ביקור בירדן ועוף בדואי צלוי על גחלים

"מה אתה אומר על נסיעה לירדן בפסח?", שלפתי מול האיש שלי בטון הנונשלנטי ביותר שיכולתי לגייס.

הוא לכסן אלי מבט של "מאיפה-לעזאזאל-הבאת-את-ירדן-עכשיו", שתק כמה שניות ובתום שיח פנימי מהיר משך בכתפיו וסינן "יאללה, למה לא?".

למחרת החג הראשון ארזנו ציודינו, מצאנו בייביסיטר ראויה לסלוקית ושמנו פעמינו אל המדבר הגדול, כי תכלס אין דרך אותנטית מזו לחגוג את יציאת אבותינו ממנו, זו שלשמה כולנו מסובין על מצותינו ומרורינו הרבים.

במעבר הגבול בעקבה חיכה לנו מוחמד, בדואי מקומי דובר אנגלית ראויה, שהעמיס אותנו על הג'יפ שלו ותוך פטפוט אינפורמטיבי דיבר את דרכו אל ליבנו וסחף אותנו איתו אל נופי המדבר היפים שראיתי בחיי.

ואדי ראם. זה שגם לורנס איש ערב נפל שבי בקסמיו. מרחבים אינסופיים של אבני חול משובצות גרניט בגוני אדום חמרה. תצורות אבן שאין די מילים לתאר את עוצמתן וביניהן דיונות של חולות דקיקים, אדומים, רכים ובתוליים.

_MG_3428_Fotor_MG_3389_Fotor_MG_3429_Fotor_MG_3436_Fotor_MG_3455_Fotor

הילדים הלכו עד הסוף עם פנטזיית המדבר ויחד עם האיש טיפסו על גבם של גמלים שנשאו אותם בנדנוד מערסל אל האופק.

 

IMG_20140416_123357_FotorIMG_20140416_132415_Fotor

אני נשארתי בכפר הקטן לבדוק את דוכני הירקות והפלאפל המקומיים.

 

_MG_3361_Fotor_Collage_Fotor

את היום העברנו בנסיעה תוך עצירות לטיפוס, קיפוץ בין סלעים וקשתות אבן אדומות, ריצות במורד ובמעלה הדיונות שאי אפשר לסרב להן בשום גיל ולגימת תה בדואי בניחוח מרווה, הל וקינמון, מומתק כהלכה, מתבשל לאיטו על גבי מדורות.

_MG_3373_Fotor_MG_3406_FotorIMG_20140416_133330_Fotor_Collage_Fotor

לקראת השעה 3 בצהריים היינו כולנו מורעבים ובשלים לארוחה.

מוחמד הוביל אותנו אל פינת הסבה מאולתרת, בצילו של סלע ענק. יחד עם הילדים אסף עצים וגבעולים והבעיר בהם אש.

מצידנית גדולה שלף פיסות תרנגולות חופש צעירות ודקות גיזרה שגדלו עד אותו בוקר בחצר ביתו ותובלו מראש בהל, קינמון, פלפל שחור, לימון, שמן זית ולבנה נוזלית תוצרת בית. יחד עם עגבניות, בצלים ופלפלים חריפים שנקטפו בגינתו, הניח אותם על רשת להיצלות מעל המדורה.

בינתיים חתכנו ביחד סלט טרי של ג'רג'יר (עלי רוקט צעירים), בצל ירוק, נענע ועגבניות שגם הם נקטפו בבוקר בגינה, מתובל בנדיבות בלימון ושמן זית.

מהצידנית נשלף גם חציל קלוי מתובל בלבנה וטחינה וחומוס שהרתיחה וכתשה לפנות בוקר אמו.

_MG_3480_Fotor_Collage_Fotor

 

יחד עם פיתות דקות וטריות, שעזרו לנו לאסוף את כל אלה אל פינו, היתה זו אחת הארוחות הטעימות והקסומות שיצא לנו לאכול. אולי היה זה אוויר המדבר ואולי האנרגיה שהוציאו בריצה, טיפוס ושאגות שמחה וחופש, אבל גם הילדים, שנוטים בדרך כלל לבררנות וחשדנות מסוימת כלפי מזונות לא לגמרי מוכרים, טרפו במרץ והשמיעו קולות של עונג גדול.

אחרי נסיעה לא קצרה, קפה, כנאפה סולת ועוואמה (כדורי בצק קטנים טבולים בסירופ סוכר בדרגת מתיקות בדיונית) במאפיה באחד הכפרים ומפגש עם סידרא הגדי התינוק שיונק בלי למצמץ מעטיניה של אתון שמצידה שמחה לשמש לו מיניקת,  הגענו לאכסניה בכפר הבדואי הנטוש והמשוחזר דנה שנמצא בלב ליבה של שמורת הטבע דנה, הגדולה בשמורות הטבע בירדן. מבנה אבן משוחזר, מחולק לחדרים קטנים שלכל אחד מהם מרפסת שצופה אל מרחבים של נוף הררי, מכוסה בחלקו מרבדי ירק ומחורץ לרוחבו בוואדיות עמוקים רבי עוצמה. 

 

IMG_20140416_171028_FotorIMG_20140416_171110_Fotor_MG_3495_Fotor_MG_3500_Fotor_MG_3509_Fotor_MG_3508_Fotor

הנסיכה טיפסה אל מרומי מיטת קומותיים, שהיא בחודשים האחרונים פסגת חלומותיה הנשגבים ביותר, ושקעה בכתיבת יומן מסע. המתבגר חיפש לשוא זווית שבה הרשת האלחוטית תראה סימני חיים ואנחנו בהינו במרחבי הסלע הבלתי נגועים שהתחילו להיצבע לאיטם בכתום וסגול.

_MG_3512_Fotor_MG_3513_FotorIMG_20140416_203849_FotorIMG_20140416_191317_Fotor

אם רק היו מנהלי המקום קצת יותר אדיבים ובעלי נכונות לתרגל הכנסת אורחים, היתה חוויית הלילה בדנה סוף נעים ורגוע ליום מושלם במדבר.

כך או כך עשינו כיבוי אורות מוקדם ומחוסר באופציית פעילות מאתגרת יותר שקענו בשינה עמוקה.

למחרת עשינו דרכנו בהדרכתו של מוחמד במורד שמורת דנה אל ואדי זרד שנקרא בפי המקומיים ואדי חיסה, אחד משלושה קניונים עמוקים, גדולים ומפותלים בהם זורמים מי מעיינות קרים וחמים כל השנה. צעדנו בערוץ הנחל השוצף, מימיו נעימים ומרעננים בחום הכבד. משני צידינו מזדקרים קירות תלולים מפוסלים בתצורות דמיוניות וצבועים כמו ביד אמן בגוונים רכים של חומים, אפורים, לבנים וצהובים.

_MG_3559_Fotor_MG_3554_Fotor_MG_3563_Fotor

הנסיעה אל הוואדיות באיזור ים המלח הירדני, בהם זורמים מי מעיינות חמים, הסתיימה באכזבה. מצאנו אותם מלוכלכים ומסבירי פנים כמו הכנרת אחרי המנגלים של יום העצמאות. העמסנו את עצמנו על הג'יפ והפלגנו במעלה התלול של ואדי נמלה בואך פטרה. קשה לתאר כמה תצורות מדבר שונות עברנו ביומיים. נוף מתחלף בנוף, סלע מתחלף בסלע, צורות וצבעים שמביאים גם אפיקורסית מוחלטת למחשבות על כוח עליון.

נפרדנו בצער ממוחמד, נעלנו נעלי הליכה ויצאנו בעקבות האגדות אל הסלע האדום. מה יכולה לכתוב על פטרה שעוד לא כתבו עליה? חברנו אל תיירי כל העולם וצעדנו איתם בנקיק האדום שבין קירותיו המזדקרים גבוה מעל ראשינו עוברת הדרך המסתורית והשמורה היטב אל העיר הנבטית האבודה.

IMG_20140418_122221_FotorIMG_20140418_103903_FotorIMG_20140418_103941_Fotor

בין המוני מבקרים, רוכלים, גזלנים, סוסים, חמורים וגמלים אומללים ומוכי גורל וישבן צעדנו בשבילים המאובקים וניסינו להבין ולהפנים את המלאכה הבלתי נתפסת של סיתות עיר שלמה באבן חול מתפרקת.

מפטרה המשכנו לעקבה, שכנתה מעבר לגבול של אילת. הילדים והאיש בילו על  החוף ואני עטיתי על עצמי גלביה תכולה (שהתגלתה כפריט אופנתי יעיל ביותר לשילוב בין חום מדברי כבד וצניעות שמכבדת את חוקי המקום) ויצאתי לשוטט בשוק האוכל המקומי.

עיר ערבית מבחינתי היא תמיד הבטחה להרפתקה תרבותית-קולינרית. לונה פארק של ריחות וטעמים מהולים בהכנסת אורחים גנטית. גם בעקבה מצאתי את התמהיל הקבוע של תבלינים, ירקות, מאפיות, חומוסיות, פלאפליות, דוכני בשמים מתמציות טבעיות, נרגילות מהם נפלט עשן מבושם בניחוח תפוחים מתקתק והמון כוסות תה/קפה מתובל בעוצמה בהל, אולי התבלין האהוב עלי מכולם.

IMG_20140419_111521_Fotor_Collage_Fotor

העיר עניה, לא נקייה במיוחד, מסבירת פנים במידה (בעיקר אם אתם לא מתל אביב) וניכר בה שתושביה חיים בדוחק ועובדים קשה למחייתם.

IMG_20140419_110020_FotorIMG_20140419_114540_Fotor_Collage_FotorIMG_20140419_110302_FotorIMG_20140419_114450_Fotor

הבוקר האחרון שלנו בעקבה התחיל בסופת רוחות וחול שאיימה לערבל את החוף על יושביו ושלחה את כולם לתפוס מחסה. לא כל כך נעים לראות חוף נטוש, חשבנו בעודנו אוספים מיטלטלנו ונערכים ליציאת ירדן.

IMG_20140420_102906_Fotor

 

עוף בדואי צלוי על גחלים (או בתנור) נוסח מוחמד

את סודות הדיאטה הבדואית חשף בפנינו מוחמד בשני משפטים: אוכל טרי מאוד, שחלק גדול ממנו גדל בחצרות הבתים וחצי ליטר חלב גמלים טרי לארוחת בוקר, כל בוקר. "הויאגרה הבדואית" מכנה מוחמד את החלב הזה וגם חומר ניקוי יעיל ומהיר למערכת העיכול כולה.

השבוע, בבית, הבערתי גחלים בגריל הביתי הקטן, זה ששמור בדרך כלל לארוחות קוריאניות בהן נצלה הבשר בזמן אמיתי סמוך לשולחן. השריתי נתחי עוף טריים ככל שיכולתי לרכוש במשרה הסודי של מוחמד. קצצתי ירוקים מהגינה, שרפתי חציל שנח ישירות על הגחלים וניסיתי לשחזר את ארוחת הפלאים ההיא מוואדי רם. היה טעים על אף שהמרכיב הסודי – קסם המדבר – בלט בחסרונו.

_MG_3755_Fotor

אם אין לכם זמן ואנרגיה להבעיר פחמים אפשר לצלות את העוף הזה בהצלחה גם בתנור.

_MG_3726_Fotor

 

לעוף:

4 שוקיים קטנות

4 כנפיים מחולקות לשני חלקים

4 ירכיים חתוכות כל אחת עם העור והעצמות ל-4 נתחים בגודל ביס (אם צולים בתנור אין צורך לחתוך את הירכיים לנתחים. על הגריל החיתוך מבטיח צליה מהירה ואחידה יותר).

 

למשרה:

4 תרמילים שלמים וירוקים של הל

1/4 כפית קינמון

1 כפית שטוחה מלח ים

5 גרגירים שלמים של פלפל שחור

1/3 כוס יוגורט עיזים או כבשים. אני השתמשתי ביוגורמה (לא חובה אבל מוסיף המון)

2 כפות מיץ לימון סחוט טרי

1/4 כוס שמן זית

 

מבעירים את הפחמים או מחממים תנור לחום גבוה ביותר.

_MG_3672_Fotor

מכינים את המשרה:

בעלי ומכתש (או בעזרת תחתית של כוס זכוכית עבה) כותשים יחד הל, קינמון, פלפל שחור ומלח עד לקבלת אבקה חלקה ואחידה. חלק מקליפות ההל יישארו שלמות וזה בסדר.

בקערית מערבבים יוגורט, מיץ לימון ותבלינים כתושים.

מוסיפם שמן זית ומערבבים שוב.

יוצקים את הרוטב על העוף ומערבבים היטב. עדיף כמה שעות לפני הצליה, על מנת שיעמוד ויספוג טעמים.

_MG_3681_Fotor

מכינים את הבשר:
צלייה בתנור:

מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.

מסדרים את נתחי העוף בתבנית.

צולים בתחתית התנור במשך שעה או עד שהנתחים שחומים מאוד והבשר רך.

רצוי להרטיב את העוף מדי פעם במיצי הבישול שמצטברים בתבנית במהלך הצלייה.

 

צלייה על הגריל:

לכאורה פשוט מאוד:

משמנים היטב את רשת הגריל על מנת שלא יידבקו אליה הנתחים ויופשטו מעורם.

מפזרים את הנתחים על הרשת: העבים באזורים המרכזיים החמים יותר והדקים בצדדים. אפשר ורצוי לזרוק על הגריל גם כמה עגבניות ופלפלים חריפים.

מניחים לעוף להיצלות עד להשחמה מבלי שמציקים לו או הופכים כל רגע לבדוק מה מצבו. כשהוא שחום ופריך בחלק שנוגע ברשת הגריל הוא נפרד ממנה בקלות ומוכן להפיכה לשם השחמה בצידו השני. היזהרו מאש שתצרוב אותו עד לחריכה מבחוץ ותשאיר אותו לא מספיק עשוי מבפנים. שלא כמו בשר בקר או טלה, עוף צריך להיות לגמרי וול דאן. לאכול אותו צמיגי או מדמם זה ממש לא טעים.

כמה זמן צריך העוף להיצלות?

קשה לומר בדיוק. זה תלוי במידת החום של הגריל ובגודל הנתחים. 15-20 דקות הם כיוון ראשוני טוב. בתוך זה תצטרכו להפעיל שיקול דעת. או לטעום.

_MG_3700_Fotor_MG_3690_Fotor_MG_3759_Fotor 

 

גירסה להדפסה גירסה להדפסה

20 תגובות על ביקור בירדן ועוף בדואי צלוי על גחלים

  1. רחלי הגיב:

    מדהים לכם !
    ובטעם של געגוע מתמר בעשן!

  2. מירב הגיב:

    כתבת מקסים

  3. דודי ולקו הגיב:

    כייף ושבירת שגרה עירונית.
    צריך שהמשפחה תזרום איתך ואצלך הם בדיוק בגיל ובדעת המתאימה….יפה!
    המנגל הזה נראה שונה ואיכותי ומתאים לשימוש בייתי..מדהים…מהיכן …או?
    תודה!
    יאללה בשמחות!

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      המנגל הקומפקטי המדוגם הוא מכאן:
      http://www.thuros-israel.com/products/camping-grill

  4. תמר הגיב:

    תמונות מהממות! עושה חשק.
    מה שמים למאותגרים במקום יוגורט?

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      פשוט מוותרים על היוגורט. לא צריך במקום

  5. ליאורה הגיב:

    איפה אשיג חלב גמלים?
    צבעי המדבר מדהימים. בטח שהאוכל נראה מצויין. פשוט ולעניין.
    אז אני הולכת להכין צהריים.
    כמה שמחתי לדעת שאתם כבר בבית………….

  6. לימור הגיב:

    אוי מיכל מיכל אין כמוך !
    איזה תמונות מהממות ומילים מקרבות
    יכולה להרגיש בכל חושי את המדבר
    הצבעים והריחות והטעמים…
    עפתי 🙂
    תודה על החוויה
    לימור

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      ותודה על המילים הטובות כלכך

  7. סטריקובסקי שמואל הגיב:

    נהנתי מהכתבה ומהתמונות הנהדרות. האם אפשר ליצור קשר עם הבדואי או שהם ממתינים בעקבה לתיירים. תודה על התשובה

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      הגענו אליו דרך חברה ישראלית שמתמחה בטיולי מדבר.
      תוכל למצוא אותם פה:
      http://www.desertecotours.com/hebrew/

      האיש שמתמחה בירדן הוא תומר.
      ממליצה בחום. יעילים, חמודים ואמינים.

  8. ירדנה הגיב:

    וואו ! תודה על המסע שעשית לנו ! נראה מדהים !!! כמה שאני רוצה כבר מזמן להגיע לשם … נראה לי קצת מלחיץ….

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      לא הרגשנו שום סוג של לחץ. ביום בו חצינו את הגבול חצו לפנינו מאות ישראלים. המון טיולים פרטיים וקבוצתיים יוצאים מהארץ לירדן. זה כמובן עניין מאד אישי אבל יכולה לומר בפה ממלא שבהחלט שווה.

  9. חיה הגיב:

    קראתי בשקיקה , התפעלתי מהכל , הכתיבה , התמונות , קסם צרוף !!!! ותודה על העוף שינוסה כבר מיד ..
    תודה
    חיה

  10. שלומי מנע הגיב:

    כתבה מקסימה , איזה פלאשים עשית לי אימאל'ה , לפני שלושה שבועות עשינו את הטיול הזה עם מוחמד המדהיםםםםםםם שאין דברים כאלה. אני חזרתי נרגש ונפעם מהטיול הזה ומהארץ המדהימה הזאת שהיא מטר ואצבע מישראל . אין ספק שאני אסע לשם שוב. יש לי את הטלפון של מוחמד ואני מתכנן טיול נחלים וואדיות איתו. איזה כייף לנו שעברנו חוויה כזו, אנשים נוסעים אלפי קילומטר, משלמים אלפי שקלים ומתחת לאף יש פנינה כזו.

  11. טלי הגיב:

    מיכל יקרה, כשאת מתארת חוויה שאת עוברת חלים על חוקי הזמן והמרחב שלי חוקים אחרים. לפתע האף נמלא בריח מדורה, באישון שלי משתקפים ההרים האדומים .כל הגוף אפוף טעם נוסטלגי של אבק חול ושמש . האוכל המדברי הטעים מטובל בתבלין האנושי הכי נשגב- מרחבי החופש!

    1. טלי הגיב:

      שמתי לב שכתבתי מטובל במקום מתובל. אך פליטת הקולמוס הזו מוצלחת כי המדבר טובל בחופש….

      1. מיכל וקסמן הגיב:

        מתוקה את. וכמה כיף שקל כלכך לקחת אותך איתי לטייל

  12. טלי הגיב:

    והתמונה המקסימה של בתך עם הגדי .

  13. שמעון הגיב:

    שלום מיכל.
    אם ניתן, אנא מימך צרי עימי קשר לשם קבלת דרכי תקשורת למחמד הנ"ל לצורך אירגון טיול לקבוצה. נא צרי קשר לטל 052-3565753
    תודה
    שמעון

תגובות יפורסמו באישור המערכת.
תגובות בוטות או בעלות תוכן שיווקי לא יפורסמו.

לכתוב תגובה

You have to agree to the comment policy.