חלק נכבד מהשנתיים האחרונות ביליתי בנצרת, במטבח הביתי של משפחת ספדי. מה שהתחיל במפגש חברתי מקרי וטעים ביני לבין השף דוחול ספדי הפך לאט-לאט לחלום שמתגשם ונגמר בספר שיצא לאור בשבוע שעבר. קשה לתאר במילים את עוצמת החווייה האישית שלי מתהליך העבודה על הספר הזה ואת גודל ההתרגשות שלי עם […]
בחצר של סבא וסבתא שלי צמחו עצי שזיפים מחמישה זנים שונים בצורתם ובטעמם, כולם כאלה שלא יצא לי לפגוש מאז בשווקים או במטעים: שזיפי סנטה רוזה באדום יין, שאיבדו מחמיצותם רק כשהגיעו לבשלות שיא. שזיפי אוגדן צהובים ומלאי מיץ. שזיפי קלסי ירוקים כהים, מוצקים ומתוקים. שזיפים קטנים בירוק ואדום (שמם […]
שעת ערב מוקדמת בתל אביב. אני מטפסת בסולם אל הגינה שעל גג החניה שלנו. גם עכשיו, כשהשמש מתחילה לשקוע, החום והלחות שאין מהם הפוגה מזכירים מאוד את בנגקוק. אני סוקרת במבטי את התבלינים והירקות התאילנדים שהתאמצתי לקבץ, עוד דרך לתעל כמיהה וגעגועים אל הארץ הרחוקה ומטבחה, שכבשו אותי בסערה שלא […]
סוף חופשת הפסח, בקושי הספקנו לנחות משבוע מלא חוויות באי זנזיבר (מבטיחה לספר גם על זה ממש בקרוב) וכבר אני מקבלת צו התייצבות מחברי הנצרתיים: "שורפים את החיטה הירוקה לפריקה, בואי לראות". יום של מזג אוויר מתעתע, אחרי ארוחה משובחת במסעדת דיאנא, אנחנו מתגלגלים במורד ההר אל השדות שעוטפים את […]
החצר שלנו לא גדולה, ובכל זאת נטועים בה לא פחות מ-12 עצים מניבי פרי ועוד כמה שגרים במכלים על הגג ובמרפסות קטנות פה ושם. לא אכחיש שמדובר בצפיפות שלא תמיד מיטיבה עם העצים ומאלצת אותם להיות מאוד יצירתיים בחיפושם אחר מרחבים לפרוס אליהם ענפים ולהתחדש בפלומת עלים צעירה ומבריקה. ובכל […]
האביב, שהגיע השנה באמצע פברואר (או שמא היה זה בכלל קיץ לרגע?), הביא איתו אלרגיות קשות ובלבול גדול. הפרה בוטה של סדרי טבע מוכרים – נקודת תקווה לקיומה של שיגרה בתוך הכאוס המוחלט שהוא חיינו בלבאנט. חובבי הארטישוקים, פרחי מאכל יפהפיים ודוקרניים שכמותם, נערכו לחסכים עונתיים קשים עקב נוכחותם הדלה […]
גינת ירק היא עניין משמח ומתגמל מאוד. פיסת אדמה או מכלים רחבים, השקעה קלה בתשתית פשוטה למדי וקצת תחזוקה שוטפת יעניקו בתמורה יבולי פירות, ירקות וירוקים טריים מלאי טעם, ששום ירק שנקנה אצל הירקן או אפילו בשוק לא ישווה להם. כשמגדלים גינת ירק זוכים לפגוש כל ירק בדיוק בעונתו, בזמן […]
בשנה האחרונה (בנסיבות שעדיין מוקדם לדון בהן) יצא לי לבלות לא מעט בנצרת. שנה שבמהלכה הפכה עבורי העיר (שמאז ומעולם היא מהאהובות עלי בארץ) לעוד יותר מוכרת ומשמחת. קצב משלה יש לה לעיר הצפונית. העניינים מתנהלים בה בעצלתיים, התנועה זורמת בכאוס אדיב, אנשים מברכים זה את זה לשלום והרחובות מלאים […]
מחשבות על אבודקו והדרים מחזירות אותי באחת לבוקר סתווי אחרי לילה של גשם במטעים ובפרדסים של סבא אריה שלי. בין שורות העצים אנחנו רצות במרץ, פורקות אנרגיות עירוניות של ילדות שאין להן טרדות סלפי ואינסטגרם וממלאות ארגז בקלמנטינות מיכל (שסבא שלי נשבע שנקראו על שמי), תפוזים חצי ירוקים, לימונים עזי […]
סתיו בברלין הוא שעתם של דלעות, חבושים, תפוחים חמצמצים ופטריות יער – כולם בצבעי שלכת ואדמה. אחרי ניסוי מוצלח בפטריות שנקנו בשוק שבת בכיכר בקצה הרחוב, נענינו בשמחה להצעתו של תומאס, חבר ומומחה מקומי, והצטרפנו אליו לאחר צהריים של ליקוט פטריות ביער שנמצא ממש מחוץ לעיר. מצוידים בשקיות בד ובסכינים […]
