אוכל למחשבה

טופ מאפין

  החורף הפתאומי תפס אותי בעיצומן של חגיגות יומולדת. המתבגר חגג 11 בחברת אסופת מתבגרים ארוכי גפיים ומתבגרות מתוחות עור ושופעות נעורים (מדהים ומפחיד כמה מוקדם הן הופכות היום לנשים קטנות, יפהפיות ומודעות לעוצמתן) לצלילי מוסיקה קלוקלת וסיבובי בקבוק לאמת-או-חובה. אני, יחד עם כולכם, חגגתי שנתיים לעלייתו לאוויר של הבלוג […]

זוהי עכו ילדה

חופשה כלל משפחתית בצפון החזירה אותי לפני שבוע לשוק בעיר העתיקה של עכו. שלוש שנים, מהשמחות בחיי, עברו עלי על חוף הים באכזיב. הסמטאות של עכו היו לי כמו בית שני. קצת מוזנח, קצת עצוב, עם פוטנציאל אדיר שאין מי שישכיל לממשו, והרבה קסם של ים ותרבויות עתיקות. אחרי היעדרות […]

מי אכל את הבמיה שלי?

  לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת:  יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]

אהבה בימי טורטיה

עוד בצעירותי, כשאהבות ראשונות בצבצו ולהטו משיבושים הורמונליים של התבגרות וגילויים מסעירים על החיים, היתה בי התבונה והתובנה שאהבה ואוכל הן צמד חמד שאין להפרידו. כבר אז השכלתי לבחור את הגברים שלי מצוידים באמא בשלנית עם שורשים עמוקים במטבח אקזוטי כזה או אחר, לא חשוב מאיזו עדה. אהבת הנעורים המהותית […]

יום ירושלים

את ירון קסטנבויים, שף ואסתטיקן, הכרתי דרך ענת חברתי רבת הסטייל, שהיא גם שותפתו לחיים. מפגשי קפה ושיחות על אוכל בשישי בבוקר בשוק האיכרים הביאו אותו להתארח אצלי במטבח ומשם הדרך לבילויים קולינריים משותפים נוספים היתה קצרה. השבוע מצאנו את עצמנו עם כמה שעות פנויות בהרי ירושלים. “מה אתה אומר […]

איך אומרים חנוכה בתוניסאית?

למטבח התוניסאי יש חלק מכריע בעובדת היותי אישה נשואה כדת וכדין. בגיל 30, עם קריירה עתונאית משגשגת וחלומות על בר-אוכל משלי, היתי צעירה, יפה ומשוחררת מכל מחשבה על התמסדות רישמית והקמת משפחה. ארבע שנים במטבח של עליזה (לימים סבתא עליזה המפורסמת), תוניסאית רבת כשרון קולינרי וזוג ידי זהב, הביאו אותי […]

המלך האמיתי

  אבי וקרן חברינו עברו למכמורת לפני שלוש שנים. בלב קצת כבד, אבל מלא בהרבה תקווה, גלשו להם מהרי ירושלים אל חוף הים ושלושת ילדיהם איתם. הוא – מלך ירושלים, שבמשך שנים הרקיד, השקה, האכיל ובנה את העיר בקצב הטורבו שלו, והיא – ירושלמית ותיקה וגאה, החליטו לעשות מעשה: לנטוש […]

שום על

לאורך השנים קיננה בי התובנה שפעילות גופנית זה משהו שצריך לעשות גם אם לא בדיוק מתים על זה. זה היה מבחינתי סוג של מאבק שהצלחתי לקיים בכבוד יותר או פחות על מנת להביא את עצמי למיכסת פעילות סבירה שתחזק את הגוף ותשקיט את ייסורי המצפון. היחסים שלי עם פעילות ספורטיבית […]

לָה פַמִילְיָה

  קרובי משפחה שהם גם חברים אהובים אינם עניין שגרתי, בטח לא כשהם באים מהצד של בן זוגך. כשהסימביוזה המושלמת עוברת מדור ההורים ישירות אל הילדים, זה כבר על תקן נס קטן. בן הדוד הבנקאי החתיך ואשתו שוחרת השלום היפהפיה נולדו באירופה. היא בבריסל, הוא בפריס. כמו באגדות הכירו, התאהבו […]

הקויאר של האנשים הפשוטים

אומרים שאם את תוהה איך ייראה אהובך בעוד אי-אלה עשורים, מספיק להציץ באח של אמא שלו על מנת לקבל אינדיקציה לגמרי לא רעה (או לא ממש טובה….) למה אפשר לצפות. אצלנו זה עובד. הדוד רפאל ז”ל, אחיה הגדול והאהוב של סבתא עליזה: דקיק, קרח, מלא חיים, חובב בילויים, סיגריות ואלכוהול […]