קטגוריה: סלטים

סלטים

סוף הקיץ באי קאה

סוף אוגוסט. סוף החופש. הנסיכה שלי, שרק לפני רגע סיימה לינוק, מתחילה כיתה א’. מערבולת רגשית גדולה שכולנו סובבים בתוכה. ואני, כהרגלי בתקופות סוערות, בורחת למטבח, עושה תרפיה בבישול. מכינה את המקרר ...

תמר עם כל דבר

  במהותי אני אדם של קיץ. קיץ תמיד היה מבחינתי העונה השמחה, האקטיבית, זו שממלאת אותי אנרגיות ומזרימה את הדם בעורקים בקצב טורבו. ים, שמש, ימים ארוכים, אהבות סוערות, חברים וחופש. המון המון חופש. גלידה, מ ...

הכל סלואו

  סלואו (slaw) הוא בהגדרה סלט שמבוסס על רצועות דקות של כרוב בתוספת מקלות או רצועות של ירקות אחרים. בארץ מכירים בעיקר את הקולסלואו הקלאסי: רצועות כרוב, גזר ובצל ברוטב מיונזי עשיר. כרובים אינם אזרחי קבע ...

נער הגוגו שלי

יש לי פטיש אמיתי למשמשים. עונתם הקצרצרה גורמת לי להתגעגע אליהם רוב השנה, וגעגועים הם כידוע מרכיב מחמם לב ובונה תשוקה בכל מערכת יחסים. ראשונים מופיעים הבלדי הקטנים, הבהירים, עם הסומק הקל בלחיים. רכים ו ...

מי אכל את הבמיה שלי?

לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת:    יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק.  עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נ ...

חלב ודבש

 מדי שנה כשחג השבועות מתקרב, אני מוצאת את עצמי בודקת ביני לביני אם אפשר להיאחז עוד קצת באביב או שכדאי להשלים עם העובדה שהקיץ כבר כאן. ההתלבטות הזאת פוגשת אותי בכל פינה. סימנים של שינוי, של התחדשות, של ...

אהבה בימי טורטיה

  עוד בצעירותי, כשאהבות ראשונות בצבצו ולהטו משיבושים הורמונליים של התבגרות וגילויים מסעירים על החיים, היתה בי התבונה והתובנה שאהבה ואוכל הן צמד חמד שאין להפרידו. כבר אז השכלתי לבחור את הגברים שלי מצוי ...

החיים בורוד

  התפר הקצרצר בין סוף החורף לתחילת הקיץ, זה שקורא לעצמו אביב ומעיר מתרדמתם שדות ולבבות, מביא איתו שילוב מעניין של ירקות חורפיים שהם עדין פריכים, רוויי גשם ומתפצחים בפה ולצידם ירקות חובבי חום שמבשרים ש ...

כמו תרד בר

  קוראים לו תרד תורכי והוא דומה לתרד בר שצומח פרא בשדות רוויי גשם הוא ירוק, בריא ומזין כמו תרד קלאסי אבל עדין, ענוג וטעים ממנו בהרבה. עכשיו הוא בשיאו ועם ההתחממות הקיצית יילך וייעלם עד לשנה הבאה. ...

ימים ירוקים

   “ניקוי אביב –  כל העולם ואחותו עושים את זה עכשיו”, אמרה יערה המורה המהממת (והשפויה בדרך כלל) שלי לג’יירו בעודה מטאטאה במרץ את הפרקט בסטודיו החדש. “עשרה ימים, מעכשיו עד ...