הקיץ הוא שעתן היפה של העגבניות. עכשיו הן בשיאן: בשלות, מוצקות, ארומטיות, סמוקות לחיים מהשמש ומתוקות מתמיד. הכתרים הירוקים והשעירים שלהן זקורים ומפיצי בושם עגבניות מעורר תיאבון וגעגוע. עגבניות שטח גדולות עם הרבה עיוותים א-סימטריים מעוררות כמיהה לסלט נפלא. עגבניות שרי קטנות, חדות שפיץ ומאורכות, שחורות או אדומות, מזמינות לאכול […]
האיש שלי תמיד אומר שתחילתו של פסח מסמנת את סופה של השנה. עוד לא הברשנו מעלינו את פירורי המצה והדבש של המימונה וכבר בגדינו מריחים מהמנגל של יום העצמאות, או אולי זה עשן המדורות של ל"ג בעומר? והקלוריות העודפות שהתמקמו על מנת להשאר באיזור המותניים, מקורם בארוחת הסדר או בפיתות […]
דקה לפני פסח, בתוך כל טירוף הקניות וההצטיידות, כאילו ממש עכשיו יוצאים כולנו ממצרים – קרה משהו בשוק. הכל נצבע בירוק עז של ירקות-תינוקות שנראים כאילו פיית האביב בעצמה קטפה בשרביטה הקסום מיד בהפציעם, והנחיתה בדוכנים, לשמח ליבנו בחג בפרט ובאביב בכלל. בבת אחת צצו במיות פצפונות, תרמילים קטנטנים של […]
השבוע עבר בסימן חידקים. דלקת גרון ואנטביוטיקה בצבעי ורוד ולבן, נוזל ומוצק לכולם. כאבי בטן וחוסר תיאבון כללי ואפילו דלקת עיניים קשה לסאלוקית. חוסר ההתאמה בין הקיץ שבחוץ למחלות שבפנים היה בלתי נתפס. הגינה פורחת במרבדים סגולים של מרווה, רוזמרין ולוונדר ומפיצה בישום עז של פרחי הדרים קטנים ועוצמתיים. אין […]
יש ירקות ופירות שאנחנו מדברים עליהם בגוף זכר אבל מהותם לגמרי נשית. חציל הוא אחדמהם. בחוץ קליפה עם ברק לכה סגול-שחור וחמוקיים מתעגלים יותר או פחות, בפנים שחלה יצרנית ופוריה, ממנה ינבטו המוני תינוקות חציל מדושנים ורכים. האיטלקים, שאין כמוהם מבינים רכות נשית מהי, קראו לזני החצילים שלהם בשמות כמו […]
יש משהו מאוד אנושי בדלעת. אולי זה הגודל שלה, אולי החמוקיים המלאים שמשדרים רכות וטוב מזג של דודה שמנמנה. אולי אלה הפרצופים שמפסלים ממנה ילדים שזכו בחגים שיש בהם מוטיבים מקושטים עם המון דמיון וצבע, ואולי זה בכלל המקום שלה באגדות שגורם לי לרצות להיכנס אל בטנה ולהפוך לנסיכה בדרכה […]
אני לא זוכרת איפה פגשתי בפעם הראשונה אטריות סובה, אבל כבר שנים הן אורחות קבועות במטבח שלי בווריאציות שונות. לטובת מי שלא מכיר, סובה הן אטריות חומות בהירות, שטוחות ודקות, שאם מסתכלים עליהן מקרוב, יש להן נקודות פצפונות בחום כהה יותר. הצבע והניקוד הם רמז למרכיב העיקרי בסובה: קמח […]
כשהייתי סטודנטית בירושלים, חיכיתי בקוצר רוח לסופי שבוע, אז אוכל לעשות סופסוף את הדרך לתל-אביב, להפשיר ליד הים ולפגוש משפחה וחברים. בדרך ליציאה מהעיר היתה לי עצירה קבועה בשוק מחנה יהודה. הייתי מחנה את האוטו, מדלגת בזריזות ובדבקות של טיל מונחה מטרה אל דוכן הדגים המלוחים ומבקשת מהמוכר לארוז לי […]
את השנה החדשה פתחנו באחור של חצי יממה. שני לילות נטולי שינה בגלל ילדה משופעת הביאו לקריסה מערכתית מסויימת וגם הגשם שסוף-סוף הגיע גרם לנו להעדיף את הפוך על השמפניה שנותרה על המדף במקרר, מיותמת בקרירותה. בבוקר שבת, כשהקצנו אל 2011 ביקיצה טבעית מפתיעה קרוב לשעה 10:00 (!), קיבלה את […]
ריקוטה היא גבינה שעוצמתה בצניעותה. המראה שלה פשוט, כמעט סתמי. אם תשימו אותה בין גבינות לבנות רכות אחרות, היא לא תבלוט בשום צורה. אין לה כמעט ריח ואפילו בתהליך העשיה שלה יש יותר מרמז למיקומה הנמוך מאד בשרשרת האצילות הגבינתית. ריקוטה באיטלקית פרושו בישול מחדש. אין דרך אחרת לומר את […]
