פוסטים אחרונים

כתום של חורף

בביקור האחרון באיטליה נתקלתי פתאום בחנות ירקות באפרסמונים שנמכרים כשהם רכים מאוד מאוד, כמעט נוזליים, בתוך מגשי קרטון, כמו ביצים שבריריות שזקוקות לתמיכה והגנה. אפרסמונים שהבשילו על העץ עד שתוכם הפך מין כתום-שקוף ומתוק-מתוק, כמו תה עם המון סוכר בפנים. כשהצעתי לילדים שלי לטעום הם קצת נבהלו ולא בדיוק ראו […]

מלבבים

  הכי מכל החגים אני אוהבת את חנוכה, מאז שהייתי ילדה וגם היום. עם משפחה וחברים בבית המחומם. בוהים בנרות המרצדים בחנוכיות שהוכנו בעבודת יד בגן ובבית הספר.שירים שמחים. ריקודי פנסים ואולטרה סגול. דמי חנוכה. סיפורי גבורה מעוררי דמיון והשראה. סופגניות בבלונד מוזהב, תפוחות וריחניות עם הרבה אבקת סוכר מעל ולביבות […]

סופגניה נפוליטנה

בצק שמרים מטוגן, מלוח או מתוק, הוא בעיני החטא האולטימטיבי. בעצם שילוב של כמה חטאים משובחים שחברו להם יחדיו כדי להוכיח שוב ושוב עד כמה חלשת אופי אני יכולה להיות. ובאמת אין לי שום דרך לעמוד בפני פיתויים של אלה. חבל אפילו לנסות. כמו תמיד אפשר לסמוך על האיטלקים שיקחו […]

לא דופקים את השחורים

הכל קרה בגלל רותי, שעשתה את מה שהיא הכי אוהבת לעשות: ארזה את ילדי הטבע העירוניים שלה ויצאה לשטח. צפון, דרום, הרים, ואדיות – תלוי במצב הרוח ובמזג האוויר – העיקר לצאת מהעיר ולתת לרגליים להוביל אותה אל המרחבים. הפעם שמה פעמיה אל כפר תבור ומטעי הזיתים רחבי הידיים של […]

איך אומרים חנוכה בתוניסאית?

למטבח התוניסאי יש חלק מכריע בעובדת היותי אישה נשואה כדת וכדין. בגיל 30, עם קריירה עתונאית משגשגת וחלומות על בר-אוכל משלי, היתי צעירה, יפה ומשוחררת מכל מחשבה על התמסדות רישמית והקמת משפחה. ארבע שנים במטבח של עליזה (לימים סבתא עליזה המפורסמת), תוניסאית רבת כשרון קולינרי וזוג ידי זהב, הביאו אותי […]

קיטניה גדולה

העולם מתחלק לשניים: אלה שאוהבים את החורף ואלה שאוהבים את הקיץ. החורפיים חולמים על סוודרים עבים, כוסות תה ריחני, שמיכות פוך נפוחות ואש בוערת באח. הקיציים חולמים על ים, שמיים כחולים, יין לבן צונן ורגליים שזופות נתונות בכפכפי גומי מרושלים. החורפיים מתנחמים במרקים סמיכים וסירים מהבילים של תבשילי בשר וקטניות. […]

המלך האמיתי

  אבי וקרן חברינו עברו למכמורת לפני שלוש שנים. בלב קצת כבד, אבל מלא בהרבה תקווה, גלשו להם מהרי ירושלים אל חוף הים ושלושת ילדיהם איתם. הוא – מלך ירושלים, שבמשך שנים הרקיד, השקה, האכיל ובנה את העיר בקצב הטורבו שלו, והיא – ירושלמית ותיקה וגאה, החליטו לעשות מעשה: לנטוש […]

שום על

לאורך השנים קיננה בי התובנה שפעילות גופנית זה משהו שצריך לעשות גם אם לא בדיוק מתים על זה. זה היה מבחינתי סוג של מאבק שהצלחתי לקיים בכבוד יותר או פחות על מנת להביא את עצמי למיכסת פעילות סבירה שתחזק את הגוף ותשקיט את ייסורי המצפון. היחסים שלי עם פעילות ספורטיבית […]

גורים של פלמידות

  כשהימים מתקצרים ובלילות מתחיל האוויר לזוז, גם הים מתקרר והופך מאמבטיה מהבילה לשמיכת מים צוננים שמרחיקים את בני האדם מתוכם אבל מאפשרים ליצורים שזה להם בית לנשום לרווחה, לפרוס סנפירים בהקלה ואפילו להתפנות להילולות רבייה שימלאו את הים בהמוני גורים רכים של דגים ופירות ים. בביקורים האחרונים אצל הדייגים […]

מפגש פיסגה ודים סאם ביתי

  צילומים: דניה ויינר כשאני פוגשת אנשים שבאמת מעניינים, מסקרנים או מרגשים אותי, מתחשק לי להזמין אותם אלי למטבח. לבשל להם, להאכיל אותם, לראות אותם לא מתאפקים ודוחפים אצבע אל תוך סיר או צלחת, לפטפט איתם תוך כדי וללמוד עליהם כמה שיותר בסיטואציה המוכרת, הבטוחה והאהובה עלי. בדיוק שנה עברה […]