הנסיכה חולה. אחרי שנים של דלקות ריאות והפרעות נשימתיות מכל סוג – סתם צינון עם חום, גם כזה שנמשך ארבעה ימים ארוכים, נראה כמו מחלה-לייט. היא מכורבלת על הספה עם הסרט של הדרדסים, צורכת הרבה ויטמין סי בצורת קלמנטינות, תפוזים וגזרים בשלל צבעים ומטפלת באוסף חיות המחמד הבובתיות שלה, שגם […]
איך שלא תבחנו את זה ארוחה בסיר אחד היא נוסחה מנצחת. בוחרים מרכיבים שהחיבור ביניהם צפוי להיות מוצלח, גיוונים ונסיונות כיד הדמיון הטובה עליכם. קצת משרים, קצת קוצצים, קצת משחימים. סוגרים מכסה ושוכחים מהכל לכמה שעות. התנור והסיר יעשו בשבילכם את העבודה ויתבלו את מערכת היחסים האינטנסיבית שנוצרת בתוכם בטעמים, […]
בביקור האחרון באיטליה נתקלתי פתאום בחנות ירקות באפרסמונים שנמכרים כשהם רכים מאוד מאוד, כמעט נוזליים, בתוך מגשי קרטון, כמו ביצים שבריריות שזקוקות לתמיכה והגנה. אפרסמונים שהבשילו על העץ עד שתוכם הפך מין כתום-שקוף ומתוק-מתוק, כמו תה עם המון סוכר בפנים. כשהצעתי לילדים שלי לטעום הם קצת נבהלו ולא בדיוק ראו […]
למטבח התוניסאי יש חלק מכריע בעובדת היותי אישה נשואה כדת וכדין. בגיל 30, עם קריירה עתונאית משגשגת וחלומות על בר-אוכל משלי, היתי צעירה, יפה ומשוחררת מכל מחשבה על התמסדות רישמית והקמת משפחה. ארבע שנים במטבח של עליזה (לימים סבתא עליזה המפורסמת), תוניסאית רבת כשרון קולינרי וזוג ידי זהב, הביאו אותי […]
העולם מתחלק לשניים: אלה שאוהבים את החורף ואלה שאוהבים את הקיץ. החורפיים חולמים על סוודרים עבים, כוסות תה ריחני, שמיכות פוך נפוחות ואש בוערת באח. הקיציים חולמים על ים, שמיים כחולים, יין לבן צונן ורגליים שזופות נתונות בכפכפי גומי מרושלים. החורפיים מתנחמים במרקים סמיכים וסירים מהבילים של תבשילי בשר וקטניות. […]
לאורך השנים קיננה בי התובנה שפעילות גופנית זה משהו שצריך לעשות גם אם לא בדיוק מתים על זה. זה היה מבחינתי סוג של מאבק שהצלחתי לקיים בכבוד יותר או פחות על מנת להביא את עצמי למיכסת פעילות סבירה שתחזק את הגוף ותשקיט את ייסורי המצפון. היחסים שלי עם פעילות ספורטיבית […]
צילומים: דניה ויינר כשאני פוגשת אנשים שבאמת מעניינים, מסקרנים או מרגשים אותי, מתחשק לי להזמין אותם אלי למטבח. לבשל להם, להאכיל אותם, לראות אותם לא מתאפקים ודוחפים אצבע אל תוך סיר או צלחת, לפטפט איתם תוך כדי וללמוד עליהם כמה שיותר בסיטואציה המוכרת, הבטוחה והאהובה עלי. בדיוק שנה עברה […]
הבוקר החלטתי לעשות מעשה ובאופן חריג מדי פיניתי לעצמי שעתיים יקרות לקפה עם חברות ותיקות ואהובות. מין מפגש פיסגה שכזה באמצע החיים שנסוב על כלום ועל הכל, שניהם לגמרי ברומו של עולם, לפחות בעולם שלנו. תחילת שנה, כשכל הצאצאים מאופסנים היטב במוסדות החינוך או בידי המטפלות, רגע לפני שהם חוזרים […]
כל שנה לקראת החגים מתמלאים עצי הדקל באשכולות כבדים וצבעוניים של תמרים. חלקם אדומים, חלקם כתומים, צהובים או ירוקים. קשים ועושים תחושת יובש בפה למי שנתקף אומץ ומחליט לנגוס בהם. הם כל כך יפים ומפתים שקשה לסרב להם וקשה להאמין שיאכזבו בטעמם. יש מי שיקחו את תמרי הבוסר ויאכסנו […]
הילדים חזרו למוסדותיהם החינוכיים, הימים מתקצרים, האוויר מתחיל לזוז בערבים, אוהלי המחאה מתקפלים לאיטם – אווירה של שינוי עם קצת מלנכוליה טרום-סתווית שגורמת לי לאי שקט לא ברור אפילו בתחום המטבח. מין הרגשה שרוצה הכל ולא רוצה כלום. רגע אחד מוצפת יצירתיות שמאיימת להתפרץ ולנער לי את מעט השיגרה […]
