חריף או מתוק? קציצות דגים לפסח

 

השנה, בפעם הראשונה, סדר פסח אצלנו בבית. לא ברור איך זה קרה, אבל אמא שלי

החליטה בינה לבינה שזה ממש בסדר "לעבור דור" כמו שהיא אומרת. 16 איש, אוכל חגיגי מסורתי וגם משהו שהילדים אוהבים. הרבה מורשת של הסבתות ונוסטלגיה בצלחות פורצלן מבריקות. על פי המסורת המקובלת בפולניה רבתי, מחלקים משימות: מי במרק ובקומפוט (אמא), מי בסלטים ובתוספות (נויה), מי בבשר, בחזרת, בחרוסת, בכבד קצוץ, בקנידלעך בעוגה ובכל השאר (אני) ואז נשארת שאלת השאלות: ומה עם הגפילטע פיש? פסח ללא גפילטע איננו פסח.
 

גם אם הקרפיונים כבר לא שוחים באמבטיה ואת הפירוקים והטחינות עושה איש הדגים, גפילטע זה עניין למיתולוגיות בין-דוריות, לגאוות יחידה ולדיונים אינסופיים על המתכון המושלם והחיפוש אחריו. השנה אני מכינה גפילטע!  סבתא תילה לקחה איתה לגן עדן גם את המתכון לדגים המושלמים שלה, אבל בצד השני של המשפחה יש לי דודה אחת, חרוצה ואהובה, שעדיין טורחת ומכינה דגים ממולאים כהלכתם, ממש כמו אלה שגדלה עליהם בבית אמא-סבתא חנה הליטאית, שנפטרה בגיל צעיר מדי, כשהייתי ממש ילדה, ולא נותרו בי זכרונות חיים ממאכלים מזרח אירופאים מסורתיים אותם הכינה.

הרמתי טלפון לדודה עדינה וסידרתי לנו דייט עם קרפיונים במטבח הפעיל שלה בהוד השרון, מרחק יריקה ממה שהיה פעם החצר הקסומה של סבא אריה וסבתא חנה, שם גדלה. היא והגפילטע המיתולוגי.

 

הגפילטע האבוד של סבתא חנה

 אין מתכון לגפילטע בלי מיתולוגיה משפחתית. אצלנו מדובר בדרמה של ממש: על ערש דווי, במיטת חוליה בביה"ח, הכתיבה סבתא חנה את המתכון לדגים שלה לשכנתה לחדר. כי על מה כבר ידברו שתי בלעבוסטיות משועממות אם לא על בישולים? עדינה דודתי ישבה לה בצד ולא חשבה לשלוף עט ולרשום. בישולים לא עניינו אותה אז ולא עלה בדעתה שמדובר במורשת ולא בסתם מתכון. סבתא חנה נפתרה מוקדם מהצפוי. עם האבל באו הגעגועים לריחות וטעמים של בית אמא. שנים חיזרה עדינה על פתחן של דודות ושאר קרובות בשלניות, אך לשווא. התוצאות לא השביעו רצון. ואז, כשכמעט אמרה נואש, על מפית לבנה בבית קפה שכונתי, נתנה לה חברה בשלנית מתכון לגפילטע שנשמע מבטיח. היא רצה למטבח, טחנה ובישלה, הגישה ביד רועדת מזלג אל פיה והוצפה התרגשות ותחושת ניצחון: נמצאו הדגים האבודים!


לקציצות הדגים (20-25 קציצות):

750 גרם קרפיון טחון בלי עור ועצמות

3 בצלים בינוניים

4 ביצים

1 כוס קמח מצות

1 כפית מלח גס

3 כפות סוכר

קורט נדיב של פלפל שחור גרוס טרי

לבישול הדגים:

מים (הכמות תלויה בגודל הסיר)

2 בצלים בינוניים חתוכים לפלחים גסים

1 כף מלח גס

2-3 כפות סוכר

1/2 כפית פלפל שחור גרוס טרי

ראשים ואידרות של הדגים

2 גזרים שלמים קלופים

קונים את הדגים:

כבר בשלב קניית הדגים צריכה להתקבל ההחלטה אם רוצים גפילטע פיש או רק גפילטע. המהדרין מבשלים פרוסות שלמות של קרפיון ממולאות בתערובת הדג הטחון. אני באופן אישי אוהבת יותר את הגפילטע ופחות את הפיש ומוותרת על פרוסות הדג לטובת קציצות בלבד. גם בעניין הראשים יש כל מיני אסכולות: אם יש לכם בעיה עם תזכורות בוטה בסיר לחיה שאתם אוכלים, אפשר להשאיר את הראשים אצל מוכר הדגים ולהסתפק בבשר הדג הטחון. אצל אבא שלי למשל, חג בלי ראש של דג בצלחת איננו חג וראשו של הקרפיון משתכשך לו בסיר שלי במלכותיות. בכל מקרה אל תוותרו על האידרות של הדג, שיונחו בין שכבות הקציצות בסיר וישמשו חוצצים שימנעו מהן להידבק ובאותה נשימה יוסיפו נופך ג'לטיני חגיגי לרוטב לטובת אסכולת פולניה האדוקה שאוהבת את הדגים שלה קרים עם ג'לי רוטט ליד.

ובקיצור: אם רוצים רק קציצות מבקשים ממוכר הדגים 750 גרם (או כמה שתרצו) בשר קרפיון טחון פעם אחת עם האדרות והראשים בנפרד. אם תרצו למלא גם פרוסות של דג תבקשו שיחתוך את חלקו העבה של הדג לפרוסות בעובי אצבע, שלמות – בלי לקרוע את רצועת העור שעל הבטן, ואת חלקו התחתון של הדג יטחן לקציצות.

מכינים את הקציצות:

מקלפים את הבצלים וטוחנים במג'ימיקס בפולסים על מנת שלא יווצר רסק בצלים אלא בצל קצוץ קטן מאד, שאינו שוחה במיץ בצלים. אם יש לכם מטחנת בשר בבית ואתם טוחנים את הדגים בעצמכם, כדאי לטחון איתם גם את הבצלים.

בקערה גדולה מערבבים דגים טחונים, ביצים, סוכר (לא להבהל, זה נראה הרבה אבל פחות מורגש בבישול), מלח ופלפל. מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב, עדיף בידיים, לקבלת תערובת חלקה ואחידה. התערובת תהיה רכה מאוד, אפילו קצת דביקה וזה בסדר.

כאן מגיעה נקודה משמועתית ביותר בתהליך הכנת הדגים: צריך לטעום את התערובת ולוודא שהתיבול מאוזן, בכל זאת – על טעם ועל ריח וכו'. אם אתם אמיצים תקחו צביטה מיניאטורית מהתערובת ותניחו על הלשון למבדק מהיר. אם גדול עליכם קרפיונים וביצים חיות אפשר לחמם מחבת טפלון קטנטן ולצלות עליו מעט מהתערובת לכמה שניות ואז לטעום ולתקן תיבול אם צריך.

מרטיבים מגש או צלחת גדולה במעט מים. מרטיבים מעט את כפות הידיים ויוצרים מתערובת הקציצות דיסקיות שטוחות יחסית בגודל של כף יד לא גדולה, או כל גודל שתרצו, ובלבד שלא יהיו גדולות מדי כדי שלא יתפרקו בבישול. הקציצות יתנפחו קצת בבישול אז לא להגזים בעובי. אם בחרתם למלא את פרוסות הדגים בתערובת הקציצות: מחזיקים את הפרוסה ביד וממלאים את החלל שלה בתערובת. משטחים את התערובת בעזרת כף היד ומחליקים אותה כך שתמלא בדיוק את פרוסת הדג בלי לבלוט מעליה או מתחתיה.

מכינים את הרוטב:

בוחרים סיר רחב ושטוח יחסית שיאפשר לסדר את קציצות הדגים בשתי שכבות מקסימום. ממלאים את הסיר במים בגובה 5-6 ס"מ. מפזרים את פלחי הבצלים בתוך המים ומוסיפים סוכר, מלח ופלפל. מכסים ומביאים לרתיחה על אש גבוהה. מערבבים עד שהסוכר והמלח נמסים. טועמים ומתקנים תיבול.

מבשלים את הקציצות ברוטב:

בעדינות והזהירות מסדרים את פרוסות הדגים או הקציצות בסיר. מניחים את אדרות הדגים מעל השכבה הראשונה של הקציצות או הפרוסות ומעליהן מסדרים בעדינות שכבה נוספת. מעל הכל מניחים את הגזרים בשלמותם. מכסים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים מכוסה במשך שעתיים תוך שמירה על רתיחה מתונה.


מקררים ומאכסנים:

כשהדגים מוכנים כדאי להפריד אותם מהרוטב כמה שיותר מהר. יש להם נטיה להחמיץ די מהר אם הם נשארים לשחות בתוכו. מניחים לדגים להתקרר מעט בסיר ומעבירים בעדינות ובזהירות את הקציצות או פרוסות הדגים יחד עם הגזרים לכלי גדול עם מכסה. מנקזים את הנוזלים שמצטברים בתחתית הכלי ומשתדלים להשאיר את הדגים בסביבה יבשה ככל האפשר. את הרוטב שבסיר מסננים לכלי נפרד ושומרים גם אותו במקרר. אפשר להכין את הדגים יום לפני ארוחת החג אבל לא יותר מזה.

מגישים את הקציצות:

אם אתם אוהבים את הדגים שלכם קרים אז החיים קלים: מסדרים בצלחת קציצה או שתים. פורסים את הגזרים לפרוסות דקות ומקשטים כל קציצה בפרוסת גזר או שתיים. מגישים עם כף של רוטב שנקרש בינתיים לג'לי מוזהב, או בלי.

אם אתם אוהבים את הדגים שלכם חמים, מחממים את הרוטב בסיר שטוח ומסדרים בתוכו את קציצות הדגים ומעליהם הגזרים השלמים. מכסים ומביאים לרתיחה. מגישים חם בתוך שלולית של רוטב עם פרוסות דקות של גזר מעל.

 

חזרת

אין גפילטע בלי חזרת. אין סדר פסח בלי חזרת. הצבע האדום-סגול ואדי החריפות שמטפסים באף כמו שוט של אדרנלין ששואף להשתלט על המוח, הם בעיני זריקת חיים לשולחן הסדר. אני אוהבת את שלי חריפה עד כאב ודמעות בעיניים ומשתמשת ביחס שווה בין חזרת לסלק. אם אתם מעדיפים חזרת מתונה יותר הגדילו את כמויות הסלק והפחיתו את כמויות החזרת בהתאמה.


1 ק"ג שורש חזרת (ממנו יישאר 1/2 ק"ג נטו אחרי קילוף וניקוי)

4-5 סלקים בינוניים רצוי באותו גודל פחות או יותר (בערך 3/4 ק"ג לפני צליה ממנו יישאר 1/2 ק"ג נטו)

1 כפית סוכר

3 כפות חומץ יין לבן

1/2 כפית מלח גס

אפשר לאדות את הסלק או לבשל במים עד שמתרכך. אני מעדיפה לצלות בתנור עטוף בנייר כסף, צבעו וטעמו העז של הסלק נשמר כך במלוא העוצמה.

מחממים תנור לחום גבוה ביותר. שוטפים את הסלקים ועוטפים אותם בנייר כסף. צולים בתנור 30-40 דקות או עד שהם רכים. הזמן יכול להשתנות מעט לפי גודל הסלקים שבחרתם. אפשר לבדוק על ידי נעיצת קיסם בבשרו של הסלק הצלוי. אם הקיסם חודר בקלות סימן שהסלק מוכן. שולפים את הסלקים מתוך נייר הכסף, מקלפים ומקררים.

בעזרת סכין חדה מקלפים את שורשי החזרת ומסירים את החלקים הסיביים והמעוצים במיוחד. חותכים גס. מעבירים את החזרת החתוכה למעבד מזון וטוחנים לאבקה דקיקה. היזהרו בפתיחת המכסה של מעבד המזון – החזרת בוערת ומשחררת אדים שיגרמו לכם לבכי ובעירה פנימית. אם גם אתם, כמוני, מכורים להמראה של אדי החזרת במעלה האף ישירות אל המוח – לכו על זה ותסניפו בהנאה.

מעבירים את החזרת הטחונה לקערה. מוציאים את הסכין של מעבד המזון ומרכיבים במקומו את דיסקית הפומפיה הדקה. מגררים את הסלק בדיסקית הזו ומוסיפים לחזרת שבקערה. אפשר לגרר את הסלק גם ביד על פומפיה דקה, אבל בשום אופן לא לטחון בסכין של המג'מיקס. חזרת טובה צריכה להיות בעלת מרקם גס ולא כזה שמזכיר אוכל מרוסק לתינוקות.

מוסיפים סוכר, מלח וחומץ ומערבבים היטב. מאכסנים בצנצנת אטומה היטב. כדאי להכין יום-יומיים קודם ולהניח לחזרת לספוג טעמים ולהיכבש במיצים של עצמה. אפשר לשמור כשבוע במקרר אבל לקחת בחשבון שהחריפות מתנדפת בהדרגה. הולך מצוין גם עם בשרים קרים או חמים ובסנדוויצ'ים.


קציצות דגים עם עגבניות חריפות (30-25 קציצות קטנות)

מי שדם אשכנזי אינו זורם בעורקיו וגם רבים מאלה שכן, מתייחסים אל גפילטע-פיש בבוז מהול בחשש ורואים בקציצות הקרפיון אוכל אפור, עם מרקם בעייתי… ואיך לעזאזאל קשורה כל המתיקות הזאת לדגים? האיש שלי למשל, שבאמת מוכן לטעום ולאכול הכל, לא יכניס ולו ביס אחד של גפילטע לפיו, גם אם יהיה זה האוכל האחרון עלי אדמות. לטובת כל אלה, הנה מתכון לקציצות דגים שיש להם צבע עז ומגרה, הן קטנות ורכות ומפיצות ריח של פלפל חריף, כוסברה ושום. קונטרה מצוין בשלב הגפילטע ומנה אטרקטיבית גם בסתם יום של חול.



צילום: דניה ויינר

לקציצות:

750 גרם מוסר ים ללא עור ועצמות

3 כפות מיץ לימון סחוט טרי

1 שן שום

3 כפות שמן זית

מלח גס

1/2 חבילה כוסברה (או פטרוזיליה)

1 ביצה

1/2 כוס קמח מצה (לא בפסח מחליפים בחלק הלבן של 3 פרוסות לחם, מושרות במים וסחוטות)

לרוטב העגבניות:

4 כפות שמן זית

2 שיני שום קלופות ופרוסות דק

1 פלפל ירוק חריף פרוס

1 ק"ג עגבניות שרי אדומות ומתוקות מאוד (עדיף תמר), חצויות

1 כפית שטוחה מלח גס

מכינים את הקציצות:

שמים את כל החומרים לקציצות במעבד מזון וטוחנים בפולסים, עד לקבלת תערובת בעלת מרקם גס יחסית ולא משחתי. אם התערובת רכה מדי לעבודה, אפשר להעביר לשעה במקרר.

יוצרים מהתערובת כדורים קטנים ומסדרים בצלחת.

מכינים את הרוטב:

מחממים את השמן  בסיר רחב וכבד (ללא מכסה) על הלהבה הגדולה ביותר. מוסיפים את פרוסות הפלפל החריף ומטגנים עד שצבען הופך לירוק זרחני. מוסיפים את פרוסות השום ומטגנים כ-30 שניות. מוסיפים את העגבניות ואת המלח ומערבבים.

מבשלים את העגבניות 5-10 דקות או עד שהעגבניות מתפרקות ושוחות במיץ של עצמן. מערבבים בעדינות מפעם לפעם. מנמיכים את האש אך שומרים על רתיחה מתונה. מבשלים 5-7 דקות נוספות, עד שכל העגבניות התפרקו והרוטב מסמיך.

מבשלים את הקציצות ברוטב:

מסדרים את הקציצות בתוך הרוטב, בשכבה אחת. בעזרת כף מכסים אותן בעדינות עם הרוטב. מביאים לרתיחה. מכסים את המחבת, מנמיכים את האש לרתיחה מתונה ומבשלים 10 דקות. מקטינים את הלהבה ומבשלים 10 דקות נוספות.

אפשר להכין יום לפני הארוחה ולשמור במקרר לחימום חוזר.


צילומים: דניה ויינר

גירסה להדפסה גירסה להדפסה

6 תגובות על חריף או מתוק? קציצות דגים לפסח

  1. לגיא
    דיאט קולה נחשב מנה?

  2. גיא הגיב:

    בקשה למידע נוסף
    אודה אם יצויינו ויצולמו גם המנות שיעל מכינה

  3. פיני הגיב:

    אחלה כתבה, מקווה שיצליח לי, לא עשיתי מעולם
    שמחתי לקרוא את הכתבה היפה והמושקעת, מקווה שאליח לעשות, האמת שקנינו כבר לפסח הקרוב צינצנות מוכנות שלעולם לא חשבתי שאסכים להכניס לפי.
    את ניראת לי בשלנית ואני אוהב אוכל טוב, אשמח לשמוע ולקבל ממך .
    תודה וחג שמח
    פיני.

  4. לימור הגיב:

    תוספת לדיאטה
    קראתי את המתכונים ,וראיתי את התמונות והתלהבתי, מחכה שהפסח יעבור

  5. אילנה הגיב:

    שכחת מרכיב בגפילטע
    גם אנחנו מליטא, ולסבתא שלי גם כן קראו חנה… הליטאים מוסיפים מרכיב ממש חשוב לציר- כמה פרוסות של סלק. זה מוסיף צבע וקצת מתיקות. חוץ מזה, המתכון שלך נראה דומה והדגים נראים דומה לאלה שמכינים בעדה. אם תרצי, אני רשמתי המון מתכונים של סבתא שלי, כגון צימעס תפוחי אדמה ושזיפים, קוגעל תפוחי אדמה, סוכריות גזר- אימבערלך ועוד. הכל אופייני ליהודי ליטא.

  6. מירי הגיב:

    מתכונים ליטאים
    לאילנה מתגובה 5, אשמח מאוד ״להתעדכן״ במתכונים הליטאים. המייל שלי: [email protected]
    מקוה שאיכשהו תקראי את התגובה הזאת…
    מירי אנדלמן.

תגובות יפורסמו באישור המערכת.
תגובות בוטות או בעלות תוכן שיווקי לא יפורסמו.

לכתוב תגובה

You have to agree to the comment policy.