קרה נס ואנחנו בעיצומו של שבוע יחיד במינו ובמידת השיגרה שלו. 5 ימי לימודים למתבגר, 6 לנסיכה. האיש מתרגל נוכחות-נפקדות מפה ומשם, מנסה לתזמן נסיעת עבודה הכרחית בין כל החגים, המועדים, החופשות והארוחות. אני מנסה לצמצם פערי משימות, להזיע כמה שפחות ולסגור קצוות לשיפוצון מהלך אימה שאי אפשר להמשיך ולדחות. […]
לפעמים נדמה שהמיקרו והמאקרו מתחברים לכדי אוסף מדכדך של מצבים מייאשים, תקלות גדולות וקטנות, כלליות ופרטניות שהופכות את היום-יום למסטיק של אי שקט, חוסר סבלנות ודעיכות. לא אלאה בקיטורים מפורטים. אומר רק שתקופות כאלה יפה להם ישיבה על חוף מול גלים מתנפצים, בהייה במרחבים מדבריים, חופשה בארץ רחוקה או ריפוי […]
