חומוס הוא עניין עם הרבה אמוציות. שימו בחדר ארבעה אנשים ותקבלו חמש דעות שונות מהו החומוס הטעים בעולם. לכאורה מדובר במשחה מגרגירים צהובים מבושלים עם טחינה וקצת תיבול. בפועל – עולם ומלואו שהזין ומזין ספרים, טורים, איורים ואינסוף ויכוחים לוהטים. נצרת, עכו, חיפה, יפו, אבו גוש, ירושלים: כל אחת […]
סוף שנה ותחילתה של אחרת הוא תמיד זמן לסיכום וסימון מגמות. הנה אחת קולינרית שקשה לפספס אם מסתובבים לאחרונה בתל אביב: אוכל אסייתי. כל עיר מערבית שמכבדת את עצמה מאובזרת בליין של מטבחים אסייתיים ראויים, עדיף מהסוג הלא מפונפן, ששמים דגש על חומרים וטעמים נאמנים למקור ולא מתעסקים בפרשנויות מודרניות […]
לפעמים גם אנשים שאינם מאמינים אדוקים וחיי היומיום שלהם חפים מכל מניירה דתית, נתקלים בסיטואציה שמעוררת מחשבה (או אולי תהיה) בדבר קיומו של כוח עליון שיש לו יד מכוונת לאירועים גדולים וקטנים. בשבוע שעבר, בעודי מתנהלת לאיטי מהבית של אחותי המרכזית עברתי ליד חלון ראווה קטן, כזה שחלפתי על […]
"אמא, למה את לא הולכת למאסטר שף?". "מה ייצא לי מזה?". "תהיי בטלוויזיה". "ומה ייצא לי מזה?". "תהיי מפורסמת. וגם יש לך סיכוי טוב לזכות". "ונגיד שאזכה – מה ייצא לי מזה??". "הגזמת אמא, תהיי המאסטר שף של ישראל!". המתבגר ואני צופים אדוקים בקדירת הריאליטי שהיא מאסטר שף. שני ערבים […]
דצמבר. עוד שנה אזרחית מתקרבת לקיצה. העולם כולו עטוף במעילים ומתכונן לימי הכריסמס המשפחתיים-חגיגיים. רצף ארוך של ארוחות חורפיות שבושלו משך שעות על הגז ובתנור, תובלו ובושמו ביד נדיבה וכל ייעודן לשמח, לחמם וליצור אווירת התכנסות ורביצה משותפת לפני ואחרי. ואצלנו? שמש. המעלות בצד הגבוה של הסקאלה. ימי גשם בודדים […]
בימים של שיגרה שמן עמוק לטיגון איננו מראה נפוץ במטבח שלי. משמין, לא בריא, מסריח ובאופן כללי מיותר. ואז מגיע חנוכה ושובר באחת את חרם הטיגון, כי באמת חנוכה ללא לביבות וסופגניות איננו חנוכה. נכון שבבר לחם מוכרים סופגניות נפלאות ונכון שהן נחטפות כל כך מהר שיש סיכוי פעם […]
בוקר שישי חורפי. המתבגר הקדים לצאת אל הגשם למלא את חובתו האזרחית במשמרות הבטיחות. הנסיכה והאיש מכורבלים בין השמיכות אחרי לילה של כאב אוזניים בלתי צפוי. הסלוקית פרוסה בין הכריות הרכות על הספה ולא מעלה בדעתה לצאת אל צינת הבוקר שאורבת לה בחוץ. במקום רעשי המראה של מטוסים מפלחים את […]
שישי בבוקר, שוק הנמל הומה כרגיל. נדמה שפניקת האזעקה מהערב הקודם נמחקה כלא היתה. ובכל זאת בין מישושי הירקות מחליפים כולם עם כולם חוויות ותובנות מליל אמש. הסמול-טוק בין פרצופים קבועים ומוכרים משני צידי הדוכנים נודד מסלקים וכרישות לקולות נפץ ומרחבים מוגנים. התל אביבים מתקשים להשלים עם העובדה שגם הם […]
החורף הפתאומי תפס אותי בעיצומן של חגיגות יומולדת. המתבגר חגג 11 בחברת אסופת מתבגרים ארוכי גפיים ומתבגרות מתוחות עור ושופעות נעורים (מדהים ומפחיד כמה מוקדם הן הופכות היום לנשים קטנות, יפהפיות ומודעות לעוצמתן) לצלילי מוסיקה קלוקלת וסיבובי בקבוק לאמת-או-חובה. אני, יחד עם כולכם, חגגתי שנתיים לעלייתו לאוויר של הבלוג הזה […]
שבת בבוקר. השיפוץ נגמר. המטבח שלי חזר לאיתנו. הילדים הודיעו שאם זה תלוי בהם אפשר לא לאכול בחוץ יותר לעולם. מוסיקה לאוזני. בעודי רצה את ריצת הבוקר שלי בפארק (הרגל חדש ומענג שמנסה להפוך להתמכרות, בינתיים די בהצלחה) הרצתי בראש תפריטים אפשריים לארוחת צהריים משמחת. מלאת מרץ ואנדורפינים, התארגנתי ויצאתי […]
