מרק משתלם

 

שש בבוקר. עדיין חושך בחוץ. אנחנו מתעוררים בבהלה לצלילי בכי שבוקעים מחדרה של הנסיכה. מסתבר שפיית השיניים ביקרה אצלה בלילה והשאירה בקצה מיטתה משחק "טיפשי שהוא רק לתינוקות", כך היא מסננת בקול רועד בין מפלים שוצפים של דמעות.

בקושי רב אנחנו מרגיעים את הבכי ומנסים להיות יצירתיים עוד לפני הקפה של הבוקר:

"אולי אפשר שבפעם הבאה הפיה תשאיר לך כסף במקום מתנה ואת תבחרי בעצמך מה לקנות בו?".

"אבל פיות משאירות רק מטבעות ומטבע זה קצת מדי כסף בשביל לקנות בו מתנה" אני רואה את האיש מחייך בסיפוק. לא פראיירית הקטנה.

"אז אוספים את המטבעות של כמה שיניים ביחד וקונים בכולם מתנה שווה" אני מנסה בטון חינוכי.

"אבל הפיה צריכה להביא מתנה לכל שן" היא בשלה.

" אני לא בטוחה שזה הסידור עם הפיות. אפשר לברר את זה עם מיקה (בת הדודה שגדולה בשנה), היא כבר מומחית".

"אבל מיקה נשארה ערה לילה אחד כדי לראות את פיית השיניים ומאז היא לא מביאה לה יותר מתנות".

ביני לביני נזכרת שאכן אחותי היקרה פישלה לילה אחד ונתפסה על חם בתפקיד פיית השיניים אבל השביעה את מיקה לא לקלקל לבנות הדודות הצעירות.

אובדי עצות והברקות, שכנענו את הנסיכה הזועמת לדחות את פתרון המשבר הפייתי עד אחרי הלימודים, בתקווה שאולי ידעך ויישכח.

כשחזרה בצהריים, עייפה מההשכמה שסידרה לכולנו, הודיעה שכבר עשתה שולם עם פיית השיניים ושבעצם המתנה שהביאה לה לא כזאת גרועה, אפילו קצת נחמדה. היא צללה עם כף גדולה אל קערית מהבילה של מרק ירקות סמיך ומלא הפתעות רכות, כאלה שאפילו נסיכות עם יותר רווחים משיניים יכולות ללעוס בקלות, וזללה אותו בתיאבון.

בערב, כשחזר האיש מהעבודה, בראשו מהדהד עדין משבר הפיות מהבוקר, הסבירה לו הקטנה שכבר מזמן ברור לה שפיית השיניים היא בעצם אבא ואמא ומעכשיו כדאי פשוט ללכת יחד לחנות ולבחור מתנה שהיא באמת רוצה.

 

מרק ארוחה עם ירקות, עגבניות צלויות, עדשים וגריסים

המרק הזה הוא סיר צבעוני ומהביל על טהרת הצומח: קטניות, דגנים, ירקות וירוקים ואפילו תבנית של עגבניות צלויות בתנור מרוסקות לרוטב קטיפתי שנמזג לתוכו והעמיק את צבעו ואת טעמו.

רשימת חומרי הגלם ארוכה, ויש לא מעט חיתוכים וקיצוצים, אבל התוצאה שווה את המאמץ, גם אם אתם לא מרקולוגים שרופים.


לעגבניות:

1/2 ק"ג עגבניות שרי מכמה סוגים

2 כפות שמן זית

קורט מלח ים

לירקות:

1 בצל

1 קולורבי

1 זוקיני

1 פקעת שומר עם העלים אם יש

1 דלורית קטנה נקייה מקליפות וגרעינים או פלח דלעת

2 גזרים

1 פלפל ירוק חריף

1 סלק קטנטן

2 בקצ'וי מופרדים לעלים וגבעולים

5-6 עלי מרווה

1/4 כוס שמן זית


לירוקים:

10 עלי קייל (אם אין אפשר עוד מנגולד במקום)

2-3 עלי מנגולד

1/2 צרור פטרוזיליה

1/2 צרור כוסברה

לדגנים והקטניות:

1/4 כוס עדשים חומות

1/4 כוס גריסים

לנוזלים:

1 כוס יין לבן

8 כוסות (2 ליטר) מים

לתיבול:

1 כף גדושה מלח ים

קורט פלפל שחור

1/2 כפית סוכר

גבינת פרמזן לגירור מעל בזמן ההגשה

מחממים תנור לחום מקסימלי. 250 מעלות.

מסדרים את העגבניות בתבנית. מזלפים עליהן 2 כפות שמן זית וקורט מלח. צולים בתנור עד שהן מתחילות להתפקע, משחימות מעט ובתבנית מתחיל להיווצר רוטב ממיציהן. בערך 10-15 דקות.

בינתיים חותכים את כל הירקות כולל גבעולי הבקצ'וי (רק הירקות, ללא הירוקים) לקוביות לא גדולות.

בסיר גדול ורחב שמים את הירקות החתוכים, 1/4 כוס שמן זית ועלי מרווה. מטגנים תוך ערבוב מדי פעם מעל להבה גדולה עד שהירקות מזוגגים ומתחילים להתרכך. בערך 10-15 דקות.

מוסיפים גריסים ועדשים ומערבבים היטב עם הירקות.

מוסיפים יין לבן ומערבבים.

מוסיפים מים ומערבבים.

מוסיפים מלח, פלפל שחור וסוכר ומערבבים.

מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה.

כשהעגבניות סימו את צלייתן מעבירים אותם למעבד מזון, בלנדר או קערה עם מקל טחינה וטוחנים יחד עם המיצים שבתחתית התבנית עד לקבלת רסק חלק. אין צורך לקלף את העגבניות.

מוסיפים את העגבניות המרוסקות למרק ומערבבים היטב.

מביאים לרתיחה. מנמיכים להבה תוך שמירה על רתיחה מתונה. מבשלים מכוסה במשך חצי שעה.

בינתיים חותכים את עלי הקייל או המנגולד או שניהם לרצועות רוחביות דקיקות ככל האפשר.

קוצצים את עלי הבקצ'וי, הכוסברה והפיטרוזיליה ואם יש אז גם את עלי השומר.

אחרי חצי שעה של בישול, כשהגריסים והעדשים כבר רכים, מוסיפים את הירוקים למרק. מערבבים היטב ומבשלים 20 דקות נוספות. אם המרק מסמיך יותר מדי אפשר בכל שלב להוסים מים רותחים על פי הצורך ולהניח לו להתבשל כמה דקות נוספות לאיחוד טעמים.

מגישים מהביל בקעריות עמוקות עם פרמזן מגורר מעל, לחם וחמאה בצד וכוס יין אדום כבד ומלא טעמים לשיפור מצב הרוח.


גירסה להדפסה גירסה להדפסה
תגובות יפורסמו באישור המערכת.
תגובות בוטות או בעלות תוכן שיווקי לא יפורסמו.

לכתוב תגובה

You have to agree to the comment policy.