אוכל למחשבה

יציאת דמשק / קובה אורז במילוי בשר לפסח

בסיפורים שכולנו גדלנו עליהם, הרבה לפני שמצוקת הדיור עלתה לכותרות, נדל”ן היה עניין שבחירות רבות בצידו. על הדלת התנוסס שלט, לא היה שום מתווך בתמונה ומי שכיתת רגליו למצוא לו מקום שיוכל לקרוא לו בית בדק היטב את הקירות והמסדרונות אבל לא תקע יתד ולא פרק תרמיל עד שווידא שגם […]

כתום עכשיו / קציצות עם דלעת וסלקים צהובים (או גזר)

גם אתם מרגישים שיש המון אי ודאות באוויר? הבחירות המתקרבות מביאות איתן דווקא רצון עז להימנע מבחירה. מצד שני ברור שהפעם חייבים, פשוט חייבים, לנקוט צעדים מעשיים ולממש את הזכות או בעצם החובה להחליף את השלטון המסוכן הזה. אבל במי? והאם בחירה בשוליים בטוחים היא מספיק אחראית? קולות מלחמה נשמעים […]

ג’ינג’ית מתוקה / עוגת גזר ודלעת מבושמת

בגיל 8 וחצי הנסיכה שלי כבר פיתחה לה תפיסה פמיניסטית רחבה ומנומקת לפיה העולם הנשי (שהוא בעיניה כמובן העולם השולט) מתחלק לשני סוגים עיקריים: פקצות ושובבות כיפיות. צילום: שי בן אסולין   הפקצות, שהן הרוב, מתעניינות באורך השיער ובמידת חלקותו, שקועות רוב היום באייפון, חברות בשמונה קבוצות וואטסאפ לפחות, מעריצות […]

בוחן כליות ולב / מעורב ירושלמי בגירסה ביתית

המתבגר שלי הגיע למצוות. אני לא אשה דתייה ומצוות יהודיות הן בשבילי בעיקר עניין של מסורת, רגשות משותפים וחיבור משפחתי. אבל כשהילד שלי עולה לתורה זה גורם לי לחשוב מחשבות ולהזיל דמעה של התרגשות. אפשר להסתכל על טקס בר המצווה מכל מיני זוויות. להתחבר יותר או פחות לסממנים חיצוניים כמו […]

הסביצ’ה של איבון

סופשבוע של דכדכת עמוקה עבר עלי. כזו שאפילו שעות במטבח פלוס יין טוב וחברים אהובים לא הצליחו לגאול אותי ממנה. מצאתי את עצמי מתחפרת בעומקן של מחשבות מייאשות חסרות התחלה אמצע וסוף, כמו מבוך של מנהרות קטל מתוצרת חמאס. איכשהו, כמעט בכל סיטואציה, נוטה קו המחשבה שלי לעבור במטבח. חיילים […]

על תודות, לימונים ובצק מהפכני לטארט

א’ היא אשה חכמה. לא לגמרי מבחירה הכנסתי אותה לחיי לפני כמה שנים, בעיצומו של משבר רב משמעות ומאז היא מנפקת לי בשעות צורך מעצותיה האינטליגנטיות והפרקטיות, שעוזרות לבחון את המציאות העגומה בעין עניינית ומאפשרות תיקון במקום צלילה אל מצולות הייאוש והמועקה. יכולותיה המרשימות בהבנת סיטואציה ופירוקה לגורמים – תוך […]

ספגטי מיטבולס

  אני אוהבת אנשים שאוהבים לארח. רואים את זה על הבית שלהם, על המטבח שלהם. אין לזה בהכרח קשר לגודל הבית או למצבם הכלכלי של המארחים. בדרך כלל זה משהו בקוד הגנטי שלהם שמתעצם מהחיבור הזוגי והמשפחתי. היכולת לפתוח דלת, לפתוח שולחן, לפתוח את הלב ולאפשר לאנשים קרובים יותר או […]

עונג יום חול

אצלנו בעדה (זו שנישאתי לתוכה, לא זו שממנה נולדתי) המטבח מתנהל לפי הזמן בשנה, יבולי השדה העונתיים וגם הימים בשבוע. כל אלה מכתיבים כללים בלתי כתובים אבל מאוד מוקפדים בעניין מה ראוי לו להיאכל מתי. קוסקוס למשל הוא אוכל של שלישי ושישי בצהריים ובשום פנים ואופן אין לאכול ממנו ביום […]

בערוגת הסלט

על חלום גינת הירק השופעת (רצוי עם כמה תרנגולות חופש גאות מקרקרות בין הערוגות ואולי עז או שתיים שחיות בה בנחת מבלי לאכול אותה עד השורש) כתבתי פה כבר אינסוף שורות. גם על הדבר הזה שמחבר אותי לעיר ויוצר מכשול משמעותי בדרך להגשמתו של החלום, דיווחתי לא פעם. והנה כבר […]