שעת בוקר מוקדמת יחסית בהרי ירושלים. אוגוסט בשיאו, השמש הקופחת מסתתרת מאחורי ענן מבורך. רוח ירושלמית נעימה מנשבת והמזג סביר בהשוואה להבל התל אביבי ממנו באנו. לרגע אנחנו מתמלאים אופטימיות, מניפים בידינו סלים ומזמרות ויוצאים ללקט שלהבות סומאק שצובעות באדום עז את העצים השיחיים בשולי הטראסות החקלאיות. דביקים הם אשכולות […]
בילדותנו היה חג השבועות חג של שמחה גדולה. אמא שזרה זר פרחי גינה להתגנדר בו בחברת בגדים צחורים ומילאה טנא בפירות קיץ ראשונים אליהם התגעגענו שנה שלמה. יחד נסענו אל הדודים והחברים במושב לצפות בטקס הבאת הביכורים ולבצור אשכולות ענבים ראשונים, ספק בשלים, בכרם המשפחתי הגדול. רכובות על גבי טרקטור […]
"פעמיים בשנה היינו נוסעים מהקיבוץ להתארח בביתם של סבתא לטיפה וסבא אברהם בקריית אונו", מספר מעצב העל, בעודו מגרר בפומפיה עגבניות בשלות לתבל בהן את האורז של הטבית. "בקוצר רוח חיכינו לאכול את האוכל של סבתא וידענו שהוא תמיד יהיה הכי טעים בעולם. כי ככה זה אוכל של סבתא", הוא […]
מי יכול לעמוד בפני העונג שמקפל בתוכו בצק דקיק, ממולא ומטוגן? מי אינו חולם מדי פעם על דודה צפון אפריקאית בעלת ידיים מיומנות, שתגלגל עבורו סיגרים או תקפל פסטלים עם עלה בצק דק עד שקיפות, ממולא בתפוחי אדמה צהבהבים או בשר קצוץ מתובל בטעמי חריפות-מתיקות עדינים? במהירות הבזק, תוצאה של […]
בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי מאפסנת סירים ותבניות לשהות ארוכה ומגבשת בתנור. אני אוהבת את הריחות הנפוצים בבית ומלבים ציפייה לבאות, את השיזוף העמוק שעוטף את התבשיל, את הקו השחום שמסמן את מפלס הנוזלים בתחילת הבישול, את המרקם הרך, המתמסר, מבלי שיהפוך דייסתי, את השלווה השוכנת בסיר שחלה בו […]
את תבניות החימר החומות, יפות המראה וכבדות המשקל, סחבה עימה המסתובבת מחופשת קיץ משפחתית באנטליה. כשחושבים על חופשת קיץ באנטליה רואים בדמיון ימים עצלים על החוף, עם כוס איירן או ראקי ביד. המסתובבת, לא אשת קונבנציות, העדיפה להשאיר את אהוביה לרבוץ מול הים ולצאת בעצמה למסעות ארוכים בעקבות קהילות סופיות […]
שזיפים אינם מהפירות האהובים עלי למאכל, אבל אלה האליפטים, שקליפתם כמעט כחולה ובשרם צהוב חלמוני, קורצים לי בהמוניהם מתוך ארגזים ומעל גבי הדוכנים בשוק כמו אומרים "איך תעמדי בפנינו, יפים ומלאי הבטחה?". שגיב קוראים לזן השזיפים שחותם בפירותיו את הקיץ. נדרש מזל על מנת לפגוש פה ושם אחדים שיש בהם […]
כשחושבים על עגבניות חושבים על איטליה. על אלה השמנמנות, מעוותות בחינניות, שמישהו גידל ומוכר מתוך תא המטען של האוטו לצד הכביש בסיציליה. על סן מרצאנו ארוכות, דקות ומוצקות שיפיקו רוטב מושלם לצלחת מהבילה של פסטה עבודת יד. על אשכולות חצי יבשים-חצי לחים של שרי גדולות ומחודדות חרטום שגדלו על אדמת […]
ימים אחרונים של אוגוסט. שנת הלימודים תיכף מתחילה. הכל כבר נאמר על החום המתיש. הגינה עייפה ומוכת כנימות, הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה מתחת למזגן, שגם הוא מגלה סימני עייפות. המתבגר פעיל בלילות ונם בימים, הנסיכה ספונה בחדרה עם ספר, האיש הולך לעבודה לבוש במכנסיים קצרים בלתי יצוגיים ואני חולמת על […]
בדיוק עכשיו, ממש ממש השבוע, זה הזמן של המשמשים הקטנים הלבנים, בעלי הלחיים הסמוקות. אלה שאוכלים אותם בשיא בשלותם וטעמם – אין די מילים לתאר אותו – מתוק, חמצמץ ומבושם לכדי שלמות. איך אני יודעת שזה בדיוק עכשיו, השבוע, שהמשמשים האלה מצופים להפציע בשוק? כי כבר כמה שבועות אני מסתובבת […]
