עגבניות

סיפורי סבתא / טארט טאטן עגבניות לשבועות

לפני כמה שבועות היה יום השנה לפטירתה של סבתא טילה שלי. בשנים האחרונות אני נמנעת (למורת רוחה המוצהרת של אמא שלי) מלהשתתף בטקסי האזכרה השנתיים בנחלת הקבר המשפחתית הצפופה בבית העלמין בכפר סבא. לא רק כי אין לי זמן, חשק או מידה של הזדהות עם הטקסים האלה, אלא מתוך ידיעה […]

סלטים

פצצת אנרגיה צמחונית / סלט חומוסים ועגבניות צלויות

מלחמות כבר לא קורות בקיץ, אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש (סי היימן, גיבור גדול). כבר אוגוסט, חצי קיץ מאחורינו והמלחמה הזאת קורה גם קורה אפילו שבאמת חם לנו בשביל לכבוש ולאבד כל כך הרבה בדרך. ואולי סופסוף המלחמה הזאת, שהטריפה לנו את הקיץ והקפיצה לשמיים את מפלס החרדות האישי והקולקטיבי, […]

הסביצ'ה של איבון

סופשבוע של דכדכת עמוקה עבר עלי. כזו שאפילו שעות במטבח פלוס יין טוב וחברים אהובים לא הצליחו לגאול אותי ממנה. מצאתי את עצמי מתחפרת בעומקן של מחשבות מייאשות חסרות התחלה אמצע וסוף, כמו מבוך של מנהרות קטל מתוצרת חמאס. איכשהו, כמעט בכל סיטואציה, נוטה קו המחשבה שלי לעבור במטבח. חיילים […]

ממולאים

מאנטי טיים / כיסוני בצק ארמנים אפויים

איך שלא מסובבת את הראש מרגישה שההבילות פה בשיאה. כולם והכל בנקודת רתיחה בביעבוע בלתי מתון שמאיים לגלוש, לצאת משליטה בכל רגע ולכבות כל זיק של תקווה לנורמליות. הילדים המתים והקדיש האימהי, השטחים הבוערים, הטילים שמתעופפים, החיילים שעוברים מחיפוש גופות לפיזור הפגנות, השוטרים שסורחים, שר הפנים החילוני שסוגר את העיר, […]

בקטנטונה / סלט ארוחה עם טונה

צר לי להיות נושאת הבשורה, אבל למקרה שלא שמתם לב – הקיץ כבר כאן! מדי פעם תזוזת אוויר אחר הצהריים, שרידים של קרירות בוקר או קצהה של צינה ערבית, אבל רוב הזמן חום דביק ומיוזע שגורם אפילו לסלוקית לחשוב פעמיים לפני כל יציאה לטיול. חופשת שבועות שבטית בצפון עברה עלינו […]

פסטה

כיסים של אושר / טורטליני גבינות בחמאת מרווה

לפעמים נדמה שהמיקרו והמאקרו מתחברים לכדי אוסף מדכדך של מצבים מייאשים, תקלות גדולות וקטנות, כלליות ופרטניות שהופכות את היום-יום למסטיק של אי שקט, חוסר סבלנות ודעיכות. לא אלאה בקיטורים מפורטים. אומר רק שתקופות כאלה יפה להם ישיבה על חוף מול גלים מתנפצים, בהייה במרחבים מדבריים, חופשה בארץ רחוקה או ריפוי […]

ספגטי מיטבולס

  אני אוהבת אנשים שאוהבים לארח. רואים את זה על הבית שלהם, על המטבח שלהם. אין לזה בהכרח קשר לגודל הבית או למצבם הכלכלי של המארחים. בדרך כלל זה משהו בקוד הגנטי שלהם שמתעצם מהחיבור הזוגי והמשפחתי. היכולת לפתוח דלת, לפתוח שולחן, לפתוח את הלב ולאפשר לאנשים קרובים יותר או […]

עונג יום חול

אצלנו בעדה (זו שנישאתי לתוכה, לא זו שממנה נולדתי) המטבח מתנהל לפי הזמן בשנה, יבולי השדה העונתיים וגם הימים בשבוע. כל אלה מכתיבים כללים בלתי כתובים אבל מאוד מוקפדים בעניין מה ראוי לו להיאכל מתי. קוסקוס למשל הוא אוכל של שלישי ושישי בצהריים ובשום פנים ואופן אין לאכול ממנו ביום […]

מסע חורפי לארץ העגבניות

סוף שבוע סוער עבר עלינו בהתכרבלות מכונסת בבית המחומם שנעטף בניחוח תבשילי חורף עתירי קלוריות ומבטיחי נחמה ובעירה פנימית. הילדים שחלמו על שלג בירושלים התנחמו בברד בתל אביב והסלוקית סירבה בתוקף להיפרד מהספה ולחשוף את גופה הדקיק נטול הריפוד לקור ולגשם שבחוץ. אני מודה שכרבול חורפי מלווה במשפחה, חברים, סירים […]