לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת: יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]
מדי שנה כשחג השבועות מתקרב, אני מוצאת את עצמי בודקת ביני לביני אם אפשר להיאחז עוד קצת באביב או שכדאי להשלים עם העובדה שהקיץ כבר כאן. ההתלבטות הזאת פוגשת אותי בכל פינה. סימנים של שינוי, של התחדשות, של הבשלה: בשדות הבשילו שיבולי החיטה, התייבשו ונצבעו זהב. הרוח עוברת ביניהן, מלחשת […]
יומולדת לאיש שלי ובצעד לא אופייני הוא מחליט לחגוג. סאן סבסטיאן, ארץ הבאסקים בצפון ספרד, עם א' ונ' חברינו האהובים. מלון קטן וקסום, אוכל קטן וטעים, אלכוהול משמח בכוסות גדולות, גיחות לכפרי דייגים פסטורליים מוקפים הרים ירוקים שיורדים עד הים, אדריכלות מגוונת ומעוררת השראה, תרבות מערבית ישנה וחדשה ואנשים […]
עוד בצעירותי, כשאהבות ראשונות בצבצו ולהטו משיבושים הורמונליים של התבגרות וגילויים מסעירים על החיים, היתה בי התבונה והתובנה שאהבה ואוכל הן צמד חמד שאין להפרידו. כבר אז השכלתי לבחור את הגברים שלי מצוידים באמא בשלנית עם שורשים עמוקים במטבח אקזוטי כזה או אחר, לא חשוב מאיזו עדה. אהבת הנעורים המהותית […]
התפר הקצרצר בין סוף החורף לתחילת הקיץ, זה שקורא לעצמו אביב ומעיר מתרדמתם שדות ולבבות, מביא איתו שילוב מעניין של ירקות חורפיים שהם עדין פריכים, רוויי גשם ומתפצחים בפה ולצידם ירקות חובבי חום שמבשרים שמשיות מתקרבת ונושאים בקרבם מתיקות עדינה שמתעצמת בבישול. קחו לדוגמה את הסלק, אחד הירקות החביבים והמשמחים […]
קוראים לו תרד תורכי והוא דומה לתרד בר שצומח פרא בשדות רוויי גשם הוא ירוק, בריא ומזין כמו תרד קלאסי אבל עדין, ענוג וטעים ממנו בהרבה. עכשיו הוא בשיאו ועם ההתחממות הקיצית יילך וייעלם עד לשנה הבאה. חפשו אותו בשוק, זרים זרים, מחוברים בתחתית, עלים רכים ומתנפנפים, זוהרים בצבעם […]
סטאי, יקיטורי, ברושט, פינצ'וס, שישקבב, סיח'ים. שיפודים. איך שלא תקראו להם, יש בהם משהו נעים וחברתי: נתחוני בשר, דגים ואפילו ירקות מושחלים על מקלות צרים וארוכים, עם או בלי משרה ותיבול, צלויים שורות-שורות על גריל פתוח. ארוחת טעימות לא מפונפנת, מלאת ביסים קטנים שלא מצריכים צלחת או מזלג. אפשר […]
"ניקוי אביב – כל העולם ואחותו עושים את זה עכשיו", אמרה יערה המורה המהממת (והשפויה בדרך כלל) שלי לג'יירו בעודה מטאטאה במרץ את הפרקט בסטודיו החדש. "עשרה ימים, מעכשיו עד ליל הסדר, בהם נפטרים מכל הרעלים שמציפים את הגוף ביומיום". ברור לי שזה לא הולך לשום כיוון טוב ובטח […]
את הילה קריב הכרתי בבלוג שלה, ביסים. שבוע אחרי שבוע אני עוקבת אחרי הבלחותיה הקסומות על המסך שלי. המתכונים הפשוטים והיצירתיים שתמיד מחוברים לזמן בשנה ולמה שקורה מסביב, הצילומים שמציגים אוכל חי ומגרה מבלי שהושקע מאמץ אינסופי בעיצובו ובהנחתו בצלחת, הסיפורים הקטנים על כלום ועל הכל, כתובים ביד קלה […]
על משלוחי המנות של סבתא עליזה סיפרתי פה כבר בשנה שעברה. השנה החלטתי לפנות זמן מהכנת תחפושות ושאר עניינים שבשגרת הטרום-פורים וללמוד להכין פיג'ואלס (מבטאים: fijuelas). פיג'ואלס הן עוגיות מרוקאיות מהצד הספרדי שנראות כמו סלילים או פרחים עשויים בצק דק ופריך ונוטפים סירופ דביק בניחוח פריחת הדרים. הן מככבות בחינות […]
