הדרך לנצרת מבטיחה עוד יום של שמחות קטנות: זיתים לכבישה בכניסה לכפר יפיע, צרורות יפהפיים של עלי סבאנח טריים וקישואים פצפונים בשוק הגדול, מנקיש חמים עטורי זעתר וג’יבנה מידיה הטובות של תופינדה במאפיית משהדאווי, ביקור הצטיידות בקצביה של משפחת שתיווי לקראת הסירים של שבת וארוחת צהריים משובחת רוויית ערק אצל […]
חודש מרץ רב הבלבול בעיצומו. החורף הישראלי, שמראש אינו מצטיין בהחלטיות רבה, מגלה סימני חולשה, מגמגם גמגומי פרידה ומתקשה לזקוף קומתו במאבק מול גלי החום הראשונים שמאיימים לסלקו חבוט ומושפל. אני נפרדת מיקירי ומתעופפת לצידו האחר של הכדור, אל הקיץ התאילנדי שמתחרה בבעירתו רק בפלפלי הצ’ילי הקטנטנים שתוקפים את החיך […]
בוקר יום שלישי בשוק הגדול של נצרת. על אף החמימות הבלתי חורפית בעליל מתנהל לו השוק בהמולה השמורה לעונות קרירות, ירוקות ופוריות. דוכנים עמוסי פרי הדר – תפוזים וקלמנטינות, לימונים ופומלות – כולם מבריקי קליפות בשרניות. פקעות שומר שמנמנות, ראשיהן מעוטרים בנוצות עלים ירוקים, אסופת צנוניות סמוקות בוורוד עז, צרורות […]
חלק נכבד מהשנתיים האחרונות ביליתי בנצרת, במטבח הביתי של משפחת ספדי. מה שהתחיל במפגש חברתי מקרי וטעים ביני לבין השף דוחול ספדי הפך לאט-לאט לחלום שמתגשם ונגמר בספר שיצא לאור בשבוע שעבר. קשה לתאר במילים את עוצמת החווייה האישית שלי מתהליך העבודה על הספר הזה ואת גודל ההתרגשות שלי עם […]
בשנה האחרונה (בנסיבות שעדיין מוקדם לדון בהן) יצא לי לבלות לא מעט בנצרת. שנה שבמהלכה הפכה עבורי העיר (שמאז ומעולם היא מהאהובות עלי בארץ) לעוד יותר מוכרת ומשמחת. קצב משלה יש לה לעיר הצפונית. העניינים מתנהלים בה בעצלתיים, התנועה זורמת בכאוס אדיב, אנשים מברכים זה את זה לשלום והרחובות מלאים […]
אצלנו חורף קיצי למדי והאיש שלי חוזר להפשיר מנסיעת עבודה חטופה לברלין, שם המעלות על הצד הנמוך מאוד של הסקאלה ואפילו בעל דם תוניסאי חם שכמותו נרעד מהמחשבה לצאת מתחת לשמיכה ולצעוד לעבר הפגישה הבאה. לילדים הוא מספר על סנטה קלאוסים, איילים ועצים מקושטים, ספלים של גלו-וויין – יין חם […]
הי זו מיכל. אני מבשלת וכותבת, כותבת ומבשלת. מבלה את רוב זמני במטבח או מול המחשב, שם נולד ומתועד האוכל שלי אותו אתם יכולים לפגוש בספרים שלי, ברשתות החברתיות וגם כאן.
