סלטים

סלטים

מירוץ יפו תל-אביב

שבת בבוקר. השיפוץ נגמר. המטבח שלי חזר לאיתנו. הילדים הודיעו שאם זה תלוי בהם אפשר לא לאכול בחוץ יותר לעולם. מוסיקה לאוזני. בעודי רצה את ריצת הבוקר שלי בפארק (הרגל חדש ומענג  שמנסה להפוך להתמכרות, בינתיים די בהצלחה) הרצתי בראש תפריטים אפשריים לארוחת צהריים משמחת. מלאת מרץ ואנדורפינים, התארגנתי ויצאתי […]

שקט כמו דג

הכי בעולם מתחשק לי עכשיו לעזוב הכל ולברוח לים. הלחות והחום בחוץ מכים בי בהתרסה. הבית משתפץ אחרי פוגרום של נזילות מהאמבטיה שחירבו את תקרת הגבס בסלון וחייבו את החלפתה. הילדים בשיגרת ביה”ס, האיש בעבודה, הסאלוקית ואני נעות מתוסכלות בין יריעות ניילון ללוחות גבס והרבה אבק, כשברקע רעשי קידוח, שיוף […]

למה לימה?

  שעועית לימה (או בובס כמו שקוראים לה פה לפעמים) היא האחות הגדולה והפחות פופולרית במשפחת השעועית עתירת הגדלים והצבעים. אין לי מושג למה. תהליך ההשריה והבישול שלה לא ארוכים יותר משל אחיותיה ובטעמה היא בעיני מהמשובחות במשפחה. רכה ודייסתית או מוצקה עם נגיסות – יש לה טעם עדין ומתיקות […]

פיטפוטים על נבטוטים

  כמו הרבה דברים טובים אחרים בחיינו, גם טרנד הקטניות והאכילה הירוקה שכבש את המטבח שלי בשבועות האחרונים התחיל בגלל א’ ונ’ חברינו, שהחליטו להכין את עצמם לקראת השנה החדשה בריסטרט כולל לגוף ולנפש והצפינו לשבוע של בריאות וניקוי מערכות בקיבוץ אלומות. אל מול נופי הכנרת ושקיעות סוף הקיץ המרהיבות […]

ירוקה ארוכה

שבוע מתעתע עבר על כולנו. זו התחילה את בית הספר וכבר מתגעגעת לגן. זה מסיים אותו השנה וכבר מתבגר במשרה מלאה. כולנו בג’ט-לג חופש, מתקשים להסתגל לשעת הקימה המוקדמת ולדרישות המערכת המונחתות עלינו במיילים רבי תכלית. הסאלוקית מתגלגלת בעצלתיים מהספה ומנסה בנחישות להצטרף כהרגלה לטיול הבוקר של הנסיכה והאיש, שנמנע […]

סוף הקיץ באי קאה

סוף אוגוסט. סוף החופש. הנסיכה שלי, שרק לפני רגע סיימה לינוק, מתחילה כיתה א’. מערבולת רגשית גדולה שכולנו סובבים בתוכה. ואני, כהרגלי בתקופות סוערות, בורחת למטבח, עושה תרפיה בבישול. מכינה את המקרר והפריזר לקראת החזרה לשיגרה. ממלאה סירים, מעבירה לקופסאות, מחלקת למנות. מוסיפה לתפריט המתגבש כמה מנות ילדים-משפחה חדשות ושוות […]

תמר עם כל דבר

  במהותי אני אדם של קיץ. קיץ תמיד היה מבחינתי העונה השמחה, האקטיבית, זו שממלאת אותי אנרגיות ומזרימה את הדם בעורקים בקצב טורבו. ים, שמש, ימים ארוכים, אהבות סוערות, חברים וחופש. המון המון חופש. גלידה, מנגו, תאנים ועגבניות. לא סתם עגבניות – עגבניות תמר. אלה המאורכות והצרות שקליפתן עבה, מתוחה […]

הכל סלואו

  סלואו (slaw) הוא בהגדרה סלט שמבוסס על רצועות דקות של כרוב בתוספת מקלות או רצועות של ירקות אחרים. בארץ מכירים בעיקר את הקולסלואו הקלאסי: רצועות כרוב, גזר ובצל ברוטב מיונזי עשיר. כרובים אינם אזרחי קבע במטבח שלי, בטח לא בקיץ, כשאין פניות לתבשילים מפיצי ניחוחות. מיונז גם הוא נמצא […]

נער הגוגו שלי

יש לי פתיש אמיתי למשמשים. עונתם הקצרצרה גורמת לי להתגעגע אליהם רוב השנה, וגעגועים הם כידוע מרכיב מחמם לב ובונה תשוקה בכל מערכת יחסים. ראשונים מופיעים הבלדי הקטנים ואחריהם המיסטקאווי הלבנים, עם הסומק הקל בלחיים. רכים ומבלבלים במראה הצנוע שלהם אבל מהפנטים בבושם שטמון בבשרם המתוק והעסיסי. בהמשך יבואו הכתומים הרגילים. […]

מי אכל את הבמיה שלי?

  לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת:  יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]