מחשבות על אבודקו והדרים מחזירות אותי באחת לבוקר סתווי אחרי לילה של גשם במטעים ובפרדסים של סבא אריה שלי. בין שורות העצים אנחנו רצות במרץ, פורקות אנרגיות עירוניות של ילדות שאין להן טרדות סלפי ואינסטגרם וממלאות ארגז בקלמנטינות מיכל (שסבא שלי נשבע שנקראו על שמי), תפוזים חצי ירוקים, לימונים עזי […]
עכשיו זה הזמן הזה בשנה בו אנחנו נהיים קצת בריטים ומרבים לדבר על מזג האוויר. רק לכאורה. למעשה בשבועות האחרונים ובאלה שיבואו אחריהם ובאלה שיבואו אחרי אלה, שום דיבור לא יוכל להציל אותנו מתנועה כבדה ואיטית בתוך אוויר סמיך שמסרב בעיקשות לזוז אפילו מילימטר. גם גלי הים שנדמים מרחוק כמזמנים […]
מדי פעם פונה אלי מישהו בבקשה לראיין אותי לאייטם כזה או אחר שעוסק (קל לנחש) בילדים ואוכל. הם שואלים את אותן שאלות, אני עונה את אותן תשובות וכולם מרוצים פחות או יותר. כך בדיוק קרה גם השבוע. במחשבות שעלו לי בראש לקראת השיחה הספציפית הזו הבנתי פתאום שהנושא הזה, על […]
כשהקיץ בשיאו, כשהלחות והחום מעפילים והופכים את החוץ לבלתי נסבל, גם המטבח ממהר להתאים את עצמו למצב. זה לא שמתקבלת החלטה מודעת לעשות שינוי, הוא קורה מעצמו. השאיפה לצנן, להקליל ולאוורר גם צלחות וסירים מכתיבה פרוטוקול קיץ, שמתחזק נוכח העובדה שאין יותר מדי מועמדים בבית לארוחת אמצע היום. הנסיכה עסוקה […]
עכשיו הוא הזמן הכתום, זמן המשמש. הנה הוא כאן ולפני שבאנו על סיפוקנו כבר נעלם ואיננו עד שנה הבאה. "בוקרה פיל משמש" אומרים בערבית על משהו שאין יותר מדי סיכוי או ודאות שיתרחש, כי לך תבנה על המשמשים האלה שעוד יהיו פה גם מחר. צילום: רוני פרצ'אק בשבילי משמש הוא […]
אביב הוא עונה שיש סביבה דיבור. בארץ שבה עונות השנה הן עניין כל כך נזיל נדמה שיש רצון עז להיאחז בבין לבין. להרגיש לרגע נורמליות של לא חם ולא קר, לא רטוב ולא יבש. לשטוף את העיניים בצבעי פריחה עזים ובניחוחות פריחת הדרים. ללבוש סוודר כותנה דקיק מעל שרוול קצר. […]
אז איך עבר החג אתם שואלים? נחנו קצת, טיילנו קצת, בילינו עם חברים קצת ואכלנו בלי סוף. לא יודעת איך יצא השנה שבמשך ארבעה ימי חג ארוכים לא אירחנו חברים ומשפחה על שולחננו אלא התארחנו בעצמנו בבתים של אחרים. בערב החג התכנסנו אצל ההורים שלי. שולחן ערוך לתפארת ו ה […]
מלחמות כבר לא קורות בקיץ, אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש (סי היימן, גיבור גדול). כבר אוגוסט, חצי קיץ מאחורינו והמלחמה הזאת קורה גם קורה אפילו שבאמת חם לנו בשביל לכבוש ולאבד כל כך הרבה בדרך. ואולי סופסוף המלחמה הזאת, שהטריפה לנו את הקיץ והקפיצה לשמיים את מפלס החרדות האישי והקולקטיבי, […]
יום שישי, שוק האיכרים בנמל תל אביב. ברגע האחרון, בדרך לאוטו, נזכרת ששוב נגמרה לי הטחינה ונעצרת ליד הדוכן של "אנשי הזית" (שכשמם, מגדלים זיתים ועושים מהם שמן משובח. אבל זה סיפור אחר). "אפשר טחינה בבקשה?", אני מסננת בחיפזון. "איזו?", שואל הבחור מצידו השני של הדוכן. "יש יותר מאחת?", אני […]
לאורך השנים לא הסתרתי פה בשום צורה את אהבתי הגדולה, כמעט אובססיבית, למשמשים. טריים, אפויים, צלויים, מלוחים, מתוקים – רוצה לאכול מהם כמה שיותר ובלבד שיהיו בשלים, כתומים ומבושמים כמו שרק הם יודעים להיות. העץ הראשון ששתלנו בגינה שלנו, הרבה לפני עידן הגינה על הגג ושאר תוצרת אישית מפוארת, היה […]
