לסבוס יוון, מילון כיס

א

אי

חולמת לחיות על אי, לאו דווקא בודד.

הים, השמיים והמים מכל הכיוונים. פמיליאריות נעימה שיש לאן לברוח ממנה כשצריך. שקט, חופש וחיים בסלואו מושן.

לסבוס – האי היווני השלישי בגודלו, קרוב לגבול עם טורקיה. פשוט ובסיסי, נטול בתי מלון מפוארים, מועדונים, אטרקציות אתגריות והמוני תיירים. אנשים פשוטים, חופים פשוטים, חיים פשוטים, אוכל פשוט, הנאות פשוטות.

IMG_20140815_153240_Fotor

 

אוזו

המון אוזו. עם קרח. מהול פחות או יותר במים. עדין, נעים, מתקתק. מזיגה ראשונה קצת אחרי ארוחת בוקר וככה, בתדלוק איטי ורציף עד השעות הקטנות של הלילה. שוטף את האוכל. מביא איתו בישום אניסי שמשתלב עם ריח המלח והים. מאפשר להתבונן במציאות היומיומית מתוך ערפול קל שחוצץ ומגן מפני מחשבות טורדניות מעולמות מחוברים יותר.

האי לסבוס הוא המרכז של יצרני האוזו היוונים המשובחים.  הכי הכי: אוזו ברביאני (הגירסה עם התווית הירוקה) – התגלית החדשה שלנו בהמלצת המקומיים –  מחירו מצחיק ועדינותו מקסימלית. משובח אף יותר מאוזו פלומרי המפורסם עם סמל הכנפיים. "כמו לשתות חלב"ת היטיב להגדירו בן הדוד הבנקאי, שותפנו לחופשה ואחד שיודע דבר או שניים על אלכוהול.

IMG_20140812_140733_Fotor

 

ב

בורקס

כל בוקר על השולחן במטבח, פריכים וחמימים, ישר מהמאפיה בכפר השכן.

משולשי פילו דקיקים ומתפצפצים שחובקים בתוכם כריות של פטה עם או בלי תרד. קשה להפסיק איתם גם אחרי ארבעה או חמישה.

 

בחצ'ה

גינת ירק (בהשאלה מטורקית). בכל מקום, בכל בית, אפילו על חוף הים. היוונים הם חקלאים בנשמתם. תנו להם פיסת אדמה והם יפיקו ממנה עגבניות, מלפפונים, חצילים, קישואים, פלפלים, שומים, בצלים, תרמילי שעועית ובמיה. אבני יסוד של מטבח מקומי שמונע על ידי זמינותם של פרודוקטים ועונות השנה.

IMG_20140816_182929_Fotor_FotorIMG_20140812_150854_FotorIMG_20140812_135729_Fotor

 

בוסתן

כל בית צריך בוסתן. גדול או קטן. עצים עמוסי פרי שיצר ההינדוס לא נגע בו. שזיפים, תאנים, אפרסקים, תפוחים, אגסים. קטנים ומתוקים, נטולי ריסוסים ודישונים. לקטוף מהם ככל יכולתנו לפני שינשרו, מתפקעים מבשלות ורוויי שמש. לאכול מכל הבא ליד ולרוץ למטבח לעושת בהם מעשים.

IMG_20140816_211141_Fotor_CollageIMG_20140816_190451_Fotor_FotorIMG_20140816_204429_Fotor

 

ג

גברוס

השם היווני לאנשובי. דגיגונים דקים ועדינים כבושים במלח או בחומץ, מפולטים לתפארת, בני לוויה מושלמים לאוזו, שאפשר למצוא בכל טברנה באי.

 

גירו

הגירסה היוונית לשווארמה. השיפוד אותו שיפוד גדול, בנוי שכבות שכבות של בשר (לרוב לבן) ושומן. הפיתה העבה עוטפת בתוכה שבבים דקים צלויים, מתובלים בעדינות, עטופים בצזיקי צונן. האיש שלי מכור כבד. מרגע הנחיתה באי הוא מוצף חלומות על מנת הגירו המושלמת. מה רבה השמחה כשמתברר שהאוצר נמצא חמש דקות נסיעה מאיתנו, בכפר פראמה השכן. תנו לו יומיים והוא בן בית במסעדה, ששייכת – כמה מפתיע – לאבא של בעלת המכולת החביבה שכבר עלתה על יכולות הצריכה הגבוהות שלנו והספיקה להפתיע בשקית של תאנים (ע"ע) בשלות מהחצר של הוריה, מתנה מיוחדת לתיירת שאינה יודעת מהן שובע.

IMG_20140815_203142_Fotor

 

ד

דולמאס

עלי גפן ממולאים. בלסבוס למרות הקיץ החם העלים עדיין רכים וצעירים, מושלמים לגלגול. עדיף בלי בשר. אלה של קוסטאס (ע"ע) הם הקרובים ביותר לשלמות.

ואם כבר עלי גפן – הגינה המתהווה של הווילה שלנו (ע"ע) עשויה טראסות צרות, מרושתות בגפנים צעירות. מעליהן הרכים (יחד עם כמה אשכולות של ענבי בוסר) קטפתי לטובת שדה ירוק ששימש מצע נעים וטעים לטלה שצלינו (ע"ע יומולדת) וגם זריקת חמיצות ורעננות לתבשיל בורגול עבה עם המון בצל ושום, מעליו ניגרים מפלי יוגורט מחוזק בפלפלים חריפים וגרידת לימונים.

IMG_20140813_193123_Fotor_Collage_Fotor

 

ה

השיכור

כינויה של הטברנה על הכביש הראשי שעולה מהכפר פלומרי לאורך החוף. ממרומי מיקומה האסטרטגי היא משקיפה על החוף הסלעי היפהפה בו בילינו את הבוקר בין הגלים. שמה נגזר מהכינוי שדבק בבעליה הידוע בחיבתו הרבה לאוזו וגם ביכולותיו המרשימות בניקוי וכבישת דגים. הגברוס (ע"ע) שלו, כבושים בחומץ ומתובלים קלות בשום וירוקים, עושים בית ספר לבוקרונס של הספרדים. הסרדינים שהוא כובש במלח הם הטובים שאכלנו באי. ידידנו השף העניק להם את הכינוי הראוי "האויסטרים של לסבוס".

G0201880_FotorIMG_20140812_160255_Fotor

 

ו

וילה

הווילה של ש' וע' בלסבוס היתה לנו בסיס לשהות קסומה ורבת תענוגות באי. על הגבעה מול הים, כרמי זיתים סביבה, טראסות בוסתניות צעירות מתחתיה. ערוגות של צמחי תבלין בכניסה. רק אנחנו בעצמנו מול נוף שקשה לתאר.

הבריכה ענקית, משקיפה אל הים. המזגנים מצננים. המטבח גדול ומזמין בישולים. יש מספיק מקום לבוא עם חברים ולארח עוד חברים. קבלת הפנים חמה ונעימה. תהליך ההסתגלות אפסי. 2 דקות ירידה רגלית לחוף. 4 דקות נסיעה לטברנה של קוסטאס (ע"ע). 7 דקות נסיעה לכפר השכן שבו מכולת, מאפיה, קצב, שווארמה וכל מה שעוד צריך. אפשר להתרגל לחיות ככה (מי שמעוניין ליצור קשר או לקבל פרטים אפשר באימייל:  [email protected] )

 

IMG_20140817_112728_Fotor_Fotor_Collage

 

ורדים

ולא לקישוט. צנצנת ורדרדה בחנות הגבינות בכפר איאסוס הציתה זכרון ישן של עונג גדול: ריבה מעלי ורדים עם סירופ סוכר. אכלנו אותה לפני הרבה שנים במסעדה קטנה בכפר נידח בכרתים, מעל יוגורט חמצמץ וסמיך. גם אז גרמה לי לפרץ זכרונות מהמטבח של סבתא שלי שהיתה רוקחת אותה מעלי ורדים שקטפה בגינה. צבע עדין שגורם לי לחשוב על כנפיים של פיות, בישום קל וסירופיות נוזלית עם נגיעות רכות וקטיפתיות של עלי כותרת מסוכרים. קרעי תאנים בשלות ליד. קינוח מושלם. גם המתבגר התמכר.

IMG_20140815_152335_Fotor

 

ז

זריחה

הכיוון בו בנויה הווילה לא זיכה אותנו בתצפית לעבר שקיעות לוהטות בכתום ומראות של שמש נמסה אל תוך הים. לעומת זאת מי שהשכים קום זכה בתצפית על זריחה חלומית עם בקיעתו של יום חדש.

IMG_20140817_060312_Fotor

 

זיתים

בכל מקום, בכל כיוון, על כל גבעה עצי זיתים למכביר. הם משתפלים במדרון, שורשיהם כמעט טובלים בים. אולי זה הזן או התאורה שגורמת להם להבהיק ממרחקים בניצנוץ כסוף שנמהל רק במעט ירקרקות. כמובן שהם המקור לזיתים הכבושים ולשמן הזית שבלעדיו אוכל איננו אוכל גם ביוון.

IMG_20140816_182843_Fotor

 

ח

חופים

בריכה זה נחמד אבל ים הוא הקסם האמיתי של חופשה באי.

מרבית החופים בלסבוס, גם אלה המסודרים לרחצה, נעים בין סלעיים מאוד למכוסים בחלוקי נחל ואבנים קטנות. ישנם גם כמה חופים חוליים אבל אנחנו לא הצלחנו להזיז את עצמנו להתארגן ולנסוע לבקרם. בחלק מהחופים אורבים קיפודי ים בין הסלעים ובחלקם נבנו מצופים או משטחי דק שעוזרים לעקוף את הרצועה הסלעית-קיפודית ולקפוץ ישר אל המים העמוקים, הצלולים והקרירים.

IMG_20140817_145612_Fotor_CollageIMG_20140812_140035_FotorGOPR1924_Fotor9743_Fotor

צילום: ענת טל

 

חברים

חברים טובים הם המרכיב הסודי שהופך חופשה טובה לחופשה מצוינת.

ללסבוס הגענו בהמלצתם החמה של ירון וענת, שנופשים בו כבר שנה שנייה והבאנו איתנו גם את בן הדוד הבנקאי ומשפחתו שכאמור עושה בימים אלה עלייה מציריך לארץ ואפילו ממש אלינו לשכונה. הילדים בשלהם. אנחנו בשלנו. אין חוקיות, אין סדר יום, זמני הארוחות וקצב הפעילות משתנים לפי שעות השינה והיקיצה של כולם. יש פעילים יותר ויש פחות. ירון ואני מרבים לבלות יחד במטבח – אושר גדול והזדמנות מצוינת בשבילי ללמוד מנסיונו הרב ומידיו הנפלאות.

 

 חגיגות באיאסוס

איאסוס הוא אחד הכפרים הגדולים באי. ממוקם בהרים, רחוק מהחוף, רחובותיו הצרים והתלולים מובילים אל כנסיית פנאיה הגדולה. באמצע אוגוסט חוגגים תושבי לסבוס בעליה לרגל לאיאסוס. דרך הכביש או בשבילי קיצור שוליים יותר הם צועדים קילומטרים עד שמגיעים בשעות הערב והלילה אל רחבת הכנסיה. הכפר כולו נסגר לתנועת מכוניות והופך לזירת פסטיבל מלאת דוכנים, מנגלים ענקיים עליהם ניצלים שיפודי סופלאקי, דליים של תאנים, ארגזי שזיפים ותפוחים, זרים של ריגני (אורגנו בר ע"ע) ומגשים עמוסי בקבוקים צרי צוואר מלאים בשיקוי תרופתי אדום שלא הצלחנו להבין מה הוא מכיל. חנויות כלי העץ והקרמיקה בייצור מקומי פתוחות עד השעות הקטנות וכולם – צעירים וזקנים – יוצאים לרחובות לקחת חלק בהילולה.

IMG_20140814_195556_Fotor_Fotor_Collage

 

ט

טולומי

גבינה מקומית שמיוצרת ע"י כפריים בהרים מחלב של כבשים ומיושנת במשך 3 עד 6 חודשים בתוך שק עשוי מעור של עז שנוקה, נופח ונהפך כך שהצד של הפרווה פונה פנימה ובא במגע עם הגבינה שמבשילה בתוכו.

בזמן חגיגות העליה לרגל לכפר איאסוס עמדו יצרני הגבינה בעלת הטעם, הריח והמליחות החזקים, ברחוב הראשי, פתחו בחגיגיות את שק העור הגדול שעוטף את הגבינה והכריזו בגאווה על מרכולתם. כמובן שרכשנו נתח שחוסל ברובו במקום.

IMG_20140814_202435_Fotor

 

י

יוגורט

אוחחחח כמה הוא טעים היוגורט היווני. סמיך וקרמי כמו שמנת, עם חמיצות מרעננת. לצוות אותו לכל אוכל מתוק או מלוח ולהתמוגג. הכי טעים בלסבוס הוא זה המקומי מחלב כבשים, ארוז בכד חרס גדול בצבע חמרה ג'ינג'י, מכוסה בנייר שעווה. אפשר למצוא אותו במעט מאוד כפרים באי אז אם נתקלים בו שווה להצטייד.

 

יומולדת

בן הדוד הבנקאי חוגג יומולדת וזו סיבה ממש טובה למסיבה. ירון ואני אוספים חומרי גלם ברחבי האי ובטראסות שסביב הווילה ונכנסים לסשן ארוך ומושקע במטבח. הילדים מייצרים ברכות וקישוטים ושולחים את ענת למשימת חיפוש עוגת יומולדת ראויה.

אנחנו מאתגרים את עצמנו בדחיפת טלה צעיר כמעט שלם לתנור הביתי, והמטבח כולו נכנס לצפייה דרוכה.

שלוש שעות מאוחר יותר השולחן כבר ערוך. סרדינים נכבשו, כרישות צעירות בושלו בשמן לקונפי כמעט ריבתי, התשתית שהכנתי לכדורי בשר נוסח יוון הפכה בידיו המיומנות של ירון למפרום חצילים בהשראה מקומית שהתבשל עם הרבה בצל, צ'ילי, עלי גפן ושאר תיבולים ליצירת מופת שאין בינה ובין המאכל המקורי כמעט כלום (מבטיחה מתכון בשבועות הקרובים), עדשים צהובות נמעכו לחומוס עם ריגני טרי מעל, בורגול עבה בושל עם עלי גפן וקבל חיזוק של יוגורט, תאנים נפרסו דק דק לקרפצ'יו עם פירורי פטה מעל, צנימים שנאפו במאפיה בכפר צוותו לעגבניות בשרניות ופטה, סלקים מתוקים נשרפו בתנור ובמיות טריות נצרבו במחבת  ועל כולם האפיל הטלה שיצא שחום וניחוחי מהתנור ובחלקו היה אפילו טעים.

האוזו נשפך כמים, המוסיקה התנגנה בקולי קולות, היו שפיזזו לצליליה ובשלב מסוים קפצו (או נזרקו) כולם לבריכה. יאסו משה!!

IMG_20140813_182552_FotorIMG_20140813_183941_FotorIMG_20140813_171700_Fotor_Collage_Fotor

 

כ

כחול

כחול הוא הצבע של יוון: הים על המוני גווניו מטורקיז ועד כחול-מעמקים כמעט שחור, השמיים, דלתות הבתים, תריסי העץ על החלונות, שולחנות וכסאות בטברנות, צמידים, מחרוזות וחרוזי קמע נגד עין הרע. כולם כחולים. צבע של חופש. צבע של קיץ. הצבע האהוב עלי מכולם.

77882_Fotor 

צילום: ענת טל

 

ל

לקרדה

זן של פלמידות מקומיות שנכבשות כבישה ביתית עדינה ומוגשות לשולחן בפרוסות דקות, רכות ומופלאות. אלה שמוגשות בטברנה של קוסטאס (ע"ע) הן מהטובות שיצא לי לטעום.

 

לוקומאדס

כדורי בצק שמרים מטוגנים בשמן עמוק עד שהם פריכים וזהובים מבחוץ, רכים וחמימים מבפנים וטובלים בסירופ דבשי עם קצת קינמון ואגוזים מפוזרים מעל. התמכרות קשה!!

מגישים אותם באירועים חגיגיים, כאות לקבלת פנים וגם סתם ככה לקינוח אחרי ארוחה טובה. אלה של קוסטאס (ע"ע) שווים בפני עצמם ביקור.

 

מ

מני

אם הבית המקומית שבניגוד לרוב בני האי מדברת אנגלית. באופן רשמי היא אחראית על תחזוקה שוטפת של הווילה אבל בפועל היא דמות מפתח לכל מה שצריכים: בורקס טרי בבוקר, סלסלת ביצי חופש מתרנגולות מדושנות שחיות בהרים, ארוחה ביתית מעשה ידיה בטברנה שלה בכפר קריונה, הזמנה מיוחדת אצל הבנדוד הקצב בכפר השכן ועוד כמה דברים שלא הספקנו לחשוב עליהם אבל בטוח היתה מוצאת דרך להשיגם אם רק היינו מבקשים.

IMG_20140811_100145_Fotor

 

מלינדה

כפר קטן על החוף, 10 דקות נסיעה מפלומרי. חוף סלעי ופראי עם אפשרויות טיפוס וקפיצות אתגריות לילדים. מים צלולים, תצורות סלע מפוסלות ביד האמן של הטבע וטברנה פסארוס המשובחת שמשקיפה על כל היופי הזה מלמעלה. הטברנה נמצאת באותו מקום כבר 70 שנה והיא מנוהלת על ידי שלושה דורות של אותה משפחה. בימי ראשון מסתובבים על הגריל עופות חופש ונתחי חזירונים שמנמנים. אם לא תזמינו מראש הסיכוי שתספיקו לטעום מהם לפני שיחוסלו קלוש ביותר. הילדים בין הגלים, אם יש כאלה, אנחנו במרפסת הכחולה עם כוס אוזו ביד, לא מרגישים איך הזמן בורח.

IMG_20140817_150018_Fotor_Fotor_CollageIMG_20140817_172120_Fotor

 

נ

נקטרינות

צהובות ואדומות. בשלות ומלאות מיצים.  לחתוך אותן לפלחים ולקרמל במחבת עם קצת חמאה ודבש מקומי משובח. רגע לפני שהן מתפרקות משקים אותן בסירופ שנוצר במחבת ואוכלים לצד יוגורט קריר וסמיך עם פרחי שומרים או נענע מפוזרים מעל.

IMG_20140813_122721_Fotor

 

ס

סרדינים

דגיגונים קטנים, מקושקשים, מפולטים וכבושים במלח. בכל טברנה וגם אצלנו במטבח של הווילה. לחם טרי, פלחי עגבניה ובצל, קצת שמן זית מעל. יופי של ארוחה.

IMG_20140813_194501_Fotor6457_Fotor_Fotor

צילום: ענת טל

 

סלט יווני

מכל הגירסאות שאכלתם ותאכלו בעולם, זו של היוונים היא הפשוטה ולכן גם הטעימה ביותר. פלחי עגבניה, נתחי מלפפון, עיגולי בצל סגול, לפעמים כמה עלי חסה קרועים, זיתים שחורים, נתחים גסים של פטה מקומית, קצת ריגני (ע"ע) לתיבול והרבה שמן זית.

 

ע

ערמונים

הכבישים שמתפתלים ומתפסים להרים עוברים בתוך מנהרות טבעיות של צמחיית יער סבוכה. עצי זית גדלים לצד עצי ערמונים ודלבים ענקיים ומאוצבעים. בחורף אפשר לאכול מהם קלויים על גחלים או מבושלים בקדירות בשר.

 

עגבניות

בכל גינה, בכל מכולת, בכל ארוחה. זנים מקומיים פשוטים. לא תמיד כליל השלמות בצורתן אבל טעמן ומרקמן משובחים. חתוכות בסלט, צלויות בתנור, מבושלות לרוטב. הן שם.

 

פ

פלומרי

אחת משלוש העיירות הגדולות של האי. בגלל האוזו, בגלל השוק, בגלל בתי הקפה והטברנות, בגלל החוף הנעים. בגלל השיכור (ע"ע).

6789_Fotor

צילום: ענת טל

 

פטה

יוון זה פטה ופטה זה יוון.

רכה במידה. קשה במידה. עם טעם עדין אבל נוכח של חלב צאן. הכי טעימה בעולם. בסלט, בבורקס, עם מלוח ומתוק, ככה בפני עצמה. חבל שאין לנו כמוה בדיוק.

 

צ

צילומים

אי אפשר לעזוב את המצלמה לרגע. כל צעד על האי הוא פריים ציורי שדחוף להנציח. כמה יופי מהטבע, או מעשה ידי אדם עם המון צניעות וכבוד לסביבה. והאוכל – עוד ועוד השראה לטווח קצר וארוך. קליק ועוד קליק והנה לרגע אחד גם אתם שם איתנו.

IMG_20140816_191522_Fotor_Fotor_Fotor

 

צונצון

ילד חופש מהחלומות.

1356-Fotor

צילום: ענת טל

 

ק

קייאקים

GOPR1637_Fotor_Collage

צילום: איתי בן אסולין

 

קוסטאס

מול חוף ים עם אופי אגמי, בין כרי דשא מרשימים, צמחי תבלין ועצי חבושים ותאנים נמצאת הטברנה של קוסטאס ואשתו הגרמניה שהכירו, איך לא, בקיבוץ בישראל. היא למדה את רזי המטבח מהדודות היווניות וחמשת בנותיהם של הזוג לומדות ממנה וממנו לתת יד בבישולים ובאירוח. איכשהו תמיד יש שם בריזה נעימה ומבחר לא קטן של מנות טעימות. לגדולים: דגים כבושים, דולמאס (עלי גפן ע"ע), בצלים ממולאים, נתחים של פורק בלי, תרד מקומי מאודה על עליו, צזיקי סמיך, חצילים אפויים עם פטה ועגבניות ולוקומאדס – כדורי דבש אלוהיים לקינוח (ע"ע) שיחד עם תה ניחוחי מצמחי הגינה יסגרו את הארוחה בחיוך גדול. לילדים: שניצל עוף, מוסקה, כדורי בשר ברוטב עגבניות, פסטיצ'יו, המבורגר שהוא יותר קבאב מקומי וברבוניות קטנות מטוגנות שהנסיכה הפכה למנת הבית הקבועה שלה.

פתחנו חשבון מתמשך שנסגר ביום שעזבנו בסכום כמעט מגוחך על כמות כה גדולה של ארוחות ואנשים.

IMG_20140816_114738_Fotor_Collage_Fotor

 

ר

ריגני

שיחי אורגנו בר מזן מקומי שגדלים בהרים בכל האיים היווניים שיצא לי לבקר בהם. ריח הריגני יחד עם שומרי הבר (ע"ע) הוא בשבילי הריח של יוון בקיץ. דוקא בלסבוס לא מצאתי אותו בסביבתו הטבעית אבל שמתי ידי על צרור גדול ממנו בדוכן רחוב באיאסוס ושמחתי לצוות אותו ביד נדיבה לתבשילים ולסלטים.

IMG_20140815_132926_Fotor

 

ש

שקיעה

מה עוד אפשר לומר על שקיעות קסומות שצובעות את הים, השמיים וההרים בגוונים של כתום להבות?

IMG_20140815_195330_Fotor

 

שומרי בר

סמל הקיץ באיי יוון. מזדקרים במלוא אונם וגאוותם בצידי הכבישים ודרכי העפר, פורסים בגאווה את מקבצי תפרחתם הצהובה, חלקה כבר נושאת זרעים בניחוח אניסי עדין. לקטוף מהם זר, לייפות בהם את המטבח ולבשם בהם כל סיר וצלחת שיוצאים תחת ידי.

IMG_20140812_113124_Fotor

 

ת

תאנים

הכי מכל הפירות בעולם אני אוהבת תאנים. בשלות להתפקע, רכות ודבשיות, מתיקותן מבושמת בניחוח עדין. אין חצר באי שלא גדלה בה תאנה גמישת ענפים, רחבת עלים נוטפי שרף חלבי. גם בדרכים בין הכפרים צומחות תאנים ואם עוצרים את האוטו בזהירות אפשר לקטוף מפירותיהן הבשלים, בתנאי שלא עבר שם לפניכם מקומי חובב תאנים וצד את כל מי שהיתה ראויה להיאכל.

בכל הזדמנות הושתתי יד וקטפתי תאנים עד שהסתחרר ראשי ממתיקותן ושפתי צרבו מחלבן. את מה שנשאר חתכתי לקרפצ'יו דקיק עם שמן זית ופטה, צליתי עם גבינת טולום (ע"ע) מלוחה, זיגגתי בסוכר, ציוותתי לפלחי דלעת מהבחצ'ה של מני (ע"ע) ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עלי.

IMG_20140816_190546_Fotor_Fotor_CollageIMG_20140815_140309_FotorIMG_20140813_191513_Fotor

 

תפוחים

בבוסתן בהרים מצאתי תפוחי קיץ קטנים וחמצמצים. קילפתי, חציתי, גלענתי, בשלתי בסירופ סוכר עם אוזו, שומרי בר וגרידת תפוז טריה. עם כף יוגורט צונן מעל, הם נושאים בחובם את טעמיו של האי. ויש גם מתכון.

 

תפוחים בסירופ עם אוזו וגרידת תפוז

4 תפוחים ירוקים חמצמצים לא גדולים

2 כוסות מים

1 כוס סוכר

גרידה מתפוז טרי

מיץ סחוט טרי מ-1/2 תפוז

2 כפות מיץ לימון

1/4 כוס אוזו (אם אין אפשר גם עראק, פרנו או פסטיס)

 

בסיר רחב שמים מים וסוכר, מביאים לרתיחה על אש גדולה ביותר.

בנתיים מקלפים את התפוחים, חוצים אותם ומוציאים את ליבתם. מטפטפים עליהם מעט מיץ לימון כדי למנוע מהם להשחים.

מוסיפים את התפוחים, העראק, מיץ וגרידת התפוז לנוזל המבעבע ומבשלים ברתיחה עד שהתפוחים רכים אבל לא מתפרקים (15-20 דקות).

כשהתפוחים רכים מוציאים אותם בזהירות מהסיר וממשיכים לבשל את  הנוזלים ברתיחה במשך כמה דקות נוספות עד שהם מצטמצמים ומסמיכים והופכים סירופיים.

מחלקים את התפוחים לקעריות אשיות. יוצקים עליהם מהסירופ ואוכלים חם. אפשר להכין מראש ואפילו יום קודם ולאכול קר או פושר.

IMG_20140816_202714_FotorIMG_20140816_203709_FotorIMG_20140816_215954_Fotor

 

גירסה להדפסה גירסה להדפסה

30 תגובות על לסבוס יוון, מילון כיס

  1. ענת הגיב:

    וואווווווו צונצונית!!! תיעוד / תיאור מדוייק ומזכיר נשכחות… כתיבה מושלמת כמה מוכשרת את!!! חם בלב עכשיו

  2. טל פורקוש הגיב:

    או שם בדיוק, אני רוצה לחיות את שארית חיי

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      אני איתך

    2. אסתר הגיב:

      גם אני 🙂

  3. שירה מ הגיב:

    מיכל זה אחד היפים ביותר.ממש אמנות .לגזור ולשמור..מחכה לארוחה איתכם..

  4. עינב הגיב:

    מ ד ה י ם !!!!
    לא הפסקתי להאנח

  5. לימור הגיב:

    מיכל את תמיד מצליחה להעביר את ההנאה החושנית שלך ישר לורידים שלי. המון הנאות קטנות שעושות את החופשה לחוויה. הצבעים הריחות והטעמים הרוח בשיער והמלח על העור.
    תענוג !!!
    תודה לימור

  6. לימור הגיב:

    איך מגיעים ללסבוס ?

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      טסים לאתונה ומשם ללסבוס. קצת שלפ אבל לגמרי שווה.
      ותודה על המילים החמות!

  7. תמר הגיב:

    שלום,

    הפוסט מקסים ומגרה.
    ניסיתי לכתוב מייל לבעלי הווילה, אך נאמר לי שכתובת המייל לא נכונה.
    האם יש דרך נוספת ליצור איתם קשר?

    תודה מראש!

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      אכן היתה טעות בכתובת ותוקנה. מוזמנת לנסות שוב בכתובת שמופיעה עכשיו. תודה על ההארה.

      1. לחן הגיב:

        היי מיכל,
        פוסט מהמם שעןשה חשק עז (:
        נראה שכתובת המייל שרשומה עדיין לא תקינה. האם ישנה דרך נוספת ליצור קשר עם בעל הוילה?

  8. חיה הגיב:

    אחת הרשומות המופלאות , עשו לי חשק אדיר להיות שם עם כל משפחתי , נתת לי רעיון אדיר , תודה על המתנה .

  9. ענת הגיב:

    הכי כיף לקרוא את הפוסט המרהיב הזה, שאנחנו כרגע בסבב איים פה ( כרגע על המעבורת..) נראה שעברנו חופשה מקבילה, ההתלהבות בדיוק מאותם הדברים! ( : ויש אצלך כמה המלצות שנדגום בימים שעוד יש לנו פה. האיש קרא עכשיו, ורוצה *עכשיו* ללסבוס!

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      כולי קנאה שאתם עוד שם.
      בטוחה שיש חוויות לא פחות שוות גם מאיים אחרים. ואם בלסבוס תמסרו דש ואת געגועינו

  10. מיכל הגיב:

    רעיון המילון – גאוני!
    לסבוס – לגמרי הורס!
    עקבתי באינסטה בהנאה רבה, אבל הפוסט הזה על צילומיו מענג ברמות. עוד בסוף תביאי אותנו ליוון…

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      שווה לכם. ותודה!

  11. דפי הגיב:

    מדהים לגמרי

  12. אריק הגיב:

    מקסים!

  13. חן הגיב:

    פשוט תענוג לקרוא, נהנתי מכל שורה והחיך מלא ריר 🙂

  14. הילה הגיב:

    אין לי מילים
    אבל בכל זאת רציתי לכתוב משהו
    ואוו

  15. טלי הגיב:

    קוסמת. לא משנה באיזה אתר בעולם. כשאת שם בא לי אחרייך. מקסימה הנדיבות שלך בשיתוף שמאפשרת הצטרפות אליך דרך העין הלב והיד המוכשרים שלך.

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      מזמן לא פגשתי אותך כאן.
      תודה על המילים החמות כתמיד.
      מוזמנת לבקר יותר 🙂

  16. ליאורה הגיב:

    הי מיכל,
    תמונות משגעות 🙂
    הייתי ביוון וברוב המקוומות ( אם כי אני חייבת לציין שממש לא בכולם, להפתעתנו הרבה) האוכל היה מעולה – רענן, מעניין, מלא טעמים וטרי 🙂
    אני מחפשת כבר הרבה זמן להבין – איך אני יכולה להכין פאבה בארץ?
    עם איזה סוג של שעועית , אולי את יודעת 🙂

    1. מיכל וקסמן הגיב:

      מתכון לפאבה מעדשים צהובות תמצאי פה:
      http://michalwaxman.wpengine.com/?p=783

      אימצתי אותו אחרי ביקור באי היווני קאה ומאז הוא מככב בתפריט הביתי.
      דוקא בלסבוס עושים פאבה מאפונה יבשה שזה בעיני הרבה פחות טעים

  17. שירה הגיב:

    חפשתי מה לעשות עם טונה עגבניות שרי שישבו במקרר והגעתי אליך. אז קודם כל העגבניות כבר בתנור, ממלאות את הבית בריח מתוק ונעים. שנית, ה ר ג ת אותי עם הפוסט הזה! גם השכנות שלי עם כל המשפוחה היו בלסבוס בחופשה חלומית..לא תהיה ברירה אלא לנסוע לשם בחופשה הבאה שתבוא עלינו לטובה.
    שתהיה שבת מנוחה ונעים מאוד להכיר 🙂

  18. אסתי רום הגיב:

    שלום מיכל
    אוהבת מאד את הכתבות שמשלבות גם טיול.
    בשנה הבאה רוצים לחגוג יום הולדת 65 עם כל הילדים/נכדים.

    בבקשה את כתובת המייל של הוילה.
    תודה

  19. מרב הגיב:

    מיכל שלום, אנחנו נמצאים בלסבוס בימים אלה ממש (במידה רבה בזכותך וחרף האזהרות מפני שטף הפליטים). אשמח לקבל שמות ומיקומים של המקומות שאת כותבת עליהם – השיכור, קוסטאס, איפה הוא השוק של פלומארי?

  20. דנה הגיב:

    תודה לך על התיאור המפתה ומעורר החשק.. באמת תענוג לקרוא

תגובות יפורסמו באישור המערכת.
תגובות בוטות או בעלות תוכן שיווקי לא יפורסמו.

לכתוב תגובה

You have to agree to the comment policy.