סלק סלק תשרוף

סלק הוא שרש עם יכולות פיתוי גבוהות. ערימה של סלקים בשוק, עם או בלי העלים המסורגים בוורידים אדומים, הם כמו לחיצה על כפתורי היצירתיות הקולינרית שלי. משהו בצבע העז שמסתתר בביישנות מתחת לקליפה החומה כמו לוחש לי: "באתי ממעמקי האדמה, אפוף מסתורין וריח של רגבים לחים. בתוכי מתחבאת שמחה עצורה בוורוד-אדום זרחני וסחרור של מתיקות-מליחות שמחכים להשתחרר ולצאת להרפתקה בתוך הפה שלך". רוצה לחטוף את הסלקים, לרוץ איתם אל המטבח שלי ולשחרר מתוכם את הקסם העמוק והעוצמתי שכלוא בהם.
 

שנים של אידוי סלקים או בישולם במים הותירו אותי וחצי תאוותי בידי. הם יוצאים יפים וטעימים אבל נשארת בהם הבטחה לא ממומשת. ניסיתי לאכול אותם חיים, פרוסים דק או חתוכים למקלות, עם או בלי סלט נלווה. כשהיו ממש מתוקים זה היה טעים, אבל לא מספק. את התשובה האולטימטיבית לטיפול מחמיא בסלק, שמוציא ממנו את מלוא הפוטנציאל הגלום בו, פגשתי, כמו הרבה תשובות אולטימטיביות אחרות, בסלון של המאסטר שף. שם נשרף הסלק עד שהתפחם, קולף באופן חלקי והוגש ליד מריחה של שמנת קרירה ולבנה. שלמות.

 

סלק צלוי בתנור

מחממים תנור לחום הגבוה ביותר (250 מעלות). מרפדים תבנית בנייר אפיה ומניחים עליה כמה סלקים שרוצים עם הקליפה, השורש, קצות העלים והכל. הקפידו לבחור סלקים לא גדולים וטריים מאד. כאלה שקליפתם מתוחה והם קשים ומוצקים מאוד. השתדלו שהסלקים יהיו בגודל דומה על מנת שיצלו כולם באותו הזמן. כדאי לצלות כמות משמעותית. זמן הצליה ארוך ושווה לנצל אותו  באופן מקסימלי. בנוסף לכך, הסלקים מאבדים נוזלים ומצטמקים באופן משמעותי בזמן הצליה. ואם דרוש שכנוע נוסף אומר רק שהסלקים יוצאים מתוקים, בעלי עוצמת טעם מפתיעה ומאוד אכילים, עם או בלי תוספות.

מכניסים את התבנית לתנור ושוכחים את הסלקים שם למשך שעה לפחות ואם הם לא ממש קטנטנים אז אפילו יותר. הסלקים צריכים להשחיר מבחוץ ולהראות כמו גושי פחם קטנים. הבית יתמלא ריח עמוק של מדורה. ככה צריך להיות. מוציאים את התבנית עם הסלקים השרופים ומניחים להתקרר. מקלפים את הסלקים מקליפתם המפוחמת.

נשארים עם גושים קטיפתיים בצבע עמוק בין אדום-בורדו-ורוד לשחור. המגע של הסלק הצלוי הוא רך אבל לא רופס. בעצם אתם מחזיקים ביד מין תרכיז סלק. אם תכניסו חתיכה מהסלק הזה לפה תופתעו מעוצמת הטעם המתוק-מלוח שימלא אותו. לא דומה בכלל לטעם המהול של סלק מורתח.

עכשיו כשיש לכם את הסלקים הצלויים, תוכלו לבחור איך לאכול אותם:

נאטורל, כמו שהם. בלי להוסיף שום תיבול.

פרוסים לעיגולים עם מעט שמן זית שיהפוך אותם למבריקים ובעלי טעם וצבע עמוקים עוד יותר.

עם מעט שמנת חמוצה ליד או מעל פרוסות הסלק. קומבינציה של צבע, טעם וטקסטורה שאי אפשר לסרב לה. המפגש בין ריכוז המתיקות-מליחות של הסלק לבין הרעננות הקרירה של השמנת, בין הלבן הצח לאדום העמוק, הוא הבטחה לחתונה שתרצו לממש שוב ושוב.


 

סלט אנדיב, סלק צלוי וגבינה כחולה

השילוב במראה ובטעם בין עלי האנדיב הלבנים בעלי הפס הצהוב בשוליים לבין הסלקים הורודים-אדומים, עם נגיעות טעם עזות של גבינה כחולה הוא נפלא בעיני ויכול לשמש כתוספת לארוחה קיצית או חורפית או כארוחה קלה בפני עצמה.

אנדיב, או עולש בעברית, הוא מין חסה שנראית כמו שלהבת של נר. הוא גדל מתחת לאדמה ולכן הוא לבן. אחרי שנקטף, נשמר האנדיב כשהוא מגולגל בתוך דפים של נייר כחול, שמונע ממנו לבוא במגע עם האור. כשהוא נחשף לאור צבעו הופך ירקרק ועליו מקבלים מרירות לא טעימה. מקורו של האנדיב בבלגיה, שם הוא נחשב למאכל לאומי. הוא גדל גם בארצות אחרות, אפילו בארץ יש גידול מקומי לא גדול. אפשר להשיג אותו בשווקים, אצל ירקנים מתמחים וגם בחלק מרשתות השיווק. בכל מקרה כדאי לשמור את האנדיב בשקית נייר חומה או עטוף בנייר כהה אחר עד השימוש. אם אתם לא אוהבים אנדיב אפשר להשתמש גם בלב של חסה פריכה ובהירה.

גבינה כחולה היא גבינה רכה ובשלה ששיכת למשפחת הגבינות ה"מסריחות". בשרה קרמי-צהבהב ובתוכו מצויירים שבילים של עובש בגוון כחלחל-ירקרק, מכאן שמה. עוצמת טעמה וריחה של הגבינה תלוי במידת הבשלות שלה, לבחירתכם. יש מגוון גדול של גבינות כחולות. האהובה עלי מכולן היא הגורגונזולה האיטלקית. עוד גבינה כחולה טעימה ומתאימה מאוד לסלט היא סנט אגור הצרפתית או רוקפור או כל כחולה אחרת לבחירתכם. אפשר להשיג את הגבינות בדוכנים המתמחים בשווקים או במעדניות ובמבחר מעט מצומצם יותר גם בדלפקי הגבינות בסופרמרקטים.

לסלט:

2-3 אנדיבים טריים מאוד

2-3 סלקים צלויים ומקולפים

50 גרם גבינה כחולה (או יותר, לפי הטעם)

לרוטב:

3 כפות חומץ יין לבן

3 כפות שמן זית איכותי

קורט מלח גס

1/2 כפית סוכר

1/2 כפית חרדל דיז'ון

חותכים את הבסיס של האנדיב ומפרידים את העלים בזהירות שלא ייקרעו. מפזרים את העלים בערימה על צלחת שטוחה.

חוצים את הסלקים הצלויים וחותכים כל חצי לפלחים. מפזרים את פלחי הסלק בין עלי האנדיב בלי לערבב.

מערבבים את כל חומרי הרוטב בצנצנת ומנערים היטב עד לערבוב מוחלט של הסוכר והמלח. בעזרת כף משקים את הסלקים ועלי האנדיב ברוטב באופן אחיד.

מפרקים את הגבינה בידיים לחתיכות לא גדולות. מפזרים גם את חתיכות הגבינה בין עלי האנדיב והסלקים. מגישים מיד.

 

בורשט: מרק סלק אדום

שווה להכין את המרק הזה רק בשביל הצבע הדמיוני שמתפשט בצלחת כשמוזגים אותו. יש לו טעם וריח עמוקים, שמעוררים בי מחשבות על ארצות קרות ורחוקות, קסומות ונוקשות.

1/2 ק"ג בשר בקר לבישול ארוך חתוך לקוביות גדולות (רצוי פולקה)

2 גזרים מקולפים וחצויים

1/2 שורש סלרי מקולף וחצוי

1 שורש פטרוזיליה מקולף וחצוי

3 סלקים מקולפים וחצויים + 3 סלקים מקולפים נוספים לסוף המרק

חצי כרוב סגול קטן חצוי

2 עגבניות קטנות חתוכות לרבעים

1 שן שום חצויה

1 עלה דפנה

3 כפות שמן זית

2 כפות חומץ יין לבן

10 כוסות מים רותחים

1 כף מלח גס

10 גרגרי פלפל שחור שלמים

1 כף סוכר

משרים 3 סלקים חצויים בחומץ יין במשך 5 דקות. מסננים מהחומץ ושומרים אותו בצד.

מחממים את השמן בסיר גדול וכבד על להבה גדולה ביותר. מוסיפים בצל, שום, גזר, סלרי, פטרוזיליה, כרוב ואת הסלקים שהוצאו מהחומץ. מערבבים את הירקות כך שהשמן יכסה אותם באופן אחיד ומטגנים כמה דקות בלי שישחימו. מוסיפים את הבשר ומערבבים. מטגנים כמה דקות נוספות עד שהבשר מתחיל להשחים. מוסיפים עגבניות ומערבבים. מוסיפים מים ומביאים לרתיחה. מוסיפים מלח, פלפל, עלה דפנה, חומץ מהסלקים וסוכר. מערבבים. מנמיכים את הלהבה כך שנשמרת רתיחה מתונה. מכסים את הסיר ומבשלים 3 שעות לפחות.

בתום הבישול מסננים את המרק. שומרים את חתיכות הבשר וזורקים את השאר.

מגררים על פומפיה גסה 3 סלקים נוספים. מוסיפים לסיר המרק המסונן. מביאים לרתיחה ומבשלים 10 דקות. הסלק הטרי יעמיק את צבעו וטעמו של המרק. מגישים את המרק בקערית עמוקה. אפשר להוסיף בכל קערית מעט מהבשר שבושל במרק וכף של שמנת חמוצה.

גירסה להדפסה גירסה להדפסה

6 תגובות על סלק סלק תשרוף

  1. די. אני מכורה לבלוג שלך. ליבי שותת סלק.

    התמונות מהממות ומי כמוני שטעמה את המנה לדעת עד כמה היא הורסת!!!

    מיכלי את גאון.

  2. דניה הגיב:

    אדום עולה!

    מקסים! יצא לי לטעום את הסלקים השרופים וזה באמת תמצית הטעם שלהם.

    אגב, אחלה צילומים!

  3. שני הגיב:

    ואו

    מיכל יקרה, הכנתי את הסלקים בתנור. חיי יתחלקו עכשיו ללפני ואחרי. איזה טעם מפתיע!

  4. נעמה הגיב:

    תודות
    נתחיל מהסוף, הסלקים השרופים מעלים ברגע זה ניחוח שריפה משובח במטבח, זו הפעם השלישית בשבועיים האחרונים. הצלחתי לכבוש בטעמם קהל רציני של מכורי סלק, שנדהמו מהטעם העמוק, ממש כמוני. אני מקפידה לתת לך קרדיט, כמובן, ורוצה בהזדמנות זו גם להגיד תודה על הספר "טעמים ראשונים", שעזר לי לצלוח בשלום ובהנאה את הצעדים הראשונים של בתי הבכורה במחוזות האוכל החדשים והלא מוכרים. תודה לך! וגם איזה יופי של בלוג!

  5. לאימרי: אני, אני צילמתי

    את התמונות האלה ואת כל האחרות בבלוג.

    ותודה כמובן….

  6. אמרי הגיב:

    מי צילם את התמונו המדהימות

    מי צילם?

תגובות יפורסמו באישור המערכת.
תגובות בוטות או בעלות תוכן שיווקי לא יפורסמו.

לכתוב תגובה

You have to agree to the comment policy.