שוב ושוב להתממש בדמותה של ארוחה משפחתית. גם הסיניה […]
השכם בבוקר ראשון, בני הבית עדיין מכורבלים במיטותיהם ואפילו הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה. רק אני, חרוצה שכמותי, בחרתי להתעלם מקיומו של החופש וקמתי מלאת מרץ ורוח ספורטיבית לשיעור פילטיס – ניעור חיוני לגוף ולנפש אחרי סוף שבוע של סידורי פוסט שיפוץ מסיבי ומאובק. בעיניים חצי פקוחות ומחשבות על קפה ראשון […]
שבת בבוקר אצל סבתא לטיפה בקרית אונו. בני המשפחה שהקיצו זה עתה משנת לילה מתוקה מתאספים במרפסת רחבת הידיים, מחכים בקוצר רוח לסבא אברהם שישוב מבית הכנסת. אז יפתחו ברוב טקס סירי הטבית, שעשו את הלילה בביעבוע עדין על גבי פתיליות, וביצים קשות בעלות צבע ענברי וניחוח של בישול ארוך […]
בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי מאפסנת סירים ותבניות לשהות ארוכה ומגבשת בתנור. אני אוהבת את הריחות הנפוצים בבית ומלבים ציפייה לבאות, את השיזוף העמוק שעוטף את התבשיל, את הקו השחום שמסמן את מפלס הנוזלים בתחילת הבישול, את המרקם הרך, המתמסר, מבלי שיהפוך דייסתי, את השלווה השוכנת בסיר שחלה בו […]
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים", אמר ד"ר סוס, והשאיר דורות של ילדים סקרנים עם כמיהה מובנית, ממומשת או לא, למסעות הרפתקניים. נכון שאני כבר לגמרי לא ילדה ואפילו הילדים שלי עברו מזמן את שלב ד"ר סוס בחייהם, אבל נשארתי מאמינה גדולה באימרה הזו ואני משתדלת לתת לה ביטוי מירבי בחיי. […]
