קרוב רחוק

 

 

שישי בצהריים, מדרחוב נווה שאנן מלא חיים. אווירת השחרור לקראת סוף השבוע שרק מתחיל מורגשת היטב. מוסיקה, אופניים, בירות קרות סביב שולחנות באוויר הפתוח, ריחות של תבשילים מכאן ומכאן, רחשי פיטפוטים עליזים וקריאות הרוכלים שמזמינים לבדוק את הסחורה הממותגת שפרסו לא מכבר על הרצפה לפניהם.

לכאורה שגרת שישי תל-אביבית. למעשה שגרה של נרדפים חסרי זהות רישמית, חלקם חיים כאן חיים שלמים, חלקם חדשים לחוקי הקיום פה. אלה וגם אלה מקווים בכל ליבם לעבור גם את סוף השבוע הזה בשלום ולחזור לעבודתם (עבדותם?) בסופו.

מסעדות אריתראיות נטולות חלון או איוורור, מפיצות ריחות של בישולים כבדים ולא מוכרים. מקסימום פונקציונליות, מינימום התערבבות. עשרות גברים כהי עור מצטופפים סביב שולחנות פלסטיק חשופים, מנגבים מיני דייסות שמזכירות להם בית רחוק ומאיים.

לעומתן דוכני הירקות והאוכל האסייתיים מלאי הצבע והטריות, מפיצים ניחוח מפתה. פלפלי צ'ילי חריפים מנשוא, צרורות של ירקות וירוקים שאת חלקם קשה להשיג במקומות אחרים בעיר, קופסאות פלסטיק בתוכן ארוזים למופת מיני מאכלים בצבעים וטעמים מעולמות אחרים. קומפקטיות מדוגמת שמאפשרת לקחת הביתה או לאכול במקום בלי להתלכלך או להסתבך.



פה ושם חנות הודית. ריח חזק של תבלינים מקבל את פני מי שנכנס למצוא בה טעמי בית מוכרים או אוצרות לנסיונות בישוליים חדשים: שקיות תבלינים, חטיפים פריכים ומתובלים מקמח חומוס או עדשים, פתיתי אורז שטוח, דפי פפאד מקמח עדשים, במיות יפהפיות וצ'ילי תוקפני.

בסופרמרקט האסייתי הגדול מוצאת פריטים וחומרים שנוהגת לסחוב איתי חזרה ממקביליו האירופיים: סויה סינית כהה, קופסה של משחת צ'ילי קוריאנית, סיר וסלסלת קש להכנת סטיקי-רייס תאילנדי, רוטבי שעועית בצבעים שונים, ווקים בסיסיים שעושים את העבודה הטובה ביותר בבישול ביתי, מיני אצות מיובשות ומשחות מיסו ועוד ועוד חומרים שמאפשרים להביא הביתה טעמים רחוקים ואהובים מאוד.

במסעדה של הסיני חמור הסבר יושבים כמה גברים מלוכסני עיניים ואוכלים לחמניות באו חמות, ממולאות בשר. גם אנחנו מבקשות לסעוד ליבנו בכאלה תוך שממתינות לאשתו הנירגנת של הסיני שתחתוך עבורנו נודלס עבות בעבודת יד לקחת הביתה, להקפיץ בווק ולהאמין לרגע שגם לנו יש צ'יינה טאון אמיתית.



בניין התחנה המרכזית במרחק כמה צעדים. עיר נמלים תת קרקעית שוקקת חיים ומותגים שהפכו במחי חיקוי זול לזמינים לכל. ומה רע בחיקויים? הרי החיים כולם הם כאן בגדר העמדת פנים, גירסה זולה וזמנית לנורמליות נכספת.

נודלס בווק עם בשר וירקות (2 מנות)

חזרתי הביתה עם רצון עז להעמיד ווק על הגז, לקצוץ, לגרר, להרתיח ולהקפיץ. לנצל ככל האפשר את האוצרות אותם הבאתי איתי מהעולם המקביל בו הייתי אורחת לרגע. אתם תרגישו חופשי כמובן לגוון, להפחית ולהוסיף כראות עיניכם ובהתאם למה שיש לכם בבית או תוכלו לקנות בקרבת מקום.

הנה כמה הצעות לגיוון:

אפשר לוותר על הבשר ולהכין כמנה צמחונית.

אפשר להחליף את הבשר ברצועות עוף.

אפשר לגוון בירקות: ברוקולי, אספרגוס או מה שאוהבים ולהעביר גם אותם חליטה קצרה כמו את השעועית.

לילדים אפשר להחליף את כל הירקות והירוקים במקלות משני גזרים מקולפים ופלחים מבצל קטן חצוי לאורכו ולוותר על הצ'ילי – זה הטרי וזה שברוטב.

250 גרם נודלס (מקמח חיטה) ארוכות ועבות (אם מצאתם טריות – מה טוב)

1 כף שמן שומשום

200 גרם בשר בקר חתוך לרצועות דקות (שייטל, סינטה, אנטרקוט או פילה – לבחירתכם)

1 כף שמן זית

2 כפות שמן בוטנים (או אחר)

1 צ'ילי אדום פרוס דק (או יותר אם רוצים בערה אמיתית)

1 שן שום מגוררת

1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר

2 באק-צ'וי מופרדים לעלים

4 בצלים ירוקים חתוכים למקטעים של 7-8 ס"מ

חופן שעועית ירוקה קטומת קצה וחתוכה לחצי, חלוטה 5 דקות במים רותחים ומסוננת (או לוביה אם תצליחו עדין למצוא)

צרור עלי מורנינג גלורי (ירק תאילנדי שעכשיו העונה שלו) או תרד תורכי, עם הגבעולים

כוסברה ובצל ירוק קצוצים להגשה

מיץ מ-1/2 ליים או לימון


לרוטב:

1/4 כוס סויה

1 כף סויה כהה

1 כפית משחת צ'ילי קוריאני (אם אין אפשר רוטב סריראצ'ה במקום)

1 כף רוטב דגים

1 כפית סוכר דקלים מגורר (או סוכר חום)

2 כפות יין אורז סיני (שאוסינג – להשיג במכולות אסייתיות ובחלק מהסופרמרקטים הגדולים)

מכינים את האטריות:

מרתיחים סיר עם מים כמו לפסטה.

ממליחים. מכניסים את הנודלס ומבשלים לפי הוראות היצרן. הבישול בדרך כלל קצר והאטריות צריכות להיות נגיסות (אלדנטה) היות וצפוי להם עוד בילוי בווק.

מסננים את הנודלס.

מזלפים עליהן שמן שומשום (אם אין אפשר שמן זית במקום) ומערבבים.

מכינים את הרוטב:

בקערית מערבבים את כל חומרי הרוטב עד לקבלת נוזל אחיד שהסוכר נמס בו לחלוטין.

מכינים את הבשר:

שמים את רצועות הבשר בקערית.

מזלפים עליהן כף שמן זית ומעסים.

מחממים את הווק מעל להבה גדולה ביותר עד שמתחיל לעשן.

זורקים לתוכו את רצועות הבשר המשומנות ומשחימים תוך כדי ערבוב עד שהן מחליפות את צבען ולא יותר. מוציאים לצלחת ומניחים בצד.

מרכיבים את המנה:

מוסיפים שמן בוטנים, צ'ילי, שום וג'ינג'ר. מטגנים תוך ערבוב על להבה חזקה ביותר במשך כ-30 שניות. הווק צריך להיות לוהט ולהשמיע קולות טיגון עזים. ריחות נפלאים עולים ממנו.

מוסיפים שעועית חלוטה, באק צ'וי, בצל ירוק, מורנינג גלורי או תרד ואת הרוטב. מטגנים תוך ערבוב במשך 3 דקות.

מוסיפים בשר ונודלס.

מערבבים היטב עד שהכל מכוסה רוטב וחם.

מורידים מהאש.

סוחטים מיץ לימון או ליים.

מחלקים לקעריות הגשה.

מפזרים כוסברה ובצל ירוק קצוץ ואוכלים חם.

גירסה להדפסה גירסה להדפסה

16 תגובות על קרוב רחוק

  1. למיכל: מילותיך מרגשות
    שהרי בבסיס העיסוק באוכל עומדים תמד אנשים: תרבויות, זכרונות, רגשות, העדפות ונסיונות יצירתיים. בלי כל אלה אוכל הוא רק אוסף של חומרי גלם.

  2. מיכל הראל הגיב:

    תודות
    מיכל יקרה תודה על הפוסט כבונוס למתכונים ה-מעלפים שלך , ובכלל להתיחסות הכל כך מכבדת ורצינית שלך לאוכל /מזון וההנאה שניתן להפיק מהם.
    תודה מיוחדת על שנתת מקום ,שם ,פנים וטעמים לתושבי דרום תל אביב לאותם פליטים עובדים-עבדים זרים ועל כך שנגעת בעדינות במציאות חיהם ובכך הפכו לבעלי זהות .

  3. לבילינקה: מורנינג גלורי
    אפשר כאמור לקנות בדוכני הירקות במדרחוב נווה שאנן בדרום תל אביב. אכן ירק טעים ביותר. גם אני מהמכורות

  4. בילינקה הגיב:

    מורנינג גלורי
    איפוא את משיגה מורנינג גלורי?
    התאהבנו בירק הזה כשטיילנו בוייטנאם הקיץ.

  5. לאורה: הכל בדרום תל אביב
    מדינה קטנה של חסרי זהות.
    המסעדה של הסיני במדרחוב נווה שאנן ליד מספר 26. יש שם כאמור לחמניות באו לאכילה במקום ונודלס עבודת יד שאני קניתי הביתה. גם דוכני הירקות קרובים לשם.
    הסופר האסייתי הוא על רחוב ראש פינה, לא רחוק משם וכל השאר בתוך בניין התחנה המרכזית החדשה, מרחק 5 דקות הליכה.

  6. אורה הגיב:

    איפה כל זה?
    הי, פוסט מעניין במיוחד.
    איפה בדיוק כל אלה? הסופר האסיאתי, המסעדה הסינית וכו'? יש כתובת מדוייקת

  7. אילנה הגיב:

    מורנינג גלורי
    בהנחה שאני לא מגיעה לנווה שאנן, איפה אפשר לקנות מורנינג גלורי? יש תחליף? הכתבות שלך מקסימות, מקסימות . תודה

  8. אָסתר הגיב:

    שאלה לגבי פתיתי אורז
    היי מיכל,
    אהבתי מאוד את הפוסט שיצאת להראות גם צד אחר של כל הזרים אצלנו שמביאים לנו גם מהאוכל המעניין שלהם,
    רציתי לשאול לגבי החנות עם המוצרים ההודים שהעלת, יש שקית של פתיתי אורז, מכיוון שאני חולת צליאק אני כל הזמן מסתובבת בחנויות מהמזרח הרחוק כי יש שם יותר מודעות לגלוטן, אבל לא הצלחתי לבשל את הדבר הזה 🙂 היתה בחנות אישה הודית שניסתה להסביר לי איך מבשלים את זה, לא ממש הבנתי וניסיתי להכין את זה בכל מיני וראציות, כמו אורז כמו דיסה.. לא יצא משו…
    יש לך אולי מתכון למוצר הזה? או אולי תוכלי לכוון אותי באיזה צורה מבשלים את זה..
    תודה רבה
    והמשך יום נעים
    אָסתר

  9. לאילנה: פתיתי האורז או אורז שטוח
    כפי שהם נקראים הם צעצוע חדש במטבח שלי ואני עדין בהליכי משחק ופיצוח איתו.
    שמעתי עליו מחברה והוא הצית את דמיוני. מאז שהוא בידי הבנתי שאיננו מה שדמיינתי אבל בהחלט מעניין.
    אכן מבשלים אות וכמו דיסה וזה פחות מוצלח בעיני. הוא משמש גם למתוקים.
    אני הקפצתי במחבת עם מעט שמן זית מה שהפך אותו לפתיתים קריספיים מאד עליהם הנחתי סלסה חריפה של מנגו, כוסברה ובצל. שילוב המרקמים היה נפלא.
    מניחה שאפשר לקלות קליה קצרה גם בתנור לקבלת מרקם דומה.
    אפשר לבשל לדייסה, להוסיף ירוקים ותבלינים ולטגן או לאפות כמו קציצות. עדין לא ניסיתי.
    אשמח לדווח בהמשך.

  10. לגיל: באק צ'וי
    הפך הרבה יותר זמין בשנים האחרונות.
    אפשר להזמין ממנו דרך האינטרנט מהמגדלים האורגניים למיניהם. הוא עכשיו בתחילת עונתו ואמור להיות זמין בשבועות הקרובים.

  11. לאילנה: מורנינג גלורי
    לצערי עוד לא יצא לי לפגוש מחוץ למתחם האסייתי של נווה שאנן.
    אפשר כאמור להשתמש בתרד תורכי שהוא עכשיו בעונתו ויפה במיוחד.
    אפשר גם להוסיף עוד באק צ'וי או בכלל בלי עלים.
    אפשר פרחי ברוקולי פרוסים.
    הווק מקבל את כולם באהבה.
    ותודה על המילים החמות!!

    1. שלמה אברבנאל הגיב:

      התחילה עונת המורניג גלורי השבוע . הבאנו כ 10 צרורות לשוק האכרים . אחת לא נמכרה. וחבל. כל עוד יש תרד תורכי . הבשלניות מעדיפות אותו. .יש לנו שטח גדול יחסית של הצמח. ואנחנו יכולים לספק גם בכמויות גדולות . לפרטים. 0544696272 שלמה

  12. לזהבה: הסיני
    נמצא כפי שכתבתי באחת התגובות הקודמות צמוד לנווה שאנן 26

  13. גיל הגיב:

    שאלה
    יש לך מושג היכן ניתן להשיג פאק צ'וי מחוץ לתל אביב?

  14. הסיני
    מה הכתובת של המסעדה של הסיני לא צינת זאת בכתבה

  15. שלמה אברבנאל הגיב:

    מי שמחפש מורניג גלורי . בימי שישי בשוק האכרים בנמל תל אביב . הדוכן של שלמה אברבנאל.

תגובות יפורסמו באישור המערכת.
תגובות בוטות או בעלות תוכן שיווקי לא יפורסמו.

לכתוב תגובה

You have to agree to the comment policy.