ירקות
לעתים נדמה שהזמן עצר מלכת אי שם באוקטובר. והנה, ימי ראשית דצמבר, חנוכה בפתח, חג האורים והחושך כבד מנשוא. התותחים שבו לרעום, נשקים ומילים בשליפה מהירה, בלתי מבוקרת. השמחה על מי שחזר דועכת מול הדאגה למי שנשאר מאחור, מכבידה ומעיבה על חדוות טיגוני החג וההתכנסות בחברותא לאור נרות. אני מנצלת […]
הימים מתקצרים, הלילות מתארכים, חשיכה פיזית מתכתבת עם חשיכה רגשית. הסתיו הקיצי מתחלף בסתיו חורפי. גם למזג האוויר אין אמצע, רק נקודות קיצון. הזמן עובר תוך ציפייה דרוכה לבשורה מנחמת, להפוגה בחרדות הפרטיות והקולקטיביות. צעדה, עצרת, גלילה אינסופית במורד דפי הידיעות הדיגיטליים בתקווה למצוא קרן אור. גשם, רעמים, ברקים והלמות […]
הימים עוברים ותחושת המועקה איננה מרפה. כל כיוון שנבחן (אישי, ציבורי, מקומי, עולמי) בתקווה למצוא קצה חוט שפוי להיאחז בו, מוביל חזרה אל תהומות הדיכדוך והשבר. מטבח ומרחבים ירוקים, מאווררים ושקטים, הם עבורי מקומות של מפלט לרגע, עכשיו עוד יותר מאשר בימי שיגרה. אני מוצאת את עצמי מנסה להתמקד בעוד […]
אף אחד לא שאל אותי אף פעם מהו המאכל שאקח איתי לאי בודד, זה שאבקש לעצמי רגע לפני שנפרדת מהבית ומהמטבח, זה שאהיה מוכנה לאכול כל יום עד סוף חיי. אבל אם מישהו יחליט לשאול אותי את אחת השאלות האלה, אני יודעת את התשובה ואין לי לגביה צל צילו של […]
פירות הקיץ מבעירים את השוק בצבעי להבה. אפרסק, משמש, נקטרינה, שזיף, סברס, פפאיה, מנגו, ליצ'י, עגבניה, פלפל, דלעת – סמוקי לחיים, בשרם צבוע בצבעי השמש שחיממה אותם עד בשלות מתוקה. עוד לא יולי והחום ההביל כבר קשה מנשוא, אבל בגבולות המטבח רבה השמחה. הגוף מבקש לעצמו ארוחות קלילות, רעננות. הנפש […]
במיה היא אחד הירקות האהובים. בקוצר רוח אני ממתינה מדי שנה להופעתה בשוק מתישהו בין פסח לשבועות, תלוי במידת הטירוף של מזג האוויר. ארבעה זנים עיקריים של במיה גדלים בארץ. הנפוץ ביותר הוא הבמיה שתרמיליה הפלומתיים קצרים, שמנמנים ומעוגלים, וצבעה ירוק אפרפר. היא זו שפותחת את העונה יחד עם הבמיה […]
למרות החורף הקיצי, הירקות עכשיו בשיאם. צרורות צרורות אני אוספת אותם מעל הדוכן בשוק, צבעוניים, פריכים, ראשיהם מעוטרים בעלים בוהקים בירוק. קולרבי, סלקים צבעוניים, צנוניות וצנונים, לפתות ושומרים, גזרים דקיקים בשלל צבעים, סלרי וכרישות דקות וחטובות, בצלים טריים ושומים ירוקים ראשונים שהולכים ומתעגלים לקראת הגעתם לבגרות אי שם לקראת חג […]
המקום הזה שאנחנו קוראים לו בית – אין לו אמצע, רק קצוות. את חג החנוכה התחלנו בטיגוני לביבות כשהבית פתוח לרווחה, מתאוורר לאיטו מניחוחות השמן בעזרתם של משבי אוויר חמסיני, כמעט מדברי. חולצה קצרה מתחת לסינר מוכתם. רגליים יחפות. רגע, האם ייתכן שהתבלבלנו בחג? נר שמיני הודלק בבית סגור ומסוגר, […]
דלעות קיץ טריות, כתומות ומתקתקות. נפלאות לצלייה בתנור, לאכילה בכפית כמו שהן או בחברת רטבים פשוטים (ראו פוסט משבוע שעבר לשני כיוונים טעימים). ואם כבר צולים דלעת ואוספים בכף את בשרה הרך, אפשר וכדאי לשלב אותו עם גבינת ריקוטה עדינה ולמלא בהן כיסוני בצק קטנטנים ושמנמנים שישמחו להשתכשך בשלולית חמאה […]
הדלעות בשיא עונתן. הן טריות, בשרניות, מתוקות ובוהקות בגוונים של כתום. בשנים האחרונות אפשר לפגוש בשווקים ובארגזי הירקות האורגניים יותר ויותר זנים של דלעת, כל אחת בגודל ובצבעים משלה, כל אחת ועדינות מרקמה. טריפולטאית, תאילנדית, יפנית, פרובנס, נפולי, ערמונים, דלורית ואפילו אחת תכלכלה יפהפיה שזכתה לשם המחייב כתר המלכה. כשהן […]
