את ערוגת הלוונדר הצרה והארוכה בקצה הדשא הפכנו (בעזרתו של רן הגנן הנמרץ) למיני גינת ירק שהרעיפה עלינו שפע של קולורבים פריכים, שומר בניחוח אניסי רב נוכחות, פטרוזיליה, כוסברה, בצלים ירוקים, מנגולד, רוקט, עלי סלק ורשאד הכי טריים וריחניים שאפשר לדמיין, חסות מבריקות, צנוניות סמוקות לחיים שנבטו בחוצפתם […]
את הקובה המיתולוגי של לילי, אמא של ד' חברתנו האהובה, זכיתי לטעום כבר כמה פעמים בלי לפגוש את המקבבת בכבודה ובעצמה. איכשהו עשו הקובות העדינות שלה את דרכן מרמת השרון למטבח שלי ונעלמו כלא היו, משאירות אחריהן טעם של געגוע עמוק למשלוח דומה ממש בקרוב ותקוות שיבוא יום ואדע ליצור […]
ספר חדש נולד לי. ספר של אוכל, שלישי במספר. אח קטן שמיועד לגדולים. לפני הכל מזמינה אתכם להצצה קצרה אל המייקינג אוף של הספר וגם אל האוכל שמחכה לכם בין דפיו. בואו לאכול – גירסת הסרט: http://www.youtube.com/watch?v=f5GgL8fErLk אתם שואלים את עצמכם איך עובד העניין הזה של הוצאת ספר אוכל? […]
חגים וחגיגות הם נקודות קבועות על ציר הזמן השנתי שמזכירות לנו אירועים משמעותיים, תוחמות זמן ומגדירות מחזוריות. אוסף של זכרונות ומנהגים מסורתיים, מחוברים להיסטוריה משותפת, לזמן ולמקום. נקודת אחיזה מוכרת בתוך עולמות משתנים. ציפיה לסממן קיומי כזה או אחר שיבטיח לנו שבמידה מסוימת לפחות – מה שהיה הוא […]
הכמיהה לאוכל אסייתי אינה מרפה ממני בשבועות האחרונים. הווק עובד שעות נוספות. אני והמתבגר (שגם הוא כמוני מכור לטעמים האסייתיים ולכל מה שריח אוממי עולה ממנו) מלקקים אצבעות והבית זקוק לאיוורור תמידי. העיסוק בהצגתו לעולם של הספר החדש שלי, שכבר מפציע פה ושם בחנויות, משאיר אותי נטולת זמן ומחדיר בי […]
צילום: נירית ירון את פני השנה החדשה קיבלתי על סירה בלב ים. הים הוא אהבתי הגדולה. פלא הטבע הגדול מכולם. שילוב של עוצמה וכוח אינסופי עם איפוק וליטוף עדין של גלים עטורי קצף רך. גדלתי ליד הים. בניתי ארמונות מחול רך לחופו, אספתי צדפים, למדתי לשחות במעמקיו, טיילתי במעלה […]
כשליאת המורה התקשרה לשאול אם מתחשק לי לעשות פעילות בישולית לחג, איתה ועם ילדי ב3, התקשיתי לסרב. "אין בעיה", אמרתי בשיא הקוליות. עכשיו נותר רק להמציא משהו שאפשר להעסיק בו 35 רעשנים אקטיביים, שגם ישתכנעו שיהיה להם טעים בסוף וכל זה בעזרת מינימום ציוד ומקסימום משימות רבות משתתפים. מכאן […]
בדרך כלל אני לא מתה על עוגות דבש. בעצם אני ממש אוהבת עוגות דבש, אבל לא מסתדרת עם העובדה שרובן מתוקות מדי, מתובלות מדי וכבדות מדי. בדיוק בגלל זה העוגה הזאת שקבלתי מנורית בוברוב (אמא של דקל, חבר יקר אותו כבר פגשתם כאן וגם כאן), תפורה עלי בדיוק. כשהכנתי […]
טורטיות ביתיות מקמח תירס (כ-16 לא גדולות) הריח של מכסיקו הוא ריחן של טורטיות טריות מקמח תירס, נקלות במאפיה כפרית מקומית או מחוממות על הפלנצ'ה בטאקריה עירונית. אי אפשר להתעלם מהריח הזה. יש לו אפקט מהפנט וממכר שמעורר את הדמיון ואת הכמיהה לחסל תיכף ומיד טורטיה שמקפלת בתוכה ביסים עתירי […]
שישי בצהריים, מדרחוב נווה שאנן מלא חיים. אווירת השחרור לקראת סוף השבוע שרק מתחיל מורגשת היטב. מוסיקה, אופניים, בירות קרות סביב שולחנות באוויר הפתוח, ריחות של תבשילים מכאן ומכאן, רחשי פיטפוטים עליזים וקריאות הרוכלים שמזמינים לבדוק את הסחורה הממותגת שפרסו לא מכבר על הרצפה לפניהם. לכאורה שגרת שישי […]
