אני לא יודעת אם זה משהו בקיץ הספציפי הזה, או שהגוף שלי פשוט הגיע לרוויית חום ולחות, אבל השנה יותר מתמיד אני רודפת אחרי השלט של המזגן ושואפת לרדת ככל האפשר בסקלת המעלות כדי לנסות ולצנן את מערכת העצבים מביעת המחאה שלי. ישנם ימים בהם אחוזי הלחות הגבוהים הופכים כל […]
התירסים עכשיו הכי טריים ומתוקים. גרגיריהם מסודרים שורות שורות, מבריקים כמו שניים שהוברשו היטב, מתפקעים מחלב רווי סוכר. אם אתם מזדמנים לשוק או מנויים לארגז אורגני שבועי, תזכו בהם עטופים בעטיפת עלים ירוקים, מחוספסים ומהודקים, מרופדים היטב בחוטי משי זרחניים, כמו מתנות יקרות ערך שנועדו לחצות יבשות וימים ולשמח ליבם […]
במהותי אני אדם של קיץ. קיץ תמיד היה מבחינתי העונה השמחה, האקטיבית, זו שממלאת אותי אנרגיות ומזרימה את הדם בעורקים בקצב טורבו. ים, שמש, ימים ארוכים, אהבות סוערות, חברים וחופש. המון המון חופש. גלידה, מנגו, תאנים ועגבניות. לא סתם עגבניות – עגבניות תמר. אלה המאורכות והצרות שקליפתן עבה, מתוחה […]
את רוני פרצ'ק, ד"ר רוני פרצ'ק בשבילכם, קיבלתי בעיסקת 1+1 משתלמת במיוחד עם בן זוגה וחברי הטוב דקל, אותו כבר פגשתם כאן וגם כאן. רוני היא מרצה ללימודי הודו המודרנית באוניברסיטת ת"א. אשה מרשימה ודעתנית, בעלת אג'נדה סדורה וחיבה עמוקה לכל מה שהוא עולם שלישי בכלל והודו בפרט. בחורה שיודעת […]
ביום שישי בבוקר, בעודי מתלבטת אם נסיעה לירקן כדי לקנות פלפלים חריפים היא סיבה מספיק טובה להוציא את אפי מהמזגן כשבחוץ מאיימות 32 מעלות ומה שמרגיש כמו 120 אחוזי לחות, פגשתי את שרון השכנה, רעננה וזוהרת, שיערה חלק למשעי ושמלת המקסי הירקרקה שלה מתנפנפת בקלילות ואף לא טיפת זיעה אחת […]
את גן העדן בניקיטי גילינו בקיץ שעבר. המשאלה התגשמה והוזמנו שוב השנה. הים אותו ים. השלווה אותה שלווה. הבית יפה עוד יותר על פינותיו החדשות והנוחות. רולה (שם גדול, תודו), אם הבית היווניה, מקבלת אותנו בחיבוקים. מבחינתה אנחנו כבר בני בית פה. גם מבחינתנו. למה לא? בימים הקרובים נחלוק את […]
סלואו (slaw) הוא בהגדרה סלט שמבוסס על רצועות דקות של כרוב בתוספת מקלות או רצועות של ירקות אחרים. בארץ מכירים בעיקר את הקולסלואו הקלאסי: רצועות כרוב, גזר ובצל ברוטב מיונזי עשיר. כרובים אינם אזרחי קבע במטבח שלי, בטח לא בקיץ, כשאין פניות לתבשילים מפיצי ניחוחות. מיונז גם הוא נמצא […]
יום שישי, גשום וסוער, שש וחצי בבוקר ובחוץ חושך של אמצע הלילה. על הספה האדומה הסאלוקית מכורבלת בתוך עצמה, בקושי פוקחת עין. אני מקציפה חלב לקפה, מורחת סנדוויצ'ים עם נוטלה לביה"ס ולגן: סממן ראשון לשבת הקרבה. יהיה או לא יהיה שוק הבוקר? מעיל פוך, מגפי האנטרס מגומי עד הברכיים, העגלה […]
יש לי פטיש אמיתי למשמשים. עונתם הקצרצרה גורמת לי להתגעגע אליהם רוב השנה, וגעגועים הם כידוע מרכיב מחמם לב ובונה תשוקה בכל מערכת יחסים. ראשונים מופיעים הבלדי הקטנים ואחריהם המיסטקאווי הלבנים, עם הסומק הקל בלחיים. רכים ומבלבלים במראה הצנוע שלהם אבל מהפנטים בבושם שטמון בבשרם המתוק והעסיסי. בהמשך יבואו הכתומים הרגילים. […]
חופשה כלל משפחתית בצפון החזירה אותי לפני שבוע לשוק בעיר העתיקה של עכו. שלוש שנים, מהשמחות בחיי, עברו עלי על חוף הים באכזיב. הסמטאות של עכו היו לי כמו בית שני. קצת מוזנח, קצת עצוב, עם פוטנציאל אדיר שאין מי שישכיל לממשו, והרבה קסם של ים ותרבויות עתיקות. אחרי היעדרות […]
