בשבועות האחרונים אני מסתובבת בשכונה הפרברית והשלווה בה אני חיה ומכל חצר מחייכים אלי עצי הדר עמוסי פרי. אשכוליות מסנוורות בצהוב, תפוזים בשלים בכתום עז, לימונים צהובים ובשרניים שנראים כאילו קפצו לביקור פתע מסיציליה, קומקוואטים קטנטנים שעושים חמוץ בפה וגם חושחשים מפתים שיתגלו כמרים מאוד למי שיעז לחמוד אותם […]
את השבוע האחרון עברנו בפורמט מחלה. השפעת הכריעה 75% מהמשפחה והביאה אותנו לאפיסת כוחות רוויית חום, שיעולים, אדוויל וקלסטרופוביה קלה מישיבה בבית סגור כשבחוץ גשם כמעט בלתי פוסק. כלכך מסכנים היינו, שאף אחד לא התפנה אפילו לרעב קטנטן שבקטנים, וכך ביליתי שבוע שלם מחוץ למטבח שלי, ללא ספק אירוע חריג […]
תכלס לא בחרתי להכין גולאש. זה הוא שבחר אותי. זה התחיל מכמה חברות שסימסו לשאול אם יש לי מתכון מוצלח לגולאש, המשיך בחברים שחזרו מביקור בבודפשט והזמינו לגולאש מתובל בפפריקה בייבוא אישי שנטרף על ידי הילדים, אותת לי מבין דפי ספר בישול ישן שפתחתי במטרה לחפש מתכון לכופתאות אוסטריות חמאתיות […]
אם לשפוט לפי לוח השנה, כבר נובמבר בחוץ והסתיו משחק איתנו מחבואים. הוא מתחבא השנה כל-כך טוב, שרוב הזמן אני נשארת מתוסכלת ומיוזעת תחת סריג אפרפר שלבשתי בתקווה, שהיום אמצא אותו סוף-סוף וקרירות הבוקר תשרוד עד הצהרים. חלוקי אמבטיה ממגבת עבה, צחורה ורכה מבקשים לתפוס את מקומם על המתלה ליד […]
כוסות הקפה, סמל הפרידה מהציויליזציה התל-אביבית, כבר מזמן ריקות. הקוד הסודי נלחש באינטרקום. שער הברזל הכבד נטרק מאחורינו. הנחתנו את המטוס בבטחה בחניה, בלי אף שריטה מיותרת. נשמנו עמוק ונכנסנו אל המבצר הירושלמי. "שבו פה, תרגישו בנוח, נקרא לכם כשיהיה מה לראות" ציוו המקומיים בנחמדות קורקטית. ישבנו וחיכינו – חיכינו […]
