ג'ינג'יות מהנות יותר

 יש משהו מאוד אנושי בדלעת. אולי זה הגודל שלה, אולי החמוקיים המלאים שמשדרים רכות וטוב מזג של דודה שמנמנה. אולי אלה הפרצופים שמפסלים ממנה ילדים שזכו בחגים שיש בהם מוטיבים מקושטים עם המון דמיון וצבע, ואולי זה בכלל המקום שלה באגדות שגורם לי לרצות להיכנס אל בטנה ולהפוך לנסיכה בדרכה אל הנשף.

שנים פינטזתי לקנות דלעת ענקית שלמה ולצלות אותה כמו שהיא בתנור אבל לא הצלחתי להתגבר על מכשלת הגודל שלא מאפשרת לצלות אותה בשלמותה, פשוט כי אין לי תנור שיוכל להכיל את כולה. בחגיגת יומולדת 70 לאמא שלי, על חוף הים בקיסריה, התממשה לי הפנטזיה. דלעת כתומה וענקית נצלתה משך בוקר שלם על סאג' עגול וכבד מברזל. היה מרתק לראות איך בים של אוכל טעים, צבעוני ומגרה, היתה זו דוקא הדלעת הפשוטה ששכבה לה כנועה בין הגחלים, שהיוותה מוקד משיכה לכל החוגגים, משפחה וחברים, שהתכנסו סביבה וצפו בה משחירה מבחוץ בעוד ליבה הולך ונצבע בכתום עז.


צילומים: דניה ויינר

אפשר לעשות המון דברים עם דלעת. היא יכולה לככב בתבשילי קדירה, קארי וצלי חורפיים, בעוגות ובמאפים, במרקים קטיפתיים ומהבילים וגם במנות סלט או פסטה אביביות. הצבע העז שלה לא מאפשר להישאר אדישים אליה. יש בו פיתוי גדול, בשרה רך ועדין ובטעמה יש יותר מרמז של מתיקות. יש המון סוגים של דלעת וגם בארץ אפשר להשיג אותה כבר במגוון מעניין של צבעים, צורות, גדלים וטעמים.


 

דלעת יפנית צלויה

דלעת יפנית נראית כמו טיפה כתומה כהה שהתנפחה יותר מדי כי לא רצתה להתפוצץ. זאת דלעת בינונית בגודלה, משהו בין אשכולית לפומלה קטנה, שאפשר לצלות ולאכול עם הקליפה. היא מככבת בעיקר בגידולים האורגניים ואפשר למצוא אותה בשוק האיכרים, בסופרמרקטים האורגניים/טבעיים וגם אצל ירקנים מובחרים. אפשר להשתמש גם בפלחים של כל דלעת או דלורית אחרת, יכול להיות שזמן הצלייה ישתנה מעט.

1 דלעת יפנית

1 כפית מייפל טבעי אמיתי (100% מייפל)

1-2 כפות שמן זית

קורט מלח גס

מחממים תנור ל-220 מעלות

חוצים את הדלעת, מנקים מגרעינים וחותכים לפלחים בעובי 2 ס"מ בערך.

מרפדים תבנית בבנייר אפיה. מסדרים את פלחי הדלעת בתבנית. מפזרים מלח. מזלפים מייפל ושמן זית באופן אחיד. מכניסים לתנור החם וצולים 15 דקות או עד שהדלעת רכה (אבל לא עיסתית. צריכה להישאר בה נגיסות מסויימת) ומתחילה להשחים.

מגישים חם כתוספת לבשר או בטמפרטורת החדר, עם עוד קצת שמן זית מעל, כחלק מצלחת  של אנטיפסטי.

 

סלט של ירוקים ודלעת צלויה

 

הניגוד בין הקרירות הירוקה של העלים לבעירת הכתום של הדלעת, בין החריפות המעקצצת שלהם למתיקות המעודנת שלה, הופך את הסלט הזה לטעים ומסקרן. כמו ציור של אביב בצלחת.

1 דלעת יפנית צלויה (כמו במתכון הקודם) בטמפרטורת החדר

צרור עלי ארוגולה

צרור קטן של גרגיר הנחלים (או עלים אחרים שיש בהם חריפות מסויימת)

לרוטב:

1/2 כפית מייפל טבעי

1 כף חומץ יין לבן

קורט מלח

2 כפות שמן זית

מערבבים את מרכיבי הרוטב על ידי ניעור בצנצנת סגורה.

מערבבים את עלי הגרגיר והארוגולה עם הרוטב. מסדרים בערימה במרכזה של צלחת שטוחה. מסדרים את פלחי הדלעת מסביב לערימת העלים ומגישים כתוספת או כארוחה קלה בפני עצמה.

 

סלט של מקלות דלעת ברוטב אסיתי חריף

מי שלא טעם אף פעם דלעת לא מבושלת – זה הזמן. אם הדלעת טריה מאוד ומוצקה, מדובר במעדן. כדאי לבחור בפיסת דלעת גדולה שיש לה הרבה בשר ולא בדלעת קטנה או בדלורית, שהן קשות יותר לחיתוך. הסלט הזה עשוי ממקלות דקיקים של דלעת לא מבושלת שנכבשים קלות ברוטב העוקצני. דרגת החריפות תקבע על ידי סוג וכמות הצ'ילי שתבחרו. אפשר למתן או להגביר לפי מה שאוהבים. אני אוהבת את שלי חריף אש.

1/2 ק"ג דלעת טריה ומוצקה מאוד (נטו, בלי קליפות וגרעינים)

1 חופן נדיב של עלי כוסברה קצוצים
2 כפות בוטנים קלויים וקלופים

לרוטב:

1/2 כפית סוכר דקלים (להשיג במעדניות ובחנויות שמתמחות במזון אסייתי. אפשר גם סוכר רגיל)

3 כפיות רוטב דגים (להשיג במעדניות ובחנויות שמתמחות במזון אסייתי ובחלק מרשתות השיווק)

3 כפות מיץ לימון או ליים סחוט טרי

1 כפית שמן שומשום

קורט מלח (אין צורך בהרבה מלח כי רוטב הדגים הוא מלוח)

1 צ'ילי אדום או ירוק בדרגת החריפות המועדפת, מנוקה מגרעינים ופרוס לפרוסות דקיקות

מקלפים את הדלעת ומנקים מגרעינים. בעזרת סכין מיוחדת לחיתוך מקלות (ג'וליין) חותכים את בשרה של הדלעת לקיסמים דקים. אפשר גם לחתוך ביד אבל צריך סכין חדה והרבה סבלנות.

מערבבים את מקלות הדלעת עם עלי הכוסברה.

מערבבים את מרכיבי הרוטב תוך ניעור בצנצנת סגורה. יוצקים את הרוטב על מקלות הדלעת ומערבבים היטב. קוצצים את הבוטנים או שמים בשקית ומועכים בעזרת מארוך עד שמתקבלים פרורים גסים. מפזרים מעל הסלט.מגישים עם צ'ופסטיקס ומגלים טעם חדש ומפתיע.

 

פנקייקס עם דלעת

אין הרבה ילדים וגם מבוגרים שיוכלו לסרב לערימת פנקייקס חמים וריחניים עם שלולית של מייפל מתוק וענברי מעל. עכשיו תדמיינו שלבצקיות הרכות והקטיפתיות האלה נוסף צבע צהוב-כתום עמוק ובישום עדין של קינמון. עם הילדים שלי זה עבד כמו המקור. שווה לנסות, אולי תצליחו גם אתם להחדיר לתפריט המשפחתי מנת ירק עם רייטינג גבוה.

1/2 ק"ג דלעת (נטו, בלי קליפות וגרעינים)

11/2 כוסות חלב 3% שומן

1/2 כוס שמנת מתוקה (או עוד 1/2 כוס חלב)

4 ביצים

1 כף גדושה סוכר

קורט מלח

קורט קינמון

1 כוס + 2 כפות גדושות קמח תופח

50 גרם חמאה מומסת + חמאה נוספת לזיקוק ולטיגון הפנקייקס

מקלפים את הדלעת ומנקים מגרעינים. חותכים לחתיכות בגודל שווה. מניחים את הדלעת החתוכה בסיר אידוי, מעל מים רותחים ומאדים כ-15 דקות או עד שהדלעת רכה מאוד. מניחים לדלעת להתקרר מעט.

מעבירים את חתיכות הדלעת המאודה למג'ימיקס או לבלנדר. מוסיפים חלב וטוחנים עד לקבלת עיסה חלקה. מעבירים לקערה גדולה. מוסיפים את יתר החומרים (למעט החמאה לזיקוק) ומערבבים בעזרת מטרף עד לקבלת תערובת חלקה לגמרי, ללא גושים.

מזקקים את החמאה שנועדה לטיגון הפנקייקס: ממיסים אותה במחבת קטנה או במג'ימיקס. כשהחמאה נמסה היא נפרדת לשומן צהוב שצף למעלה ולמוצקי חלב לבנים ששוקעים לתחתית. השומן הצהוב שצף הוא החמאה המזוקקת איתה מטגנים את הפנקייקס.

מחממים מחבת טפלון גדולה על להבה גדולה. יוצקים מעט חמאה מזוקקת ומורחים בעזרת נייר מטבח על כל המחבת. יוצקים כף אחרי כף מבלילת הפנקייקס למחבת (כל פנקייק עשוי מכף גדושה אחת של בלילה). שומרים על רווח בין הפנקייקס על מנת שלא ידבקו. מניחים לפנקייקס להטגן ללא הפרעה עד שרואים בועיות קטנות עולות בצדם העליון. זה סימן שהצד התחתון כבר מוכן ואפשר להפוך. מטגנים עד שהצד התחתון מזהיב ומוציאים. יוצקים למחבת נגלה נוספת של פנקייקס. אין צורך לשמן את המחבת לפני כל נגלה, אפשר לשמן שוב כשנראה שיש בכך צורך והפנקייקס מתחילים להדבק. אם המחבת חם מאד והפנקייקס נשרפים לפני שטוגנו כראוי, מקטינים את הלהבה.

מגישים חם עם מייפל טבעי או אבקת סוכר. קשה להחליט אם הפנקייקס יותר יפים או יותר טעימים.

גירסה להדפסה גירסה להדפסה

תגובה אחת על ג'ינג'יות מהנות יותר

  1. Inna הגיב:

    Hi Michal,

    Could I use pumpkin puree and if yes, how much?
    Thank you

תגובות יפורסמו באישור המערכת.
תגובות בוטות או בעלות תוכן שיווקי לא יפורסמו.

לכתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים