בסוף הגיע החורף. מופע ראווה סוער של קור, רוחות וגשמים. החימום דולק, נעליים פרוותיות הופכות צו השעה, הגוף מבקש לעצמו קערית מהבילה של מרק או כוס תה מצמחי הגינה. הנפש מבקשת לצפות עד אינסוף בגלי הים מתנפצים בעוצמה אל החוף, מוחקים את קווי המתאר שלו ומטשטשים גבולות בסערה. ימים שטופי […]
החורף הגיע ועונת ההדרים בשיאה. בכל חצר או פינת רחוב נחות עיני על עץ כזה או אחר, עמוס לעייפה פירות בוהקים בצבעי צהוב-כתום עזים. מי שזוכה לקטוף הדרים ישר מהעץ יודע בושם טבעי מהו, במלוא עוצמתו והדרו. אני קוטפת או אוספת מהם מלוא הסל, ממלאת קערות, מרתיחה סירי ריבה או […]
ט"ו בשבט הוא חג חקלאי – ראש השנה לאילנות, הזמן בשנה בו שיאה של עונת הגשמים בדרך כלל כבר מאחורינו (השנה נקווה שזה לא המצב היות ומדובר בשנה מעוברת שהחגים היהודיים מופיעים בה מוקדם מהרגיל) והעצים מתחילים לפרוח ולחנוט פירות חדשים. אכילת פירות יבשים – מסימניו הבולטים של החג – […]
תחילתו המאוחרת של החורף וגל ימי חמסין בנובמבר הביאו את גינת הירק שהוקמה מחדש על גג החנייה לכדי מבוכה ובילבול קשים. שלל שתילי כרוב, כרובית, ברוקולי, רוקט, בקצ'וי, מנגולד וחובבי קור אחרים הרימו ראש, פרסו עלים וזקפו גבעולים רק כדי לגלות שלא הבשילו התנאים המועדפים עליהם לצמיחה ועיבוי שורשים או […]
השבוע זכינו בסופה מתויגת – שם, יחסי ציבור, אולפנים פתוחים – אמריקה. ילדים מצוננים, סירים מהבילים וגריפת מים בלתי פוסקת מהחצר שמסרבת להתנקז. להקת צבי הבית מתחבאת בשיריוניה ואין קולות הקשה מלאי תשוקה. הסלוקית מתחפרת עמוק בין כריות הספה ומסרבת, כאחרונת המתבגרות, לקום ולצאת אל הכפור. הטימסטר מתרוצץ בבית, נובח […]
מעולם לא יצא לי לבקר בהודו, החיים והמסעות לקחו אותי לקצוות אחרים של העולם. גם את המטבח ההודי אינני מיטיבה להכיר למרות ביקורים ואף תקופות חיים לא קצרות בניירובי ובלונדון – שתי ערים שמבורכות בקהילות הודיות ותיקות וגדולות ובהתאמה גם בריבוי מוסדות קולינריים שלכאורה מייצגים נאמנה את שלל מטבחיהן. זה […]
עונת ההדרים בעיצומה. בשולי הפרדסים, בחלק שקרוב לגדר, ובשדרות עירוניות עומדים עצים עמוסי פירות בוהקים בכתום עז, גודלם נע בין קלמנטינה גדולה לתפוז קטן, קליפתם מפיצה בושם ייחודי אך איש אינו טורח לקטוף מהם, לקלף ולמצוץ בשקיקה את עסיס פלחיהם. חושחש – הבן המתבגר, הבועט, המתריס והמאתגר של משפחת פירות […]
שמן זית הוא עולם ומלואו. אבן יסוד חשובה, אולי החשובה ביותר, במטבחי הים התיכון בכלל ובמזרח התיכון בפרט. זיתים הם חלק מהדנ"א של הארץ הזו. עליהם יקומו וייפלו מטבחים, יוגדרו ויופקעו נחלות, ילובו וידעכו סכסוכים, יתאחדו וייפרדו משפחות. רדודים ורחבים שורשיו של עץ הזית. אפשר לגזום, לעקור ולהעתיק אותו, והוא […]
הכי מכל החגים אני אוהבת את חנוכה. בחוץ קר ובפנים הבית מחומם. חברים ומשפחה מתכנסים לאור נרות, שלהבותיהם מרצדות בקלילות בראש פמוטי חנוכיות. שירים עליזים, מטבעות שוקולד, סביבונים, דמי חנוכה וניחוח לביבות מיטגנות בשמן זית לוהט עד פריכות מוזהבת. יש לא מעט דרכים להכין לביבות ובכל זאת ישנם מספר כללי […]
לא נולדתי אל המטבח הטוניסאי, נישאתי לתוכו. כמו הרבה דברים טובים, קבלתי אותו בעסקת חבילה עם האיש שלי: גרגירי קוסקוס פצפונים, צחורים, אווריריים, טובלים במרק כתום מדלעת ומבושם בתבלינים. דגים חריפים מבושלים בלימון כבוש וזיתים, עם קצת מזל תצוץ ביניהם שחלה צפופת ביצים מתפצחות. מרמומה (מטבוחה טוניסאית) ריבתית עמוקת צבע […]
